"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "משמת רבי בטלה ענוה וכו'". (סט"ז)

"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא". (ס"א)

("הדרן" על מסכת סוטה) ביאור בגמרא "משמת רבי עקיבא בטלו זרועי תורה" (ולא כתוב זה על רב אליעזר, (שעליו כתוב "נגנז ספר תורה"). (ס"א)

"משמת רבי אלעזר בן עזריה בטלו עטרות חכמה", דוקא אצלו היו ג' כתרים ועי"ז זכה לכתר שם טוב. (ס"ב)

"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "משמת רבי אליעזר נגנז ספר תורה וכו'". (ס"א)

"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור טעם לימוד מסכת סוטה בימי הספירה, ע"פ ביאור (בסוף מסכת סוטה) בכוונת רב יוסף "לא תיתני ענווה דאיכה אנא"; ביטול לבעל הרצון. (ס"ח)

מס׳ סוטה סדורה לאחרי מס' נזיר, או לאחרי מס' גיטין. דעות הבבלי והירושלמי אם הקינוי תלוי בגירושין. הרמב״ם פוסק כרע״ק שהקינוי חובה. ביאור התוס׳ יו״ט בזה, אינו לכמה דעות. ב׳ אופנים בקינוי. שיטת הרמב"ם בזה. הטעם לדעתו שאסור לקנאות. ביאור הטעם לסידור סוטה לאחרי גיטין — לפי הנ״ל. שיטת רש״י בכל זה. לפי כל הנ״ל — ביאור שייכות סוף המסכת לתחילתה.

"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "א"ר יוסף לתנא לא תיתני ענוה דאיכא אנא א"ל ר"נ לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא", וההוראה בעבודה. (סי"ד)

הקשר בין ר"י ור"נ לתורה שלכן מסיימים בהם בערב חג השבועות, והחילוקים שביניהם; ביאור התחלת מסכת סוטה ברוחניות הענינים. (סי"ח)

"הדרן" על מסכת סוטה - ביאור בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא" - ר"י ידע את גודל דרגת הענוה שלו וזה לא הפריע לו להיות עניו; ביאור החילוק בין עניו לשפל; ענין ההוספה והשותפות במעשה בראשית שנתחדשו במתן תורה - ע"י מאמרו של רב יוסף "אי לאו האי יומא וגו'"; הקשר לבעל המאמר רב יוסף - ענין ההוספה. (ס"ב)

דברי ר״י לא תיתני ענוה ודברי ר"נ לא תיתני יראת חטא כו'. מקשה למה לא אמרו שניהם לא תיתני לא ענוה ולא יר״ח. ענוה ויר"ח — מי גדולה ממי. הקושיא הידועה במאמר ר"י לא תיתני ענוה דאיכא אנא, הרי זה היפך הענוה. ב

יאור פירוש ענין הענוה. ענותנותו של משה רבינו שהי' עניו מכל האדם גו'. קרי ר״י אנפשי' ורב תבואות בכח שור. התורה מצלא מיצה"ר. מחלוקת ר"י ור"נ בדין ביטול מי רגלים עי"י הטלת מים. ענוה שעפ״י חשבון וענוה בעצם. ר״י — סיני (סדר הלימוד דירושלמי) ר״נ —מחסידי בבלי.

ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב יוסף לא תיתני ענוה דאיכא אנא… לא תיתני יראת חטא וגו'"; ב' מעלות אלו (ענוה ויראת חטא) מוכרחים כדי לבטל סיבת הגלות. (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ביאור בה"הדרן" על מסכת סוטה: "לא תיתני יראת חטא וכו'" (כהשתתפות ב"כינוס תורה"). (ס"ח)

ליל ערב חה"ש: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין אמר רב יוסף "לא תיתני ענוה דאיכא אנא", שייכות רב יוסף לביאת משיח (הסוגיא מדברת על עקבתא דמשיחא): א) ע"פ מה שאומר (סנהדרין לח, ב) שמוכן שיביא משיח גם אם יצטרך לישב בצל הרעי של חמורו - וכ"ז מצד ענוותנותו (ועוד שבזמן משיח יהיו כולם ענוים); ביאור ענין רעי החמור - שהי' תרופה למילה והשייכות לרב יוסף - ספירת היסוד - ענין המילה כו', ב) ע"פ מש"כ רש"י שכשמשיח יבוא ייתי ואראנו - דהי' סגי-נהור כי רצה להפריש עצמו מעניני העולם - ולעתיד לבא "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו"; שייכות רב יוסף לענוה מצד היותו "סיני" ולא "עוקר הרים". (ס"א)
יום ב' דחה"ש: המשך (מליל ערב חה"ש) ה"הדרן" על מסכת סוטה - בענין "אמר רב נחמן לא תתני יראת חטא דאיכא אנא", שייכות אמירת רב יוסף "לא תתני ענוה" - לשמו; ביאור הגמרא (פסחים סח, ב) "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", חידוש דמתן תורה לפעול על גשמיות העולם. (ס"ג)
המשך (ס"ג) ביאור הגמרא "אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא", דתמוה למה עד ר' יוסף לא אמר זה אף א'. (ס"ז)
הביאור בהנ"ל שרב יוסף אמרו מפני שהי' סגי-נהור ו"סיני" (ראש ישיבה), וע"י פסק דין שלו פעל שבני ישראל ישנו ויהפכו חפצא גשמי לקדושה; פסק דין בנגלה - ע"פ קבלה. (ס"ט)

סיום במס' סוטה ובענין ספירת העומר (סח"י)
"הדרן" על מסכת סוטה: משמת כו' בטל כו', ובלשון: מתה טהרה ופרישות / ענין מיתה ברוחניות / במארז"ל בענין "כגוף בלא נשמה" (סל"א-סל"ו) 
קישור סיום המס' לתחילתה: המקנא לאשתו כו', ובמחלוקת ר"י ור"ע רשות או חובה (סל"ז-ס"מ)

ענוה ושאר התנאים הדרושים להשראת השכינה, נבואה. הסדר ב״הי חסיד״ ״הי עניו״ — איזה מהם קודם. הלל ושמואל הקטן. ג׳ דרגות בענוה, ובהשראת השכינה. גירסות הבבלי והירושלמי: השראת השכינה או רוה״ק. ביאור בנוגע לעובדא האחרת שבירושלמי שם.

שיחה ב: ס"י - סיום מסכת סוטה: (א) ההוראה מכללות הענין דסוטה - ירידה צורך עלי'. (ב) המיוחד במדת הענוה של רב יוסף ויראת חטא של רב נחמן. (ג) השייכות דענוה ויראת חטא ל"זמן מתן תורתנו"

שיחה א: תוכן לימוד מסכת סוטה בימי ספה"ע; סיום המסכת - הקשר דענוה ויראת חטא לענין האחדות
שיחה ב: הענינים הבלתי-רצויים שבסיום המסכת - למעליותא (דוגמת הברכות שבתוכחה), ולדוגמא: חוצפא יסגא - בדרישה ותביעה על הגאולה
שיחה ג: בדף היומי דמסכת סוטה השייך ליום השבת (שממנו מתברך ערב חגה"ש) - "לימדה תורה דרך אחץ שיבנה אדם בית וכו'" - הדגשת מעלתן של ישראל, שהתורה מלמדת אותם דרך ארץ

שיחה א: "הדרן" על מסכת סוטה - בענין הגאולה, וענין הענוה, והקשר והשייכות לזמן מ"ת