להבין השייכות דפרשת וזאת הברכה לענין המועד דשמח"ת. ויובן בהקדים שלכאורה קשה מדוע סיום התורה היא ב"לעיני כל ישראל", וברש"י: "ישר כח ששברת", דלכאורה כל ענין התורה היא "דבר אל בנ"י" - הדגשת מעלת בנ"י שקדמו לתורה - ושבירת הלוחות מדגישה את מעלת התורה שאינה יכולה להינתן למומרים, אך אי"ז מעלה לישראל. והביאור: ע"פ המדרש שלא היו ראוים ישראל לחטא העגל ולא עשו את העגל אלא כדי ליתן פתחון פה לבעלי תשובה. זאת אומרת שהקב"ה גרם שיחטאו כדי שיבואו למעלת התשובה. וזהו "ואשברם לעיניכם" שטעם השבירה היתה כדי לפעול על בנ"י שיעשו תשובה. ועפי"ז יוצא ששבירת הלוחות כדי לפעול עלי' בבנ"י מדגיש את מעלת בנ"י.

וזהו הקשר לשמח"ת, כידוע הטעם ששמחת התורה נקבעה לאחרי יוה"כ כי אז השמחה היא מצד העילוי דתשובה - העילוי דלוחות שניות.

אך אעפ"כ מזכירים גם את לוחות הראשונות - "ה' מסיני בא גו'" - כי בשמח"ת ישנם ב' ענינים, (א) ישראל שמחים בתורה ועי"ז מתעלים - והוא ענין לוחות ראשונות שישראל מקבלים את הגילוי מהתורה. (ב) וישראל משמחים את התורה - ענין לוחות שניות שבא ע"י עבודת התשובה דבנ"י.