בענין מצות מינוי מלך בפרשתנו צריך להבין מדוע לא היה שמואל מרוצה מבקשת בני ישראל למלך, וגם הקב"ה אמר "כי אם אותי מאסו", והרי מינוי מלך הוא מצוה? ובאם זהו דבר בלתי רצוי מדוע מילא הקב"ה את בקשת בנ"י למנות מלך?

והביאור: בדא"ח מבואר שישנם שני דרגות בתפקיד המלך. (א) שלא יהיה מצב ש"איש את רעהו חיים בלעו". (ב) גם כשיש לאנשים יראת ה' מצד עצמם, הנה המלך מקשר אותם למדרגה נעלית יותר - בחינת יראה עילאה. 

והנה, שמואל רצה שבני ישראל יבקשו מלך כדי שיתעלו לבחינה הב', אך בני ישראל ביקשו מלך "ככל הגוים" - בחי' הא'. ואעפ"כ ציוה הקב"ה למנות את שאול, כי כשבני ישראל בדרגא זו צריכים הם מלך כדי לפעול יראה (תתאה) וקבלת עול.

וההוראה: בהוראת המשנה "עשה לך רב", יכול להיות קא סלקא דעתך שציווי זה הוא רק בשביל ענינים נעלים אך בשביל להתגבר על ענינים פשוטים אינו צריך לרב, ויחכה עד שיערה עליו ה' רוח ממרום. ועל זה הוא ההוראה שכשישנו חשש של "אותי מאסו" צריך למנות מלך - "מאן מלכי רבנן".