מפתח לתורת כ"ק אד"ש

"כיום שנעשה בו העגל" (שאז אמר אהרן "חג לה' מחר") פירושו שישנה האפשרות שיצא מזה ענין בלתי רצוי. ודומה לתירגום התורה ליוונית, ולזה שהיה הלל כפוף לפני שמאי. והנה בפועל יצא מזה ענין טוב, שהתירו לכתבה יוונית. ועי"ז שבית הלל ישבו לפני שמאי בענוה פעלו על שמאי.
הפירוש ש"רב לכם שבת כפשוטו" קשה, דלכאורה מכיון שבני ישראל הלכו על פי ה', קשה לומר שהיו שם יותר מדי. ולכן מביא רש"י מדרש אגדה שמבאר ש"רב לכם" פירושו שבנ"י זכו לגדולה, ודוקא על ידי כן יוכלו להיכנס לארץ ישראל. וענין זה נעשה בעיקר על ידי המשכן, (ובפרט ע"י המנורה, וע"י התורה).  
שמן הוא ביטול, וביטול במציאות - בא דוקא ע"י גילוי מלמעלה, בחי' ארץ ישראל, ולכן הראשון לשמנים צריך להיות דוקא מא"י. "שניה לה רגב", דהקדושה שבעבר הירדן - אף שבאה ע"י עבודת האדם מכל מקום ההמשכה היא מלמעלה, ולכן "שניה לה", שגם שם יכול להיות ביטול במציאות. 
להמדרש מתנם חינם מתאר רק את אופן הבקשה, אך בעצם מגיע לו. ולהספרי מתנם חינם הוא לא רק אופן הבקשה אלא גם בהרגשתו, שזהו הטעם שה' ימלא את תפילתו.
רש"י שולל את הפירוש ש"הראת" קאי על הניסים במצרים, דמהלשון "הראת" - שההדגשה היא על האדם הרואה, משמע שהמדובר בפעולה שעיקרה הסרת המניעה מצד הרואה, ולכן מפרש "כשנתן הקב"ה את התורה פתח כו' וכשם שקרע כו'".
"לא היו ימים טובים לישראל" בא בהמשך ל"חמשה דברים ארעו את אבותינו בתשעה באב", שמזה מובן שהענינים דחמשה עשר באב הם בניגוד ובקצה ההפכי דתשעה באב.
 הירושלמי מחלק את בנות ירושלים לשני סוגים כללים - "נאות" ו"כעורות", ודרך הבבלי לבאר בפירוט יתר, ולכן מביא חילוקים ב"נאות" גופא - "יפיפיות" "מיוחסות" ו"עשירות". להירושלמי הדגישו שקיבלו את מעלותיהן מהמשפחה שלהן, ולכן כולן אומרות "תן עיניך במשפחה". 
ביאור חילוקי הלשונות בין בסידור והשו"ע והרמב"ם בענין ברכת המזון. בשו"ע מוסיף אדה"ז "את ה'", דהנה ישנו כלל ש"את" בא לרבות, ובענינינו מרבים מ"את" שצריך לברך את בעל הבית, ולכן צריך אדמו"ר הזקן להדגיש שהמצות עשה מן התורה הוא רק "לברך את ה'" ולא את בעל הבית.
"אם תפרקו עולו", דאין הכוונה שישראל חוטאים סתם, דהרי על זה נאמר "ישא ה' גו'", אלא הכוונה הוא על זה שפורק את כללות העול דהקב"ה, ועל זה "לא ישא פנים". ורש"י מביא תיבות "ולא יקח", כי ממון כשלעצמו יכול להיות כופר, ורק מפני שהוא פורק עול לגמרי לכן "לא יקח".
הבחירה בשילה הוא לא בהמקום גופא אלא בנוגע לגברא - "והבאתם שמה". אך הבחירה בבית המקדש היה בהמקום גופא - כהדגשת הכתוב על מקום המקדש - "שמה תביאו".
