"והובא אל הכהן" - גם בעל כרחו, מצד ההתעוררות מלמעלה. אך אח"כ צריך שההתעוררות תבוא למקום המצורע - גם מצד ענינו, וזהו "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה". בדורותינו אלה התשובה היא גם מצד ענינו דהמצורע – בחינת אתהפכא, ולכן נקרא הפרשה בשם "מצורע".
לר"י חצי שיעור אסור מה"ת, ולכן סובר שהרואה בעשירי צריכה שימו, אף שהוא "חצי שיעור" שהרי הראי' אינה יכולה להצטרף לראי' שלישית. בית שמאי סוברים שאזלינן בתר "בכח", ולכן גם הרואה בי"א שומרת יום, אף שבפועל אינה יכולה להיעשות זבה. גם אם המס"נ שישנו בכח בכל אחד אינו בא לפועל, מ"מ לומדים מדעת שמאי שה"בכח" הוא המכריע.
אופן עשיית מקוה ע"ג האוצר ע"פ תקנת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע / מעלת התקנה הנ"ל / מעלת טבילה במקוה; לימוד חסידות צ"ל גם לפני שינוי ההנהגה בענין זה / שמירת הברית / אם איסור הוצאת ז"ל נמנה במנין המצוות / תיקונים לקרי / טבילה ברואה מים חלוקים (מג"א סתר"ו סק"ח ורספ"ח); מספר הטבילות / גדר טומאת נדה ואיסור נגיעה כו' / סיום הש"ס - החילוק בין טומאת נדה וטומאת זבה בעבודת האדם והקשר לתחילת הש"ס.
לרש"י הראיה שמובאת בתורת כהנים ש"תנוך" הוא גדר אמצעי "לא נודע לי" - שאינו על דרך הפשט. ומוסיף ש"הפותרים" - שמוצאים דמיון בין החלום להפיתרון שלא נאמר בפירוש – "קורין לו טנדרוס" - שתנוך דומה ל"תוך" ול"נוך", ולכן הלע"ז הוא "טנדרוס" שדומה לההברה של תנוך.
רש"י מבהיר "יכול אפי' נגע בו מאחוריו", שהיה סברא לומר שזהו החידוש בפסוק זה. אך א"א לפרש כן, מפני שתיבות "וכל אשר יגע בו הזב" הם מיותרות לגמרי, שהרי נאמרו בפסוק שלפנ"ז, ולכן מסתבר לומר שהחידוש הוא בתיבות "יגע בו הזב" - שמדובר בסוג חדש של נגיעה שהוא ככולו - היסט.
הסתירה בין תוספתא זבים רפ"ג (לפירוש הגר"א) והש"ס נדה (מב, א) בדין נדה וזבה; ביאור בפירוש הר"ש זבים פ"ד מ"ז בהחילוק בין זבה לזב / סידור מקוה ע"פ הוראת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע / כנ"ל – באתרא דרב הלכה כרב / ענין בור על גבי בור – הידור מן ההידור, כמו ימי חנוכה / בור זריעה ובור השקה / דין דברי ניילון ופלסטיק לענין טומאה / מעלת ג' בורות, והרקת המקוה מלמעלה / הכרח תיקון מקוה, ודוחק בנין בית הכנסת / שקו"ט בכמה פרטי דיני תיקון מקוה / הכרח תיקון מקוה, ודוחה בנין בית הכנסת / שקו"ט בכמה פרטי דיני תיקון מקוה / ענין הטבילה לטהרה / הכרח תיקון מקוה במקומות שחסר בהנהגה ע"פ תורה / העקות בשו"ת הצ"צ בעניני מקוואות / טבילת עזרא אינה מזיקה לבריאות / תיקון על עניני חטאת נעורים – היסח הדעת / הערות למאירי על מקוואות.
ענין המצורע הוא בפרשת תזריע, כי עונשי התורה הם חסד, כדי שיהי' מציאות חדשה ע"י התשובה. וכשנטהר ה"ז - פרשת מצורע - המשך מהצרעת, שענינה להעלות את האדם.
מהלשון "זאת תורת הזב" משמע שמביא את כל דיני הזב מהקל אל הכבד. ולפי זה א"א לומר ש"תורת הזב" קאי על בעל שתי ראיות, בעל שתי ראיות הוא חמור יותר מהנאמר אחריו – "ואשר תצא ממנו שכבת זרע" – ראי' אחת. ולכן מפרש רש"י ש"תורת הזב" הוא ראיה אחת.
מכסה של גומי במקוה / אופן ההשקה במקוה, גומי / הכרח ומעלת תיקון מקוואות; ענין הטהרה בפנימיות / ביאור בלשון המשנה (מקואות פ"ז מ"ב) "ואלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאים בין טהורים" / תיקון על ח"נ / ביאור בלשון הלקו"ת (שלח מב, ב) "לנדה וזבה טהרתן במים חיים".
בדין האומר "קרבנו של מצורע זה עלי" ישנם ב' חידושים: (א) בהלכות נדרים שעל הנודר חלה חיוב להביא את הקרבן של המצורע – ומצד זה החיוב תלוי באם המצורע עני או עשיר. (ב) מצד המתכפר, שמתכפר בקרבן המביא, כי המביא הוא במקום החוטא, ולכן אם היה הנודר עשיר צריך להביא קרבן עשיר אף אם המצורע הוא עני.
נגעי בתים רואים שכל ענין הנגעים הוא שעל ידי בירורם מוצאים מטמוניות, ולכן הצרעת והטהרה הם באותה פרשה.
