מפתח לתורת כ"ק אד"ש

סוכה – מקיף הקרוב, שלכן האחדות הוא רק בסוכה. שמע"צ  - מקיף הרחוק, שבו כל ישראל הם כגוף אחד. ושמח"ת עצם המקיף – שלכן האחדות נמשך בריקודים גשמיים.
שבירת הלוחות מדגישה את מעלת בנ"י, דהשבירה הי' כדי שיתעלו לעבודת התשובה. בשמח"ת מודגש מעלת לוחות ראשונות – "ה' מסיני בא" - ומעלת לוחות שניות – בקביעות היו"ט לאחר יוה"כ.
עבודת הכהנים שהם גם לויים - "יורו משפטיך ליעקב גו' ישימו קטורה גו'"
שלימות השמחה דשמח"ת קשור עם עבודת האדם: בו מסיימים את לימוד כל התורה, ובא לאחר יוה"כ שבו ניתנו לוחות שניות – עבודת התשובה שהיא בכח עצמו. 
שמע"צ הוא הקיבוץ ד"תמליכוני עליכם" – שבה שווים כל ישראל, ולכן השמחה דשמח"ת הוא באופן שבו שווים כל ישראל. התורה מגלה את מעלת נש"י, ונש"י ממשיכים בתורה בחי' בל"ג.
"שהחיינו" דשמח"ת הוא על לימוד התורה באופן חדש מפני שהתורה היא א"ס, וע"י התשובה דלוחות שניות נעשים בנ"י מציאות חדשה. וגם בבעלי עובדין טבין נעשה חידוש בקיום ציווי התורה.
התורה מדגישה את מעלתו של אהרן במיתת משה, כי אז הי' במשה מעלת אהרן, ורצה שבנ"י ילמדו ממעלתו של אהרן.
תיקון למי שגרם ע"י תקלה לחבירו - לעקור הטינא כו' / הגברת הצורה על החומר; כהנים משפיעים על הזולת - יורו משפטיך; מעלת הדפסת צילום כת"י המחבר.
"אחזנוה" מלשון שדה אחוזה – שגם אם אביו מכרה חוזרת אליו ביובל, וזהו הקשר דשמח"ת לסוכות, ששלימות השמחה דסוכות הוא מקיום התומ"צ, דחטא העגל לא ביטל את הקשר של בנ"י לתומ"צ.
מדרשות חלוקות במקום קבורת משה.
המעלה הכי גדולה של משה הוא ש"נשאו לבו" – שעורר את האהבה לבנ"י בלבו עד ששיבר את הלוחות כדי להציל את בנ"י, וזהו שלימות ומעלת התורה – גילוי מעלתם של בנ"י.
ביאור בדברי הספרי ר"פ ברכה שהקב"ה אמר לבני עשו אודות לא תרצח ולבני ישמעאל אודות לא תנאף אף שהם מז' מצוות ב"נ / ביאור מ"ש האריז"ל שלע"ל יהיו הלויים כהנים / ביאור בסמיכות סוף התורה להתחלתה / משה כללות הנשמות ויהושע כללות הרוחות / נעיצת סוף התורה בתחילתה.

Heading