ב' ענינים בהענקה: (א) מצד האדון - שמכיר טובה לעבד, וענין זה שבהענקה צריך להיות דבר שבכלל ברכה. (ב) מצד העבד - שחירותו הוא בשלימות כשמקבל הענקה שהרי יש לו רוחב יד, ובזה אין נוגע שיקבל דברים שבכלל ברכה כי העיקר שברגע זה יוצא לחירות בשלימות.
רבן גמליאל לשיטתיה שאיכות מכריע, ולכן סובר שהעיקר הוא תפילת הש"ץ שתפילתו היא איכות שונה לגמרי, וחכמים סוברים שהכמות מכריע, ולכן סוברים שתפילת הציבור - ריבוי בכמות - הוא העיקר. 
שמואל רצה שבנ"י יבקשו מלך כדי שיתעלו לבחינת יראה עילאה, אך בנ"י ביקשו מלך "ככל הגוים". ואעפ"כ ציוה הקב"ה למנות את שאול, כי כשבנ"י בדרגא זו צריכים הם מלך כדי לפעול יראה (תתאה) וקבלת עול.
ערי מקלט לעתיד לבוא יהיה עבור אלו שהרגו בשגגה בזמן הזה. "יחם לבבו" הוא לא רק מצד הטבע אלא על פי ציווי התורה, ולכן זה שייך גם לעתיד לבוא, ולכן יצטרכו לערי מקלט.
האדם הוא "עץ השדה" כי דוקא המדות קשורים עם עצם האדם, שלכן יש ללמוד רק מתלמיד חכם הגון - ששכלו השפיע על מדותיו.
מצד אחד עגלה ערופה היא לכפרה, אך מצד שני אין לה את הדינים דכפרה, שאינה נעשית במקדש ואינה נעשית על ידי כהן. ולכן מפרש רש"י שהכפרה היא בהתאם לפרטי ההריגה. וזהו "עורפו בקופיץ" כי העריפה היא היפך השחיטה, והו"ע של שלילה, שזה מתאים לטעם פרטי המצוה.
הביאור ב"ותלית אותו על עץ" – שהמיתה היא רק מצד עץ הדעת - שייך לכל אחד מצד פנימיות הנשמה.  
צריך להיות זהירות (מעקה) גם מהגבהה (שורש כל הנפילות) בעניני קדושה, ולכן גם ההיכל חייב במעקה.
מחלוקת הרמב"ם והרא"ש האם כלאים דחרישה מה"ת הוא רק בטמאה עם טהורה.
לכאורה "והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע" הוא יתור. 
"כאשר דבר לך" ("לצרכך ועליך") הוא הבטחה, משא"כ "כאשר דבר" הוא ציווי, ולכן מפרש רש"י שקאי על הציווי "והייתם לי קדושים" שבסוף פרשת קדושים (ולא על ההבטחה דפרשת יתרו). 
בבבלי מודגש שהדברים שהקב"ה מתחרט שבראם אינם מציאות אמיתית, לשיטתיה שההוה – הרע שבהם - גובר. ובירושלמי מודגש שהקב"ה ברא אותם וא"כ הם מציאות אמיתית, לשיטתיה שהעתיד – שאז יתהפכו לטוב – גובר.
החידוש דיום הולדת הוא שהעובר חי בפני עצמו, וזהו החידוש דתורת החסידות, שעבודת ה' אינה דבר נוסף עליו כמו התינוק "שאוכל ממה שאמו אוכלת", אלא כל מציאותו הוא "לשמש את קוני". 
 "לעברך בברית": שבנ"י יתקיימו בתור עמו של הקב"ה. "הזה" קאי על ההתחדשות דבבנ"י והנשמה בר"ה. ו"היום" הוא התחדשות העולם והגוף, וכשהברית היא גם מצד הגוף היא מתקיימת. 
"מקץ שבע שנים" – ביאור "בשנה ראשונה של שמיטה שהיא שנה שמינית", וביאור ג' הענינים שבשמיטה: שביתת האדם, שמיטת הארץ, והפירות הם הפקר.
"ועתה כתבו לכם" – בענין מצות כתיבת ס"ת בזמן הזה.
"הקהילו אלי" – הביאור בזה "שלא תקעו אותו היום בחצוצרות כו' ולא השליט יהושע עליהם".
