"ופשט גו'" נאמר לאחר תרומת הדשן, ולכן מביא רש"י "בגדים שבישך בהן קדרה לרבו כו'", שתרומת הדשן שהיא בפני רבו - במקום המזבח - משמש ב"בגדים שמשמש בהן תמיד", ורק להוצאת הדשן - שבדוגמת הבישול שאינו במקום רבו - לובש בגדים אחרים. 

להטור שבת הגדול הוא שלימות הבריאה - שישנה ההכרה שהקב"ה בורא העולם, ולכן אין המצריים יכולים להתנגד לרצון ה'. ואילו לאדה"ז שבת הגדול הוא ענין הב' שבשבת - זכר ליציאת מצרים, שלכן "אין אומרים ברכי נפשי" - המדבר על הבריאה, כי הנס הוא למעלה מהבריאה. 

הרמב"ם ואדה"ז סוברים שברכת שהחיינו הוא על כל רגע של המועד (לא רק מצד חידושו) - ולכן מדגישים שהטעם שאין אומרים שהחיינו בימים האחרונים הוא מפני שכבר אמרו בימים הראשונים. אין אומרים שהחיינו בימים האחרונים, כי עדיין אין לנו את הגאולה העתידה.

להירושלמי "טומאת ע"ה ברגל כטהרה גו'" מפני שעמי הארץ נזהרים מטומאה ברגל, ולהבבלי הטעם הוא שברגל מתבטל גדר היחיד וישנו רק גדר הציבור, ולכן "משעבר הרגל חוזרין לטומאתן".   

"הניצוק" - ההשפעה מלמעלה - "אינו חיבור", דהחיבור נעשה דוקא ע"י עבודת האדם - "חמין". 

משיח נקרא מצורע, כי ענינו של משיח הוא גילוי שלמעלה ממדידה והגבלה, שזהו בחינת מצורע - תגבורת הקדושה.

לרבי הדין ש"נותנין לו שבעת ימי המשתה כו' וכן ברגל" הוא דחיה ("ופינו את הבית אם ממתינים לו לדבר הרשות כו'"). ולדעת רבי יהודה הלימוד הוא מ"יש יום שאי אתה רואה בו", שאין זה דחי' דמלכתחילה לא חלה טומאת צרעת.

"בעל ראי' אחת" קאי על הטומאה שישנה בכל אדם מצד חטא עה"ד, ולכן מטמאה גם באונס. "בעל שני ראיות" הוא שממשיך טומאה על עצמו, ולכן מטמאה רק ברצון. ו"בעל ג' ראיות" הוא שנעשה מוחזק בטומאה, שזהו רק באם ב' הראיות הקודמות היו ברצון. 

(א) "והצילנו מלמשש בחושך" - הו"ע דברים האסורים. (ב) "נר לישר המעקשים" - הוא ענין המצות שהם מכשירים את עניני הרשות (ע"ד שחיטה). (ג) "ואור להורות נתיבות היושר", הו"ע המצוות שתכליתן הוא המשכת קדושה בעצם על האדם. ג' ענינים אלו מודגשים במצות כיסוי הדם. 

בספר המצות כותב הרמב"ם כדעת התו"כ: "שנשים בנפשנו משא הפחד והיראה". אך בספר הי"ד סובר הרמב"ם כהש"ס שגדר היראה הוא בעשיית פעולות של יראה במעשה. שלימות היראה והביטול הוא כשהיראה קשורה למעשה בפועל, ויראה זו ישנה גם בזמן הגלות. 

זה שהכתוב פרסם ששלומית בת דברי הייתה דברנית ושלא היתה צנועה וכו', הוא כדי שבני ישראל ילמדו מזה זהירות בענין הצניעות. וזהו שבח לה – שעל ידה יבואו בני ישראל לזהירות בענין זה.

מצד דרכי החכמה יש מקום לומר שמותר להכביד על העבד כדי שיזכור שהוא עבד, וזה נוגע להעבדות גופא. ודוקא מצד מדת חסידות מרחם גם על העבדים. גם הקב"ה מתנהג עם העבד - שעבדא בהפקירא ניחא ליה - ברחמים ונותן לו לא רק ענינים הכרחיים אלא גם עניני תענוג.

