בנוגע לשמות הסדרות לכאורה קשה, שבפרשת תזריע שמשמעה זרע ולידת חיים חדשים מדובר אודות מצורע, ובמצורע שמשמעה ענין בלתי רצוי מדובר על "תורת המצורע ביום טהרתו", ולכאורה צריך להיות להיפך.

והביאור: כל עונשי התורה ענינים חסד. וזהו ההדגשה שענין המצורע הוא כדי שיבוא ללידה ומציאות חדשה על ידי התשובה. וכשהמצורע ניטהר אין זה ענין חדש אלא זהו המשך מענין הצרעת שכל ענינה כנ"ל הוא להעלותו למדריגה נעלית יותר.

והאדם צריך לקיים תורה ומצוות עכשיו מתוך ידיעה שזהו זריעה (תזריע) שמביאה (ובאופן דמחוברות, שמרגיש עכשיו שעבודתו מביאה) לשלימות התורה ומצוות והעולם בימות המשיח.