תינוקות קודם שהגיעו לחינוך הם בדוגמת הקרבנות שלפני מ"ת, ולכן דוקא בהם מודגש מעלת הקרבנות, דבקרבנות שלפני מ"ת, קודם הציווי, מודגש ביותר שהקרבן הוא ביטוי לקשר העצמי דישראל והקב"ה.
ההמשכה שעל ידי ההעלאה דקרבנות הוא רק מסדר ההשתלשלות - בחי' גבורה והעלם, אך על ידי הדורון שבקרבן - שעבודתו הוא לעשות נחת רוחו לקונו - נמשך בחינת החסד - המשכה שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
רש"י: "ויברכם: בברכת כהנים כו'". אין הכוונה שאהרן ברכם לקיים את מצות ברכת כהנים, שהרי עוד לא נצטווה על זה. אלא הכוונה הוא שאהרן ברך את התוכן דברכת כהנים, כי זה היה מתאים לתוכן שאהרן רצה לברכם.
טעם הנוהגים שאשה מעוברת לא תהי' שושבינה הוא כי צריך שיהיו שניים - איש ואשה. דשורש ענין השושבינים הוא החיבור דהקב"ה וכנסת ישראל, על ידי השושבינים - משה ואהרן.
"כתונת בד גו'" נאמר דוקא לאחרי ב"זאת יבוא אהרן אל הקודש", ללמד שדוקא העבודות הנעשות בקודש – בפנים – היו בבגדי לבן. להרמב"ם היו ג' מיני בגדי כהונה: כה"ג, כהן הדיוט, ובגדי לבן דיוה"כ. משא"כ לרש"י היו רק ב' מינים דבגדי כהונה, דבגדי לבן דיוה"כ הם בגדי כהן הדיוט.
מהלשון "יהיה לכם" משמע שנוסף על החפצא שבערלה ("ערלתו") ישנו גם פעולת האדם (הגברא - "יהיו לכם ערלים"), ולכן מובן שמונה משעת נטיעתו (ואיסור גברא הוא נוסף על איסור החפצא שבו, ולכן גם אם הצניעו לאחר ג' שנים, מ"מ אסור מצד החפצא).
סיום סידור אדה"ז הוא בספה"ע, מפני שמצוות התפילה מיוחדת בזה שאף שהמצוה הוא בדיבור מכל מקום עצם המצוה הוא הכוונה שיבקש ויתחנן, וזה מודגש בספירת העומר, שבה צריך לספור בדיבור, אך אם לא מבין מה שאמר אז אין זה ספירה כלל.
חשיבות ט"ו תשרי הוא רק מצד ענין הסוכה (שהיא גדר החג), ולכן ישנו הידור מיוחד ליטול את הד' מינים בסוכה. הקדושה דסוכות נפעל על ידי עבודת האדם (עשיית הסוכה) וכל עשיותיו – "תשבו" – הם בסוכה – במצוה.
"ושבתה" בשלימות הוא בשנת השמיטה, אך מעין ענין זה הוא בשנה השביעית למכירת העבד, ולכן יוצא העבד לחפשי. ויש לומר שכשהשנה השביעית של העבד הוא בשנת השמיטה אזי ה"נייחא" של העבד הוא בשלימות.
בעמדנו בר"ח ניסן יש להתבונן בעבודת ישראל שבזכותה יצאו ממצרים. (ס"א) הקשר דיצי"מ לילדי ישראל - "הם הכירוהו תחלה". (ס"ה) בר"ח ניסן הוקם המשכן ונשיא שלו נחשון בן עמינדב. (ס"ז) הוראות למעשה - הכנות לחג הפסח. (ס"י) ההכנה לבנין מקדש השלישי. (סי"ד)
התחלת שנת הק"כ להסתלקות אדמו"ר מהורש"ב נ"ע, הקשר לחלוקת ס' תניא, שנת הקהל. וברכת החמה.
מעלת התאספות צבור מישראל בקשר לתורה תפלה וצדקה. (ס"א) הקשר דברכת החמה ליום ד' בשבוע. (ס"ז) הקשר לנשיא דהיום - ראובן. (ס"ט) הקשר לשיעור חומש היומי - נגעי בתים. (סי"א) הקשר לילדי ישראל, צבאות השם. (סט"ז)
הוספה: סדר ברכת חמה ע"פ מנהג חב"ד.