"לערבב את השטן" פירושו שהשטן חושב שאינו צריך להסטין מפני שחסר לבנ"י ההתעוררות מתק"ש. וזה עצמו גורם לבנ"י התעוררות גדולה יותר. וזה גופא הוא חלק מקיום התורה שהרי נקבע למנהג.  
מדוע השירה של קרבן מוסף היתה שירת האזינו – שענינה תוכחה?
ביאור המחלוקת האם צריך לפרט את החטא. סדר הפסוקים "מקוה גו'" "וזרקתי גו'" במשנה ובגמרא.  
טעם הדיעה שניסוך המים - המשכת המקיף - התחילה ביום ב' דסוכות לאחר נטילת לולב שענינה המשכה בפנימיות הוא כדי שהמקיף יומשך בפנימי.
התורה מדגישה את מעלתו של אהרן במיתת משה, כי אז הי' במשה מעלת אהרן, ורצה שבנ"י ילמדו ממעלתו של אהרן.
כניסת אב - ירידה צורך עלי'. (ס"א) הכלים לעלי' - תורה וצדקה. (ס"ד) הוספה בג' הקוין בימי אב. (ס"ו) השייכות לנשים ובנות. (ס"ז) חורבן ת"פ מדרשות שבירושלים - התעוררות להשתדלות בחינוך ילדים. (ס"ט) שיעור חומש דר"ח מנ"א (תש"מ): עלה רש גו'. (סי"ד)
מעלת כינוס ילדי ישראל. (ס"ב) הוראה מט"ו באב, הוספה בלימוד התורה, השפעת מהלך השמש על חיי יהודי. (ס"ו) הסברה לילדים על ההכרח לקיים ציווי הקב"ה. (סי"א) הכרח שלימות העם, התורה, והארץ. (סי"ד)
מעלת כינוס ילדי ישראל, באופן דאהב"י, "כולנו כאחד". (ס"ב) העלאה בקודש מדי שנה בשנה. (ס"ה) ההוראה מחודש אלול- ה' אורי וישעי' כו'. (ס"ז) ההוראה משיעור ב' דפ' תצא - השבת אבידה, אהב"י. (ס"י) הכרח שלימות הארץ הקשורה עם פיקו"נ (שלימות העם). (סי"ג) מעלת החזקת קופת-צדקה בבית כאו"א. (סט"ז)
מעלת והכרח אהבת ישראל. (ס"ב) מעלת ענין האמונה. (ס"ד) לימוד מחודש אלול, מלך בשדה. (ס"ט) הוראה מקביעות ר"ה בשבת, התעוררות במבצע נש"ק. (סט"ו)
שיעור חומש דיום זה - היום הזה ה' אלקיך מצוך גו'. (ס"ב) אלול, מלך בשדה. (ס"ה) תקיעת שופר דאלול. (ס"ז) ההוראה מענין להיות לו עם סגולה, תומ"צ מתוך אהב"י. (ס"י) ההכרח אהבת ישראל, ושלא לדבר דברים קשים על ישראל. (סי"ז) הצעה - לסדר כינוסים בקשר לשנת "הקהל". (סכ"ב)
חיות בעניני עבודת אלול, ג' הקוים. (ס"א) התעוררות מיוחדת לקראת שנת השמיטה. (ס"ג) שייכות ג' הקוים לנשים ובנות. (ס"ו) פרוזבול לפני שביעית. (ס"ח)
"צבאות השם", ילדי ישראל, והשייכות לחודש תשרי. (ס"ב) נצחון צבאות השם ע"י הליכה בדרכי האבות והאמהות, ג' הקוין. (ס"ח) שייכות האבות לילדות ואמהות לילדים. (סי"ד) הוראה מיום רביעי בשבוע, בראית המאורות. (סט"ז) ברוסית - ע"ד צבאות השם, ושמתאים לחוקת כל המדינות. (סי"ט)
ישראל ככוכבי השמים, זכרון הקדושים ע"י "זרעו בחיים"
הוראה כללית מתשעת הימים ומר"ח אב (יום מיתת אהרן) בפרט / תספורת ראשונה לילד שיום הולדתו בה' מנ"א / מנהג אמירת ההפטרה בר"ח מנ"א שח"ל בשבת / הוראה מה' מנ"א - יום הסתלקות האריז"ל / דחיית הצום בשתי שנים רצופות - חזקה, וכיון שנדחה ידחה.