אופני מניעת הריון באשה שסכנה לה שתתעבר / אופני בדיקת הזרע במי שלא נתברך בבנים / תקון על החטא הידוע / אי נהגינן שהנשים לא תתרחצנה בימי ליבונן / מקור למ"ש בלקו"ת (שלח מב, ב) שנדה וזבבה טהרתן במים חיים / מי שמצא שהמים במקוה לא הגיעו לנקב ההשקה / ב' ענינים בשיעור מי המקוה, בפעולת הטבילה ובשיעור המקוה / שקו"ט בדיני חציצה / שיטת הרא"ש בפירוש "מי גבאים"; החילוק בין "וזרקתי עליכם מים טהורים גו'" ל"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" - ב' תקופות לע"ל / ביאור הרלוי"צ ז"ל (אבי כ"ק אדמו"ר שליט"א) א"פ קבלה במאמר המשנה (מקוואות ספ"ז) "מחט שהיא נתונה כו'"; לפי זה - ביאור הבבא שלפני' מקוה שמימיו מרודדין כו'" ע"פ קבלה ובעבודת האדם / הידורי אנ"ש בתיקון המקוה / תיקון המקוה דאדמו"ר מהורש"ב נ"ע / טעם מנהגנו שלא להשתמש בברז של גומי במקוה / ב' בורות במקוה - א' להשקה וא' לזריעה / להחמיר במקוה לצאת כל הדיעות / מעלת יופי חיצוני של מקוה / הרמז בענין הטבילה במקוה ע"פ דברי הרמב"ם סוף הל' מקוואות / מעלת והכרח טהרת המשפחה / בדורנו בפרט אין מקום לבושה אודות דיבור בעניני טהרת המשפחה / קביעות לימוד בהלכות טהרה לנשים / שלום בית ע"י זהירות בטהרת המשפחה / אופן התפלה לרפואה תלוי אם החולה נולד בטהרה / תיקון למי שדואג שנכשל במקוה שאינה כשרה / תיקון למי שנכשל בדיני טהרה / ברכת זחו"ק ע"י זהירות בטהרת המשפחה / מעלת יסוד איגוד שומרי טהרת המשפחה.
לרש"י "האמוריים" הטמינו מטמוניות כל מ' שנה, מפני שבשעת יציאת מצרים שלם עון האמורי, משא"כ שאר האומות שלא שלם עוונם עד לאחר מיתת יהושע. להמדרש טעם ההטמנה הוא משום שחשבו שגם אחרי מלחמה יוכלו לעשות שלום עם בנ"י, ולרש"י הטמינו כי חשבו שאולי יחטאו בנ"י ויגורשו מא"י והאמוריים יחזרו.
ביאור בפיהמ"ש להרמב"ם נזיר (פ"ח מ"ו) דתגלחת מצורע אחר הטבילה / ביאור בקושיית הש"ס (קדושין נז, א) בצפור מצורע דשחטה ונמצאת טרפה / אופנים המותרים דבדיקת זרע הבעל / היתר תשמיש במוך / אופני מניעת הריון המותרים ע"פ הלכה / בענין ניתוח הפראסטאטא / אמירת ד' מזמורי תהלים הראשונים בלילה / גדר בין השמשות לענין בדיקת נדה / כשהזמן שיכולה להתעבר אינו מתאים לימי טהרה / כנ"ל / מעלת העסק בטהרת בנות ישראל ושייכותו לימי הספירה / מעלת מקוה טהרה והקשר למתן תורה / הרחיצה בנהרות ובימים במקום טבילה במקוה / טהרת מי מעין בזוחלין דוקא; עד א' נאמן באיסורין / בירור בדברי הכס"מ ספ"ו מהל' אבות הטומאה דטהרת הטבילה היא בצאתו מהמקוה / סתימת שן אי הוי חציצה לטבילה / טבילת במקוה עם מוך באוזן / הכרח הזהירות בטהרת המשפחה / הכרח חינוך לטהרת המשפחה / תיקון על כשלון בטהרת המשפחה / הידור בטהרת המשפחה / סגולה נגד מיתת בנים.
לרבי הדין ש"נותנין לו שבעת ימי המשתה כו' וכן ברגל" הוא דחיה ("ופינו את הבית אם ממתינים לו לדבר הרשות כו'"). ולדעת רבי יהודה הלימוד הוא מ"יש יום שאי אתה רואה בו", שאין זה דחי' דמלכתחילה לא חלה טומאת צרעת.
"בעל ראי' אחת" קאי על הטומאה שישנה בכל אדם מצד חטא עה"ד, ולכן מטמאה גם באונס. "בעל שני ראיות" הוא שממשיך טומאה על עצמו, ולכן מטמאה רק ברצון. ו"בעל ג' ראיות" הוא שנעשה מוחזק בטומאה, שזהו רק באם ב' הראיות הקודמות היו ברצון.
העדר שמירת טהרת המשפחה פוגעת בבריאות הגוף / תשובה על העדר שמירת טהרת המשפחה מועלת במקצת גם על העבר / העיכוב לזחו"ק לפעמים רבות בא מחמת חסרן דוק בשמירת טהרת המשפחה / דיוק בחוקי טהרת המשפחה סגולה לבנים וכדאי לחזור על ההלכות / טהרת המשפחה עצה לביסוס לום בית / חיזוק בריאות הנולד בהעדר שמירת טהרת המשפחה ע"י שמירה מעתה וכן להשפיע ככה על אחרים.