"הדרן" על מסכת קידושין - דיוקים במשנה וברייתא "אמר ר' נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו'". (סכ"ז)

יו"ד שבט: "הדרן" על מסכת מכות "הי' מהלכים בדרך… כיון שהגיען להר הצופים…" (ס"ב)

המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב); דובר ע"ד נתינת כסף בשביל חינוך הכשר. (ס"ה)

המשך ה"הדרן" (לעיל ס"ב) והקשר דב' הסיפורים שם. (ס"ח)
המשך ה"הדרן (לעיל ס"ב); חינוך ילדי ישראל ע"י נשי ובנות ישראל; וכשיעור חומש דיום זה - שירת מרים - והוראה בנוגע לצניעות; דובר ע"ד יהודי רוסי'. (סי"א)
ש"פ בשלח, י"ג שבט: המשך ה"הדרן" על מסכת מכות (בהמשך להתוועדות יו"ד שבט) ע"פ מאמר אדמו"ר האמצעי שהגלות פעל במצוות ולא בתורה. (ס"ט)

״כל האוחז ס״ת ערום נקבר ערום ערום בלא מצות ערום בלא אותה מצוה״. מקשה בטעמים של הקס״ד. דברי התוס׳ בפירוש ״ערום בלא אותה מצוה״ — י״מ ופי׳ הריב״א. ג' אופנים בגדר המטפחת של הס״ת. ביאור הקשר דמאמר הנ״ל עם המאמר שלאחריו. הדין דקורע על מתו בשבת דיצא ידי קריעה, הדמיון לנדו״ד והחילוק. מאחז״ל עה״פ אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד — למיימינים בה למשמאילים בה כו'.

דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו. 

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד. 

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי. 

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.

שיחה ד: "הדרן" על מסכת הוריות - ביאור החילוקים סיני ועוקר הרים, ובענין המינוי דמלך כו' - ביאור בענין המשיחה כו' ע"פ נגלה וכו' - בפנימיות הענינים.

״צבת בצבת עבד מצבתא אחת למדו כמה צבותות וכא משביתה אחת למדו כמה שביתות״. פירוש הפני משה בזה צע״ג. ביאור דברי הירושלמי על פי התוספתא כאן, ושייכותם למשנה האחרונה דהמסבת. דברי התוס' והמהרש״א בטעם דנטר עד הכא בהבאת דברי ר"ש. ביאור דברי ר״ש שב' סוגים בשבות. דברי המדרש ששאל מין א׳ את ר״ע למה הקב״ה משיב רוחות בשבת וכו' ומענהו של ר״ע.

מחלוקת רש״י (וראב״ד) ותוס' (ורמב״ם) בפירוש ״תקיעות וברכות של ר״ה מעכבות״. מבאר שזה קשור עם המבואר בריטב״א בפירוש ״ובמה בשופר״.ב' אופנים בגדר אמירת הפסוקים דמלכיות זכרונות ושופרות. שני המשלים שהובאו על תקיעת שופר — מהבעש״ט ומס' קדושת לוי. דברי התוספתא ״שופרות, כדי שתעלה תפלתבם לפני בתרועה״. שני האופנים באמירת פסוקי שופרות בפנימיות הענינים.

ביאור קישור סיום המסכת לתחילתה בפנימיות הענינים. ענינו של יום השבת, עליית העולמות כו'. ענין הד' רשויות, ומלאכת הוצאה. אופן העבודה שעל ידה פועלים ענין השבת — פוקקין ומודדין וקושרין וכו'.