שדוקא על ידי שהשכר (לעתיד לבוא, והיעודים הגשמיים שבתורה) בא בגשמיות רואים שהאדם והבריאה מתאחדים עם הקב"ה באופן דאותיות החקיקה החקוקים מעבר לעבר.

ברכת הקב"ה "ואני אברכם" ב' ענינים: ברכה שלמעלה ממדידה והגבלה, ושנמשכת בכל פרט; מעין זה במזמור "תפלה למשה" שסיומו "ויהי נועם גו'"; "איש האלקים"; הקשר לעבודת דורותינו; בפרט בשנת "אראנו נפלאות", שנת הארבעים; נתינה לצדקה.

המשכת הברכות דחג הפסח באופן תמידי כמו "טל" שאינו נעצר; ברכת הגאולה; בפרט לפי קביעות שנה זו.

קביעות חג הפסח בשנה זו, ביום השבת, בפ' שמיני - מורה על המשכת הבלי גבול בגבול; הענין בעבודת האדם - תשובה דצדיקים; הקשר לסיום "סדר קרבן פסח" - "ואם הפסח נצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר"; תודה על הברכות ואיחולים, ואישור קבלת מכתבים.

הוספה בתורה, תפלה וצדקה כדי לבטל מחשבות שונאי ישראל לפגוע בישראל.

זירוז ע"ד תהלוכות ל"ג בעומר לילדי ישראל. (ס"א) להשלים במסיבות ותהלוכות בימים שלאחרי ל"ג בעומר באופן המותר / כוונת חושך הגלות - הוספת אור ובפרט ע"י תשב"ר / פעולת שמחתו של רשב"י בהחלטות טובות. (ס"ב) הבאת ילדי ישראל לבית הכנסת לשמעית עשרת הדברות. (ס"ג) להשפיע על ההורים לרשום הילדים במחנות קיץ כשרים, וכן לחדר או לישיבה לשנת הלימודים הבא. (ס"ד)

שני ענינים שבל"ג בעומר - יום שמחת רשב"י ויום שתלמידי רע"ק פסקו למות. (ס"ב) הנהגת רשב"י - תורתו אומנתו ושייכותה המיוחדת לילדי ישראל. (ס"ד) השתדלות רשב"י בעשיית טובה ליהודי. (ס"ח) ב' הקוין דסור מרע ועשה טוב באהבת ישראל. (ס"י) מדרש הנפלא (תנחומא באבער וירא ד) ד"אלקים נצב בעדת א-ל" הוא גם אצל בני ג' וד' שנים. (סי"ב) ג' הקוין דתורה עבודה (תפילה) וגמ"ח. (סי"ד) סיפור ר' אברהם הלוי תלמיד האריז"ל, שממנו ראי' ששמחת רשב"י גדולה אפילו משמחת המועדים. (סט"ז)

הוספה:
מקור למ"ש שר"א הלוי אמר "נחם" בכל יום וכשאמרו בל"ג בעומר הקפיד עליו רשב"י.

משרת שחיטת עופות ולהיות דוגמא מהו שוחט חסידי / שלילת התערבות ממשלה באופן ההכנה לשחיטה / בדין קמיצה מכלי שע"ג קרקע (מנחות ז, א) / בדין אבד אשמו והפריש אחר ונמצא הראשון.

בחודש ניסן יצאנו משעבוד ברזל לשעבוד תורה (שמו"ר פט"ו, יא) / בחודש ניסן ניתן הכח לברוח מפיתויי היצר מבלי חשבונות וטענות ומענות.

מעלת סעודת הודאה - אהבת ישראל והודאה לה', וכוחה להמשיך רפואה שלימה.

פסח
ר"ח ניסן תש"נ
י"א ניסן תש"נ
מוצש"ק כ"ה אדר, אור ליום ג' פ' ויקרא תנש"א
יום ג' אור ליום ד' פ' צו, אור לה' ניסן תנש"א
יום ג' פ' שמיני, י"א ניסן תנש"א
מברק לחג הפסח תש"נ
מברק לחג הפסח תנש"א

ימי הקישור בין יציאת מצרים ומתן תורה, שבהם נטלו נשים חלק בראש; אופן הספירה במספר יסודי המדגיש ענין העלי' מחיל אל חיל / הערות לספר אגן הסהר בדין קו התאריך: אם אפשר לאסור העברת קו התאריך כשיחסר אצלו יום השבת; הדוחק ביישוב דברי החזו"א ותמי' בשיטת הרז"ה.

