ביטול ענין הרע והמות לע"ל (שהתחילה ע"י חטא עה"ד), מפני גילוי האור שיהי' אז, שנעלה יותר מכבימי שלמה; ענין השנאה ברע - בעבודה; וכל זמן שלא נשלמה עבודת הבירורים - יש עדיין ענין המיתה, כדי שלא יהי' קיום להרע; ענין המיתה לע"ל (לדיעה א') הו"ע הנפילה בדרגא ורק לגבי אוה"ע.
תחה"מ יהי' לכל ישראל, משא"כ ג"ע הוא רק בתנאים מיוחדים, מאחר שג"ע הוא שכר על לימוד התורה, ואפילו ימוה"מ הוא שכר המצוות שלמעלה מלימוד התורה, ואילו עיקר ענין תחה"מ הוא שאז יתגלה התענוג העצמי של הקב"ה בישראל (שלמעלה מהתענוג במצוות).
ישראל מושרשים בפנימיות רצונו ית', ולכן מכירים ובוחרים באלקות שהוא העיקר, ואינן בוחרים באמצעיים (כוכבים ומזלות, ואפילו גילויים אלוקיים), ומכירים שטוב יותר עבודת המלך, ומוותרים על ההשפעות שיכולים לקבל מהכו"מ; ועי"ז ובכח שהקב"ה בוחר בישראל, ושהם בפנימיות רצונו – ניתן הכח לישראל לבחור בהקב"ה.
המן רצה לקטרג על ישראל, עי"ז שיתעלה למעלה מהשתלשלות - ענין הגורל, ואף בדרגה זו, הקב"ה בחר שהפור יפול לטובת ישראל. ונמצא שאף למפרע היתה הפור בכדי שיתגלה בחירת הקב"ה בישראל, ולכן נקרא פורים ע"ש הפור.