חלוקת הש"ס; "הדרן על הש"ס" - ביאור בענין "כל השונה הלכות וכו'" - מדוע הלכות דוקא. (ס"ט)

"הדרן על הש"ס" - ביאור במסכת נדה: דם נדה נמשך מחטא עץ הדעת; ביאור בעבודה בהחקירה אם נדה הוא איסור או טומאה; בההוה אמינא בגמרא זיבה מטמא רק כשנראה ביום; שייכות מסכת ברכות למסכת נדה; ב' ראיות שדם נדה הוא איסור: א) ספק מועיל, ב) וספרה לה, ועד אחד נאמר באיסורין וענינם בעבודה. (סכ"ז)

י"ט כסלו: חלוקת הש"ס; "הדרן על הש"ס" - ביאור בענין "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'". (ס"ז)
ש"פ וישב, חנוכה: המשך (מי"ט כסלו) "הדרן על הש"ס" בענין חיוב ברכת התורה בכל יום. (ס"ח)

 

ע"ד חלוקת הש"ס, ו"הדרן על הש"ס" - ביאור בדיוק הלשון מאמר חז"ל: "לא מצא הקב"ה כלי המחזיק ברכה אלא השלום" (ועוד מקומות שכתוב "לא… אלא"). (סי"א)

"הדרן" על מסכת בבא מציעא - ביאור בענין "שני גנות זו ע"ג זו וירק בינתיים וכו"'. (ס"י)

הביאור בהקשר בין תחלת וסוף התניא והש"ס, והקשר לשנה זו - שנת הקהל. (ס"י)

י"ט כסלו: "הדרן" על מסכת מכות - ביאור בענין "ד' גזירות גזר משה וכו'". (ס"ו)
ש"פ וישב, כ"א כסלו: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת מכות. (ס"ו)

ש"פ מקץ, חנוכה: דיוק הלשון "כתבו לכם על קרן השור" וכו' - כי רק מצד השמאל יתכן - בריבוי צמצומים - נתינת מקום על ענין זה; המשך (מי"ט כסלו וש"פ וישב) ההדרן על מסכת מכות. (ס"ב)

חלוקי הכפרה - ג' או ד'. פירושי המהרש"א והעקידה. אדה"ז בריש אגרת התשובה - כהעקידה. הטעם שאדה"ז מביא שם הברייתא דג' חלוקי כפרה. מה שכתב שם אדה"ז: "מצות התשובה מה"ת היא עזיבת החטא בלבד". 

שייכות ענין הכפרה לתשובה. בקשת מחילה. תשובה ושלימות התשובה. נוסח הוידוי "חטאתי" ונוסח מפורט יותר. עיקר הוידוי ושלימות הוידוי. הביאור ע"פ פנימיות הענינים בג' או ד' חלוקי כפרה.

כמה קושיות ודיוקים בשני המאמרים דת״ח אין אור של גיהנם שולטת בהם, ועד״ז בפושעי ישראל. חיבור של יהודי עם הקב״ה ע׳"י ב׳ ענינים: לימוד התורה וקיום המצות. ביאור החילוק ביניהם. דירה בתחתונים ע״י שניהם דוקא. ועפי״ז מבאר כל הנ״ל. דוגמת ב' ענינים אלו (תומ"צ) במשכן ומקדש. דעות הרמב״ם והרמב״ן בתכלית המשכן. הארון וכללות המשכן.

ע"ד חלוקת הש"ס (ומעלתו אפי' על לימוד כל הש"ס); "הדרן" על מסכת שבת ומסכת שביעית, והנקודה המשותפת בהם: שבשניהם מתחילים במצוה מן התורה ומסיימים במצוה דרבנן; ע"ד המאורע המבהיל שהתירו אח ואחות לינשא, והגדילו לעשות וטוענין שזוהי ההלכה, ולפלא שדווקא מפלגת גח"ל (גוש חרות-ליברלים‬) צועקים נגד, ואילו המפלגות הדתיות שותקות. (ס"ו)

"הדרן" על מסכת תמיד: "שיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש… מזמור שיר ליום השבת" - ב' תנועות בשבת: א) תנועה חיובית - "מנוחה", ב) ותנועה שלילית - "שביתה"; "הדרן" על ספר משנה תורה להרמב"ם , וביאור שייכות סוף החיבור לתחילתו, והקשר לסיום מסכת תמיד. (ס"ה)

חלוקת הש"ס בכל שנה; "הדרן" על מסכת ברכות "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" והדרן על הש"ס - על מסכת עוקצין "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק שלום" והקשר ביניהם ע"פ הביאור בסיום הלכות חנוכה להרמב"ם "הי' לפניו נר ביתו ונר  חנוכה… גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום…"; קשר חנוכה ופורים. (ס"ו)

