ברכות
פאה
שביעית
חלה
ביכורים
סדר זרעים
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
סדר מועד
יבמות
כתובות
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
עדיות
עבודה זרה
אבות
הוריות
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
תמיד
קנים
סדר קדשים
נדה
עוקצין
הדרן על הש"ס
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו.
ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד.
מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי.
סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.
נזיר שמשון ונזיר עולם. נזירות שמואל, ולימודו משמשון. בגמרא: גדול העונה אמן יותר מן המברך. מה זה שייך להמשנה. וכמה דיוקים. קושיית הרד״ק, איך נעשה שמואל נזיר. וכן קשה בנוגע לשמשון. הביאור בזה, בדוגמת גירות קטן כו'. כח של הסכמה על דבר. מבאר לפי"ז המשך הגמרא. וכן המשך דהמאמר ת"ח מרבים שלום בעולם.
ביאור בפנימיות הענינים דהמאמר דגדול העונה אמן יותר מן המברך, ושייכותו להמשנה, לענין הנזירות. הקשר דהמאמרים לאומריהם — לר' יוסי ור' נהוראי.
בסוגיית הגמרא דתנאי היא אם גדול העונה אמן יותר מן המברך, והכרעת האמוראים בזה. קושיית המפרשים דהטור סותר את עצמו בפסקיו בזה. תירוצי המגן אברהם והמעדני יו״ט. תירוץ באופן אחר קצת. תמיהה בעצם הענין דגדול העונה אמן כו'. ביאור הפרישה בזה.
דברי הצפע"נ בענין דכל העונה אמן אחר המברך הרי זה כמברך, ובענין עניית אמן של הסוטה אחר שבועת הכהן. מקשה על ביאור הנ״ל ממשמעות הגמרא, וממ״ש בשו"ע אדה"ז. ביאור הנ״ל ע"י הקדמת התוכן דעניין אמן. בהברבות דתפלה ותחנה, דהודאה וכו'.
ביאור הדעה דמברך עדיף. ביאור שייכות סוגיא זו למס' נזיר, עפ"י דברי הצפע"נ בענין יוסף שנקרא נזיר אחיו. ועפי"ז מבאר גם ההמשך: אר"א ת"ח מרבים שלום בעולם.