ישנם הנוהגים שאשה מעוברת לא תהיה "קוואטערין" או שושבינה. ויש לומר שהטעם לזה הוא כי צריך שיהיו שניים - איש ואשה - וכשהיא מעוברת אזי ישנו גם העובר, וכמו שרואים מהמנהג שאשה מעוברת לוקחת עוד תרנגול (ועל פי האריז"ל גם עוד תרנגולת) לכפרות.

והנה, הטעם שהשושבינים צריכים להיות דוקא שניים איש ואשה מובן בפשטות, כי ישנו שושבין לחתן ושושבין לכלה. ויש לומר שהטעם שהקוואטרין צריכים להיות איש ואשה הוא מפני ששורש ענין השושבינים הוא החיבור דהקב"ה וכנסת ישראל - חתן וכלה, על ידי משה שושבינא דמלכא, ואהרן שושבינא דמטרינותא. וענין הברית הוא היחוד של הקב"ה וכנסת ישראל בגילוי, ולכן צריכים הקוואטערין להיות איש ואשה, שהם השושבינים דהקב"ה וכנסת ישראל. 

וזהו שקיום מצות מילה היא בשמחה דוקא, כי שמחה באה מדבר חידוש, וכמו שהשמחה דנישואים הוא מצד החידוש דחיבור איש ואישה כך השמחה דהברית הוא מצד החיבור בגילוי דהקב"ה וכנסת ישראל.