שבת:
מצות ידיעת אלקות;
אהבת ה';
ושננתם לבניך;
תפילין;
מזוזה;
האסון שבנישואי תערובת;
ראה קיצור...
מעלותו / שייכותו לאחב"י והוספה בלימוד התורה.
עקב
בריאות הגוף; מעלת מקוה טהרה / סדר ברהמ"ז / זמן עניית אמן ביעלה ויבוא בברהמ"ז / אמן אחר "אל יחסרנו" / ההכרזה ע"ד אמירת ברכה אחרונה / ישוב סתירה בשו"ע אדה"ז סקצ"ב ס"ב לסקצ"ח סוס"א / "מערין חיין".
ארץ הקודש;
תפלה;
התקשרות;
ראה קיצור...
ילד הנקרא ע"ש רלוי"צ ז"ל
ראה
מפי עוללים ויונקים כו' - על ידם בנין ביהמ"ק / נסיונות מתחבולות היצר / איסור העצבות - טראכט גוט וועט זיין גוט / ביעור המיסיון באה"ק / לשון מודעה ע"ד המסיתים כו' / תקליט עם ניגונים על פסוקים בניגוני או"ה / מסחר עם "גורו" / איסור הפלת עובר / משלוח בשר קפוא לאה"ק / חלק ישראל.
צדקה;
פרנסה;
ראה קיצור...
לחונים בגן ישראל: בריאות הנפש והגוף; בפרט באלול / תמים תהי' עם ה"א, שופטים ושוטרים בנפה"א, אלול המלך בשדה / חודש החשבון - מח' טובה הקב"ה מצרפה למעשה / זמן שהקב"ה מוסיף בברכות / זמן מסוגל לקירוב ניצוץ למאור ע"י הנשיא / הכרח לימוד טה"מ וכשרות עם נשים ובנות, והחלטה לזה באלול / עולים חדשים שנכנסו בברית, בפרט באלול.
כלך מדרך סגולות וחכמת היד כו', תמים תהי' / כלך מאריכות בעניני רופאים / תמים תהי': לא לחשוב חשבונו של השם.
צבא:
בני ישיבה בצפא בארה"ק / סמל פיקוד הצפון, בצורת צבי, הגברת הצורה על החומר / גודל זכות אנשי הצבא בארה"ק, ע"י בטחון בה' וקיום מצות תפילין / בצבא צריך להדר ולהוסיף בקיום המצוות ביותר, ובזה תלוי' הצלחת הצבא / קריאת אדמו"ר ריי"צ לאנשי הצבא היהודיים במלחמת העולם השני' / המעלה בהפצת יהדות בצבא / יסוד הצבא - מעשה עיקר / הכרח כיבוש דמשק בסיום מלחמת יוהכ"פ.
תצא
אלקים אחרים (בקו"ף) / הדר בבית ויצא ממנו אם יכול לחזור אליו / מקורות לנוסח "פצוע דכא" באל"ף / בס"ת א' ניכר ששינו בדכא מא' לה' / קניית מניות - אם יש בזה רבית.
עניני שידוכים;
מלקות;
ראה קיצור...
הוראות פרטיות בהנהגת ישיבת תו"ת בלוד / מעלת ישיבת תו"ת / תועלת ישיבת תורת אמת / מכתבים לטובת תומכי תמימים: תשי"ב-תשכ"א; תשכ"ג-תשכ"ה; תשכ"ח, תשל"ב, תשל"ג / תורת אמת / חג הסיום דתלמוד תורה בלוד / מעלת ישיבת תו"ת בזמננו /ברכת ריי"צ לתלמידי תו"ת / ברכה לתלמידי בי"ס למלאכה / ברכה לשלוחים לאוסטרליא - תש"מ / ברכה לשלוחים למיאמי - תשמ"א / ברכה לשלוחים לא אנדזשעלעס וניו הייוען - תשמ"א / ברכה לשלוחים לסיאטל - תשמ"א / ברכה לתלמידי אור אלחנן-חב"ד - תשמ"ג.