"הדרן" על מסכת ברכות - מצד שבני ישראל זקוקים במיוחד עתה לברכות - ופרק "הרואה מקום שנעשו ניסים לישראל"; תחלת וסיום המסכת הוא בשם הוי שהוא "עוז לעמו יתן" לא להתפעל מהאיומים וכו', פסק דין ברור שהניצול ע"י "מבצע אנטבה" חייבים לברך בשם ומלכות, ולא כהמחרפים ומגדפים, שאין לנו חלק עמהם "לא מהם ולא מהמונם" ר"ל. (ס"כ)

"הדרן" על מסכת "ברכות" "כל חותמי ברכות שבמקדש היו אומרים מן העולם וכו'" והקשר למש"כ לפני זה "הרואה מקום שנעשו בו ניסים לישראל אומר ברוך וכו'"; ושייכותו לתחלת המסכת. (סכ"ט)

קשר הנ"ל ל"נס" די"ט כסלו; בעניני רפואה אין לדרוש אודות גודל היראת שמים של הרופא, אלא מצד פקוח נפש צריך לבדוק במומחיותו ברפואה, וביאור בדיוק לשונו של ר' וועלוועלע בריסקער בענין זה. (ס"מ)

י"ט כסלו: שיחה ד: "הדרן על הש"ס" - על מסכת עוקצין: "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות וכו'"; ושייכותו לסיום התניא, בקונטרס אחרון - ע"ד לימוד הלכות; ושייכותו לשיעור היומי בחומש, "ואביו שמר את הדבר" (כי כל עניני התורה שייכים זה לזה).

ליל כ"ט כסלו, נר ה' דחנוכה: שיחה ו: המשך (מי"ט כסלו) ה"הדרן" על מסכת עוקצין (וע"ד הדיוק בקונטרס אחרון לאדמו"ר הזקן) והשייכות להתחלת הש"ס "מאימתי קורין את שמע בערבין".
ש"פ מקץ, זאת חנוכה: שיחה ג: המשך ה"הדרן" (די"ט כסלו) על מסכת עוקצין - משניות, גמרא ותניא. וענינם בפ' וישב. (סכ"ה)

י"ט כסלו: שיחה ד: "הדרן" על הש"ס. (סנ"ט)
ש"פ וישב, חנוכה: שיחה א: . . הקשר להתחלת וסיום הש"ס. הדגשת ענין המנוחה ושלום - בקריאת פ' וישב. (ס"ט)
שיחה ב: סיום הש"ס צ"ל קשור עם התחלתו - "מאימתי", יראה וקב"ע, ועי"ז סיום הש"ס הוא כדבעי: "מרבים שלום בעולם" (סיום המשנה), "דברי שבח ותנחומין" (סיום הגמרא). (סי"ג)

שיחה ג: הקשר בין סיום התניא לסיום הש"ס וסיום מסכת ברכות; הקשר בין סיום התניא להתחלתו, ודוגמתו - בסיום החומש והתחלתו. (סכ"ה)

שיחה ד: סמ"ד - כללי הסיום - לסיים בדבר טוב, ומתכיפיין התחלה להשלמה - בסיום הש"ס, סיום מסכת ברכות, וסיום סדר זרעים

י"ט כסלו: שיחה ד: סמ"ד - כללי הסיום - לסיים בדבר טוב, ומתכיפיין התחלה להשלמה - בסיום הש"ס, סיום מסכת ברכות, וסיום סדר זרעים
ש"פ וישב, כ' כסלו: שיחה ד: סכ"א - ב) סיום הירושלמי

שיחה ה: סל"ג - סיום הש"ס - "לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות", ו"לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" - התחלת הש"ס בענין דק"ש, "הוי' אחד - פעולת האחדות מצד וע"י ריבוי והתחלקות - ז' רקיעים וארץ וד' רוחות השמים

י"ט כסלו: שיחה ג: . . סכ"א - בסיום הש"ס (בגמרא) "כל השונה הלכות . . הליכות עולם לו", ובתחלתו, "מאימתי קורין את שמע בערבית" - מודגש כללות ענין התורה, ש"ניתנה לעשות שלום בעולם"
מוצאי זאת חנוכה: סי"ב - שמחה לגמרה של תורה - סיום הש"ס: הקשר דסיום מסכת עוקצין (סיום הש"ס הכולל גם את המסכתות שאין עליהם גמרא) בענין השלום, "כלי מחזיק ברכה לישראל", עם התחלת הש"ס - במאמרו של אדמו"ר מהר"ש

סי"ד - ענין השלום, "כלי מחזיק ברכה" לקבל ש"י עולמות - בעבודת האדם - הוספה וריבוי בלימוד התורה, ע"י הקדמת הצדקה, שעל ידה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, "נכנס בשלום ויצא בשלום"

שיחה ד: . . ד) חלוקת הש"ס ו"סיום" על ששה סדרי משנה בענין השלום (ע"ד "פדה בשלום נפשי"): ביאור הקשר דמשנה האחרונה בש"ס למשנה הקודמת - פלוגתת ב"ש וב"ה בחלות דבר וביאור ה"לשיטתייהו" דב"ש וב"ה - "בכח" ו"בפועל" - והקשר להתחלת הש"ס