ספרא ר"פ שמיני: אותו יצר הרע תעבירו כו'.

זמן קריאת שם לבת / נתוח צנורות השולל אפשרות הריון כמעט לתמיד / אשה שצנור אחד סתום וטיפול שלא ע"י ניתוח / הוספה בהנהגה טובה / ריפוי פצעים ע"י הנחת תחבושת מדברים המכילים וויטמנים / בענין הזרעה מלאכותית של הבעל ע"י השגחה יהודי יר"ש / בחינות ביצי האדם / אמבטיות טברי', ודיוק הבעל באכילה ושתי' ובריאות הגוף / להודות להשי"ת שנתעברה ולא להיות במרה שחורה מפני מיחושים / מאין לאדם לדעת אם "כבה ניצוץ האחרון" (באפשרות לידה מצד גיל האשה); לחזק בטחונה בה' ולהיות בשמחה ובפרט מהיכולת להשפיע על הסביבה.

העדר שמירת טהרת המשפחה פוגעת בבריאות הגוף / תשובה על העדר שמירת טהרת המשפחה מועלת במקצת גם על העבר / העיכוב לזחו"ק לפעמים רבות בא מחמת חסרן דוק בשמירת טהרת המשפחה / דיוק בחוקי טהרת המשפחה סגולה לבנים וכדאי לחזור על ההלכות / טהרת המשפחה עצה לביסוס לום בית / חיזוק בריאות הנולד בהעדר שמירת טהרת המשפחה ע"י שמירה מעתה וכן להשפיע ככה על אחרים.

הקישוים באימוץ ילדים מצד איסור יחוד וכו' / ההבדל בין אימוץ ילדים ונישואין עם אשה בת בנים.

איסור לימוד דתות אחרות / קיום מצות ואהבת לרעך כמוך ע"י הודעת בשורות טובות; כל הקודם לשפר יחסים כו' חלק מ"כלל גדול בתורה" / בארץ ישראל יש יניקה יתירה לעניני מחלוקת כו' / הקב"ה בעה"ב בכל מקום ואין מקום לאלימות והרמת יד כו' / וויתור על מצות ישיבת ארץ ישראל כדיד לקיים כלל גדול דואהבת לרעך כמוך וגודל חובת הוכח תוכיח כו' / ה"שאלה הבוערת" עתה אינה מצות ישוב ארץ ישראל אלא מצב היהדות במקום בו נמצא רוב מנין ובנין בנ"י ואסור לנוס מן המערכה / המקיים נפש אחת מישראל כו' וכ"ש וק"ו קהילה שלימה / מעלת מסיבת מרעים ביום הולדת ובפרט ביחד עם אמירת דברי תורה.

חומרת נישואי גיורת לכהן / ישראל הנושא בת כהן צ"ל תלמיד חכם / הוראת אדמו"ר הצ"צ דהנושא בת כהן צריך להיות בקי במסכת אחת / לקיחת הדסים גדולים ובדין שיעור טרפא דאסא (יו"ד סי' לה).

הכנות לל"ג בעומר בשנת המאתיים להילולא דהבעש"ט והשייכות להרשב"י ומ"ת.

בדין שדה שהפקירו אותה אם חוזרת ביובל.

מעלות הוספת שיעורי תורה בבית הכנסת / מעלת לימוד התורה בבית הכנסת, ובפרט סיום מס' שבת ביום השבת ובשנה השביעית / מעלת עסקנות לטובת בית הכנסת, מקום תפילה ומקום תורה / יסוד חברת תהלים / חובת החזן להנהיג אמירת תהלים בבית הכנסת שלו.

ידיעה ובחירה - אין סתירה ביניהם / בעניני תורה ומצות הרשות נתובה לאדם ואין לתלות חסרון בהם בהשגחה פרטית.