התוועדות ביום זה / הצלחת כינוס בארה"ק ביום זה / מכתב לטובת כולל חב"ד / מי הי' בר פלוגתי' דאדה"ז בנוגע למלחמת נפוליון.
אוצר ספרים בירושלים ע"ש ר' ברוך מרדכי מבברויסק בשבוע דפ' תבוא / אכילת מע"ש אחר הקבורה ביום המיתה - לדעת הרמב"ם בפיה"מ.
שמחה:
הכרח השמחה בעבודת ה' / נמיכת הרוח - מתכסיסי היצר / שלילת מ"ש ועצות לזה / בטחון והשגח"פ / ההתבוננות בחסדי ה' עלינו מביאה לשמחה / שלילת מ"ש / שלילת מ"ש ההתבוננות בהשגח"פ / שלילת העצבות וסגולות לזה
כניסה לשיכון חב"ד בירושלים בשבת לפני ר"ה / סדר הלימוד ביום א' פ' נצו"י תשל"ה עם ילדי מחנה קיץ / שמחה ש"מ גם בעבודת התשובה, ואדרבה / בפס"ד דבע"ת גדולים מצדיקים / קללת ישעי' הי"ח ירהבו הנער בזקן כו' (חגיגה יד, א) והתשובה על כל הקללות / כל איש ישראל קרוב ליראת ה' / תניא ריש פ"א: כגון אנא בינוני כו'; לא שבק מר חיי כו'.
סיפור מהצ"צ ע"ד מעלת ישראל על נשמות.
הוראה משנת הקהל / כתיבת ס"ת כללית לחיילי צה"ל / נפילת ס"ת; הגהת ספרי תורה / הטעויות בלקו"ת.
הכרח הכנת תכנית פעולה לחודש זה / חודש כללי / הנסיעה לכאן לתשרי אם ימצא ממלא מקום / ש"ץ בימים נוראים צריך לנצל זה ולדבר בפני הקהל / קבוצת שלוחים תבוא לתשרי לכאן בשני שלבים: חלק לחצי הראשון וחלק לשני.
תשמ"ב - תשד"מ / מברקים לר"ה תשמ"ב. תשד"מ.
ביאור המשנה יו"ט של ר"ה שח"ל בשבת במקדש היו תוקעין - בעבודת האדם / הוראה מר"ה שחל בשבת / הערות בדרשת הראב"ד לר"ה והערות המו"ל / תיקון לימוד בע"פ יד פרקים דתניא במשך חודש תשרי / דרשה בר"ה ע"ד חוק מיהו יהודי.
זמן ההשתתפות במגבית.
שאל אביך ויגדך גו' - מעלת ספר הצאצאים של אדמו"ר הזקן / מעלת סיפורי חסידים ורשימותיהם / הערות כלליות לספר סיפורי חסידים: ציון מקורות והבאת ברי-סמכא בלבד; זהירות מסיפורים תמוהים.
תשמ"ב, תשד"מ.
נשיאת כפים ביוהכ"פ / נוסח "ערב יום הקדוש" מתאים יותר במצבת הנפטר בערב יו"כ.
ההצעה לכתוב ספרי תורה כללים.
תשמ"ב. תשד"מ. מברקים לחגה"ס תשמ"ב. תשד"מ.
ברכה להאורחים בעת ביקורו בסוכה. תשמ"ב / רוחב הסוכה ד' טפחים ומשהו; שאור בכזית כו' בכתהאריז"ל / מנהג אתרוגי קלברא דוקא ולא א"י.
מעלת היות המחנך עם המחונכים בשמע"צ ושמח"ת / מברקים להקפות שניות בארה"ק ובירושלים.
תיקון למי שגרם ע"י תקלה לחבירו - לעקור הטינא כו' / הגברת הצורה על החומר; כהנים משפיעים על הזולת - יורו משפטיך; מעלת הדפסת צילום כת"י המחבר.

Heading