חג הפסח הוא מפני יציאת מצרים שהיה בט"ו ניסן, ובט"ו ניסן ישנו עוד ענין והוא אכילת מצה, אך גדר החג של שבעת ימים הוא יציאת מצרים.

משא"כ בסוכות הרי אין ענין מיוחד בט"ו בתשרי מצד עצמו, וחשיבותו הוא מצד ענין הסוכה שהיא גדר החג. ולכן ישנו הידור מיוחד ליטול את הד' מינים בסוכה (לא רק מצד הסוכה, כדי שיהיה "תשבו כעין תדורו", אלא) מצד הענין דד' מינים. כי סוכה היא גדר החג.

ובפנימיות הענינים: פסח ענינה קדושה הבאה מלמעלה. משא"כ סוכות נפעל על ידי עבודת האדם בעשיית הסוכה, שנעשה ע"י התחתון. וזה מתבטא בכך שכל עשיותיו - "תשבו" - גם הדברים התחתונים הם בסוכה - במצוה, שזהו"ע קישור הדברים התחתונים לקדושה. ולכן כל מציאותו הוא בסוכה. וגם הד' מינים צריכים להיות בסוכה כי (לא רק אדם ששקוע בגשמיות אלא) אפילו אדם שלומד תורה – לולב, הנה ההבנה וההשגה שלו צריכה להיות מוקפת ברצון העליון.