ברכות
פאה
שביעית
חלה
ביכורים
סדר זרעים
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
סדר מועד
יבמות
כתובות
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
עדיות
עבודה זרה
אבות
הוריות
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
תמיד
קנים
סדר קדשים
נדה
עוקצין
הדרן על הש"ס
בלתי מוגה
המנהג דעריכת סיומים בתשעת הימים: קדימה - למסכת "תמיד" (תדיר) ו"ברכות" (הראשונה); ושייכותם המיוחדת לזמן זה;
"סיום" על מסכתות תמיד וברכות, והשייכות שביניהם;
"סיום" על מסכתות תמיד וברכות, והשייכות שביניהם;
בלתי מוגה
שיחה ב: א) סיום מסכת יומא - "אמר ר"ע.. מי מטהר אתכם אביכם שבשמים"
ב) סיום מסכת תמיד - "מזמור שיר ליום השבת.. ליום שכולו שבת"
ב) סיום מסכת תמיד - "מזמור שיר ליום השבת.. ליום שכולו שבת"
מחלוקת ר׳ יהודה משום ר׳ עקיבא ור' נחמי' בשיר דיום השבת על שום מה נאמר. ובגמרא דקמיפלגי בדרב קטינא שאמר שית אלפי שני הוה עלמא וחד חרוב, ואביי ס״ל — תרי חרוב. מבאר שלדעת אביי דתרי חרוב, יהי' שינוי בין אלף הז' לח'.
בפירוש ״והשבתי חי׳ רעה מן הארץ״, ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם ור״ש אומר משביתן שלא יזיקו. הראי׳ בתו״כ לדעת ר״ש מהכתוב מזמור שיר ליום השבת למשבית מזיקין שלא יזיקו. ביאור הרגוצובי דר׳ יהודה לשיטתי׳ בדין ביעור חמץ, ״תשביתו״ ביטול המציאות או ביטול הצורה והאיכות.
מחלוקת ר״י ור״ש בשביתה דשבת, במלאכה שאינה צריכה לגופה ודבר שאינו מתכוין — לשיטתייהו. מחלוקתם ב״והשבתי גו'". רב קטינא כר״ש, אביי — כר״י. ועפי״ז מתרץ כל הקושיות.
כמה דיוקים בהמשנה דכשלא נמצא פסול בזרעו של אהרן היו אומרים ״ברוך. . שבחר באהרן ובבניו לעמוד לשרת לפני ה׳ בבית קדשי הקדשים״. מחלוקת הרמב"ם והרמב״ן בטעם שעשיית כלי המקדש לא נמנו במנין המצות, שלדעת הרמב״ם הכלים הם חלק מן הבית, משא״כ לדעת הרמב״ן. דברי המגילת אסתר ביישוב קושיית הרמב״ן. קושיית הריי׳פ פערלא עליו.
דברי הלב שמח שלדעת הרמב״ם הכלים מעכבים מלעשות עבודה במקדש. מחלוקת ר״מ וחכמים אם השלחן והמנורה וכו' מעכבין את הקרבנות. מקשה דסתירה ממה שכתב הרמב״ן בסהמ״צ בענין הארון, על מה שכתב בפירושו עה"ת. שני ענינים בביהמ״ק: השראת השכינה והקרבת הקרבנות. ביאור מחלוקת הרמב"ם והרמב״ן — מי מהם העיקר.
תירוץ כל הקושיות. במסכת מדות כאן — ב׳ גירסאות, ותלוי במחלוקת הנ״ל. ביאור שברכה אומרים על דבר שאינו מוכרח (ותוצאה) מענין שני, אלא הוא ענין העומד בפני עצמו. ההוראה בעבודת ה'.
בלתי מוגה
"הדרן" על מסכת תמיד: "שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש… מזמור שיר ליום השבת" - ב' תנועות בשבת: א) תנועה חיובית - "מנוחה", ב) ותנועה שלילית - "שביתה"; "הדרן" על ספר משנה תורה להרמב"ם , וביאור שייכות סוף החיבור לתחילתו, והקשר לסיום מסכת תמיד. (ס"ה)
בלתי מוגה
י"ב תמוז: שיחה ה: "הדרן" על מסכת תמיד - בענין שיר הלוים בבית המקדש. (סל"ב)
ש"פ פנחס, ט"ז תמוז: שיחה ב: המשך (מהתוועדות י"ב תמוז) ה"הדרן" על מסכת תמיד בענין שיר הלוים בבית המקדש וההוראה בעבודת ה' מ"מזמור שיר ליום השבת… ליום שכולו שבת" - שלא להיות מושקע בגשמיות כו'". (סט"ו)
ש"פ פנחס, ט"ז תמוז: שיחה ב: המשך (מהתוועדות י"ב תמוז) ה"הדרן" על מסכת תמיד בענין שיר הלוים בבית המקדש וההוראה בעבודת ה' מ"מזמור שיר ליום השבת… ליום שכולו שבת" - שלא להיות מושקע בגשמיות כו'". (סט"ו)
בלתי מוגה
שיחה ב: . . ב) סיום מסכת תמיד - "מזמור שיר ליום השבת.. ליום שכולו שבת"