ברכות
פאה
שביעית
חלה
ביכורים
סדר זרעים
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
סדר מועד
יבמות
כתובות
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
עדיות
עבודה זרה
אבות
הוריות
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
תמיד
קנים
סדר קדשים
נדה
עוקצין
הדרן על הש"ס
קושיית כ״ק אדמו"ר מהר"ש נ״ע למה הי' צורך באמירת הקב״ה למרע"ה פסל לך, שפסולת הלוחות יהי' שלו, הרי מסתתי אבנים אין בהם משום גזל. ותירוצו. לכאו' התירוץ תלוי בשתי הדעות שבמדרש, מהיכן פסלן. קושיית הרשב״ץ ותירוץ המהר״ש.
גדר ״אצל בעה"ב" בנוגע להקב״ה. הדין דהי׳ עושה אצל בעה״ב אם הוא גם במסתתי אבנים. השינוי בדינים הללו בין הברייתא לתוספתא, אם במסתתי אבנים מועילה קפידת בעל הבית. דברי הטור בזה .החילוק בין בעה״ב מקפיד ואינו מקפיד (ובזה גופא - ב' אופנים) ל״אין בהם משום גזל״. הפקר מצד הגברא או מצד החפצא. ביאור החילוק הכללי בין הברייתא לתוספתא.
החילוק בין בבל לא״י בענין חשיבות האבנים. עפי״ז מבאר דברי המהר״ש הנ״ל, ביאור נוסף בנוגע להקושיא שבתחילת ההדרן. הלוחות — משל ציבור.