תש"י
תשי"א
תשי"ב
תשי"ג
תשי"ד
תשט"ו
תשט"ז
תשי"ז
תשי"ח
תשי"ט
תש"כ
תשכ"א
תשכ"ב
תשכ"ג
תשכ"ד
תשכ"ה
תשכ"ו
תשכ"ז
תשכ"ח
תשכ"ט
תש"ל
תשל"א
תשל"ב
תשל"ג
תשל"ד
תשל"ה
תשל"ו
תשל"ז
תשל"ח
תשל"ט
תש"מ
תשמ"א
תשמ"ב
תשמ"ג
תשד"מ
תשמ"ה
תשמ"ו
תשמ"ז
תשמ"ח
תשמ"ט
תש"נ
תנש"א
אידיש
מוגה
לה"ק
תרגום
English
מוגה
תוכן ענינים
(המשך למכתב הקודם.) האחדות של ישראל אינה רק בכך שהראש משפיע על הרגל, אלא שלעתים הרגל עצמו נעשה בבחינה מסוימת לראש. יהודי שנמנע ממנו לקיים מצוה מחמת אונס, וצערו ורצונו לקיימה אמיתיים, יכול להגיע על ידי כך להתקשרות עמוקה יותר בה' ולקיום נעלה יותר כאשר יתאפשר לו. אולם יש להיזהר שלא לקרוא לקושי רגיל ״אונס״ בעצת היצר, ולכן יש לשאול אדם נאמן שאינו מתפשר. עבודת התשובה היא לשוב אל מהותו האמיתית של היהודי, עד שהדבר ניכר במחשבה, בדיבור ובמעשה.
נוצר באמצעות AI
(Continuation from previous letter.) Jewish unity means not only that the head influences the foot, but that in a certain respect the foot itself can become the head. A Jew genuinely prevented from fulfilling a mitzvah, whose pain and desire to fulfill it are sincere, can thereby attain a deeper bond with G-d and later observe it on a higher level. Yet ordinary difficulty must not be mislabeled as impossibility at the urging of the evil inclination, so one should consult a truthful, uncompromising person. Teshuvah means returning to the Jew’s true essence until it is evident in thought, speech, and action.
Generated by AI
עוד
נדפס:
אידיש - מוגה: לקו״ש ח״ט ע׳ 467
לה"ק - תרגום: אגרות מלך ח״א ע׳ פא
English - מוגה: Letters by The Lubavitcher Rebbe שליט״א pg. 73
יום ה׳, ראש חודש ניסן, ה׳תשל״ב
אידיש
מוגה
לה"ק
מוגה
English
מוגה
תוכן ענינים
התורה, ישראל ויהדות אינם דברים נפרדים, אלא כל פרט בחיי היהודי צריך להיות חדור בתורה. משום שהתורה היא תכנית הבריאה, הנהגת התורה של יהודי יחיד פועלת לא רק על עצמו ומשפחתו אלא על עם ישראל ועל העולם כולו. ביציאת מצרים התגלה הדבר בגלוי: ישראל ביטלו לעיני המצרים את העבודה הזרה שעליה היתה בנויה מצרים, ובכך הראו שחירות גשמית תלויה בחירות משעבוד רוחני. לכן יציאת מצרים שבכל יום דורשת לסור מן הרע, להתחיל דרך חדשה של תורה ומצוות בגלוי, ולהאיר גם את אומות העולם.
נוצר באמצעות AI
Torah, the Jewish people, and Judaism are not separate matters; every detail of a Jew’s life must be permeated with Torah. Since Torah is the blueprint of Creation, the Torah life of one Jew affects not only himself and his family but the Jewish people and the entire world. This became openly visible in the Exodus, when the Jews publicly rejected Egypt’s idolatry, demonstrating that physical freedom depends upon freedom from spiritual bondage. The daily Exodus therefore requires turning from evil, beginning a new path of Torah and mitzvot openly, and illuminating the nations as well.
Generated by AI
אידיש
מוגה
לה"ק
תרגום
English
מוגה
תוכן ענינים
לכאורה, מאחר שהקב״ה הוא תכלית הטוב, מדוע נברא האדם לחיי עמל ולא לקבל את הטוב בלי יגיעה? הביאור הוא שטוב הניתן בחינם אינו שלם; ההנאה האמיתית באה כאשר האדם נעשה שותף בהשגת הטוב על ידי עבודתו. לכן גם יציאת מצרים, אף שהיתה בנסים גדולים, היתה קשורה לעבודתם של ישראל. וכן בחיי כל אדם, היגיעה בתורה ובמצוות מגלה את הכוחות שניתנו לו, מעלה אותו להיות דומה לבוראו, ומביאה את העולם לתכליתו ולגאולה.
נוצר באמצעות AI
If G-d is the ultimate good, why was man created for a life of labor rather than to receive goodness without effort? Good received freely is incomplete; true satisfaction comes when a person becomes a partner in attaining it through his own work. Therefore, even the miraculous Exodus was connected with Israel’s service. Likewise, each person’s effort in Torah and mitzvot reveals his G-d-given powers, elevates him to resemble his Creator, and advances the world toward its purpose and Redemption.
Generated by AI
צילומים והגהות
אידיש
מוגה
לה"ק
תרגום
English
מוגה
תוכן ענינים
הבריאה מלאה פרטים שונים, אך כולם מאוחדים על ידי בורא אחד; וכן ימי הזמן מחוברים זה לזה, ובכל זאת לכל זמן הוראה מיוחדת. ראש השנה שחל בשבת מעורר סתירה לכאורה: תכלית האדם היא עמל, ואילו שבת עניינה שביתה ממלאכה. הביאור הוא שגם תורה ותפילה נקראות עמל, ובשבת עיקר העמל הוא ברוחניות. מכאן ההוראה לכל השנה: גם בשעת העסק בענייני העולם צריכה להיות הכוונה הרוחנית העיקר — לפרנס כדי לתת צדקה, ללמוד תורה ולחנך את הילדים — וכך ממשיכים את קדושת השבת בכל ימי המעשה.
נוצר באמצעות AI
Creation contains many distinct parts, yet all are united by one Creator; likewise, the days of time are connected, while each has its particular lesson. A Rosh Hashanah that falls on Shabbat presents an apparent contradiction: man’s purpose is toil, whereas Shabbat calls for cessation from work. The resolution is that Torah and prayer are also called toil, and on Shabbat the emphasis is spiritual labor. The lesson for the entire year is that even worldly work must be governed by its spiritual purpose—to earn in order to give charity, study Torah, and educate one’s children—thereby extending the spirit of Shabbat into every weekday.
Generated by AI
עוד
נדפס:
אידיש - מוגה: לקו״ש ח״ט ע׳ 471
לה"ק - תרגום: אגרות מלך ח״א ע׳ פו
English - מוגה: Letters by The Lubavitcher Rebbe שליט״א pg. 78