הוספה: סדר ברכת חמה ע"פ מנהג חב"ד.
פותחין בברכה, הנזהר במשהו חמץ מובטח כו', עת רצון דימים אלה בענין ד"לא ינום כו'", והשיב לב אבות כו'. (ס"א) העולם (בפרט בארה"ק) "מתנודד" בעניני בטחון וכלכלה, ותיקון הדבר ע"י חיזוק ביהדות, איסור החזרת שטחים והלכות החג. (ס"ד) הוספה בלימוד התורה וקיום המצוות. (ס"ז) השייכות לעבודת ילדי ישראל במיוחד. (סי"א) סיכום - חיזוק בשלימות התורה, הארץ והעם ע"י אנשים נשים וטף. (סי"ד)
המשך ההתעוררות דחיזוק בתומ"צ - בקשר לימים האחרונים דחג הפסח. (ס"א) הקשר המיוחד לילדי ישראל ש"הם הכירוהו תחלה". (ס"ו) הקשר לשיעור חומש היומי, פסח שני, עבודת התשובה. (ס"ז) עריכת כינוסי ילדי ישראל בשביעי של פסח. (סי"א)
ביטול "נדנוד" העולם ע"י תורה; העבודה בחצי כדור התחתון מצפון לדרום.
בקשר לכינוס השנתי דצעירי אגודת חב"ד בב' אייר; כינוסי תורה והדפסת קובצי תורה.
ביאור בדברי הרמב"ם (ריש הל' קדה"ח) "חדשי השנה הם חדשי הלבנה.. והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה"; יישוב קושיית המפרש על דברי הרמב"ם (פ"ו ה"י) שבסיום המחזור נשאר עודף של א'תפה חלקים - שא"כ אחר שנים רבות תהי' תקופת ניסן בחודש אייר; הטעם שנקטינן להלכה כתקופת שמואל אף שחשבון ר' אדא "אמת יותר" (רמב"ם שם פ"ו ה"ו)
מעלת תומכי תמימים והתעוררות לחזקה ביום ההילולא (שענינו מרירות ולא עצבות).
ברכת הגומל בנשים
ברכת תשמ"א / ברכת תשמ"ב - ענין "הרחב פיך ואמלאהו" לפי' הירושלמי (תענית פ"ג ה"ו) / ברכת תשמ"ג
מכתבים כלליים: ר"ח ניסן תשמ"א / י"א ניסן תשמ"א / מוצש"ק מברכים ניסן תשמ"ב / י"א ניסן תשמ"ב / ר"ח ניסן תשמ"ג / ערש"ק י"א ניסן תשמ"ג
מברקים: תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג
ברכות לפני עריכת הסדר - תשמ"א
עניני פסח
ראה קיצור...
מברקים: תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג
ברכות לפני עריכת הסדר - תשמ"א
עניני פסח
ראה קיצור...
הוראה מימי הספירה - התשוקה לקבל התורה; מוסדר חינוך "אהלי תורה" / טעם לימוד מס' סוטה בימי הספירה / חג הסיום דבית רבקה / מעשה עיקר, הקדמת נעשה לנשמע, כינוס נשים/ ימי הספירה - סגולה להוספה בבריאות / לתלמידים הנוסעים לקאראקעס, תשמ"ב.
שקו"ט בפירוש רש"י לש"ס (סוכה נג, א) "דוד לא הי' מורה הלכה בפני רבו כו'" / ענין שתיית משקה באופן המתאים דוקא / הערות לספר "מפת הטהרה" / פירוש לשון אדמו"ר מהוריי"צ (אג"ק ח"א אגרת ק') "נהגו כל החסידים ליקח הכלי בימין כו'".
הפצת דא"ח סגולה להולדת בנים / עלי' מחו"ל לא"י סגולה לזש"ק / טהרת המשפחה - סגולה לזחו"ק / שלום בית ע"י זהירות מקירוב האסור / תנאי ההיתר דשימוש במוך / אופן בדיקת זרע הבעל אם יכול להוליד; ההוראה "למסור נפשו" בענין זה.
מכסה של גומי במקוה / אופן ההשקה במקוה, גומי / הכרח ומעלת תיקון מקוואות; ענין הטהרה בפנימיות / ביאור בלשון המשנה (מקואות פ"ז מ"ב) "ואלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים" / תיקון על ח"נ / ביאור בלשון הלקו"ת (שלח מב, ב) "לנדה וזבה טהרתן במים חיים".
דין חולה הצריך לאכול ביום כיפור / אי הזכרת לחם הפנים בפיוטי העובדה יש בה משום ונשלמה פרים שפתינו / קבלת ברכת ה' ע"י המצוות, "וחי בהם" / מצוה לבקש על אריכות ימים ולא לחשוב על ההיפך ח"ו / ביטול "שרות לאומי" לבנות בארץ הקודש / ביאור בדברי הרמב"ן ס"פ אחרי ע"ד ג' ענינים בכרת וההתאמה עם מ"ש אדה"ז באגה"ת פ"ד; שקו"ט בפרש"י לש"ס (קדושין מ, א ד"ה אמר) - "הבועל ארמית ראוי למאכל טמא".
מ"ש בתניא פ"ח בנוגע לחכמות אוה"ע היינו לא רק פילוסופיא / מעלת התעסקות בקירוב הלבבות / רמז וביאור בתניא פל"ב בענין אהבת ישראל / המחלוקת שנואה בפרט בא"י / שיטת חב"ד - בלתי מפלגתית; מאחדת קנאות ואהבה / נטיעת יער על שם אדם - שקו"ט אם יש מקום לזה ע"פ תורה / שקו"ט במ"ש באגרת התשובה פ"ג "וגם יכול לאכול מעט כג' שעות לפני נץ החמה" / מעלת גידול הזקן דבן ישיבה העוסק בעשיית תפילין / גידול הזקן - צנור לברכות הקב"ה / ישוב סתירה בדברי הרמב"ם (הל' ע"ז פי"ב ה"א, ותשובותיו ח"ב סרמ"ד) בענין גילוח הזקן / בן שבעים לשיבה.
השתטחות כהנים על קברי צדיקים ומנהג כהנים באהל כ"ק מו"ח אדמו"ר / אודות מי שתמיד מתיר במאמרי תורה שלו כו' / פירוש "עפעפים" / דין יו"ט שני ש"ג בבני חו"ל בא"י וכו'.
ברכה לשלוחים לסיאטל, תש"מ.
מעלת ל"ג בעומר יום שמחתו דרשב"י להמשיך שמחה פנימית / מכתב כללי - תשמ"א: שיפור מצב העולם המתדרדר - ע"י התחזקות בתומ"צ, בפרט ע"י אסיפות של "הקהל" דתורה תפלה וצדקה, גם לטף, ובאופן דאהבת ישראל / לנשי חב"ד: הוראה מעבודת רשב"י שאמר "איכא מילתא דבעי לתקוני" - בעבודת החינוך, בפרט דנשים / כנ"ל, עבודתו ומסירות נפשו של רשב"י לעסוק גם עם חלק קטן מעם ישראל / הספר "זהר תורה" / פירוש במ"ש באגה"ק סכ"ו (קמג, א) ד"עיקר עסקיהם במערה הי' תורת המשניות כו'" / המיוחד בל"ג בעומר שחל בע"ש / מעלת ה"פאראד" דל"ג בעומר / מנהג תספורת לבן ג' שנים / מקור למ"ש שר"א הלוי אמר "נחם" בכל יום וכשאמרו בל"ג בעומר הקפיד עליו רשב"י.
כשאפשר צריך לטוס ב"אל על" ע"פ מ"ש "קנה מיד עמיתך".
מתולדות עם ישראל אפשר לראות מ"ש בפ' בחוקותי - שרק ע"י הליכה בדרך הישר הצליחו ישראל, משא"כ מי שסטה ודגל בשיטות שונות ומשונות; והמעשה הוא העיקר / בריחת ישראל משכונות יהודיות; החזרת שטחי ארה"ק / ביאור הסימנים דעקבתא דמשיחא (סוטה בסופה) - למעליותא / עונשי התורה - תיקון הפגם באדם ובסביבתו.