על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור, ושמו של כל דבר מורה על מהותו. מובן שעיקר הנס דפורים הוא הגורל. וצריך להבין, הרי הפור הוא חלק מהגזירה? וי"ל ע"פ המבואר שהמן שמח שמחה גדולה כשנפל הפור בירח שמת בו משה, ולא ידע שהוא גם הירח שנולד בו משה, זאת אומרת שעיקר הנס היתה שהגורל נפל על חודש אדר. אבל עצ"ע, דלכאורה עיקר הנס הוא הפור עצמו - שהוא ענין נעלה, ולא זה שהפור נפל בחודש אדר?!

ב. ויובן בהקדים המבואר שיום הכיפורים הוא כפורים. והשייכות ביניהם הוא: א) בשניהם יש ענין הגורל (הפור, והגורל בין שני השעירים); ב) שהם למעלה מהוי' (שבמגילה אין שם הוי', ויוהכ"פ הוא "לפני הוי' תטהרו").
והשייכות בין שני ההשוואות הוא, דהנה גורל הוא למעלה משכל, כי כהשכל אינו יכול לבחור באחד משני הדברים, עושים גורל שהוא למעלה משני הדברים. וכמו"כ למעלה, שהוא למעלה מהשתלשלות - למעלה מחכמה (שכל). וזהו "לפני הוי'", שבפורים וביוהכ"פ יש ענין הגורל שלמעלה מהשתלשלות.

ג. והנה גורל הוא מטה את הרצון שיהי' כפי שיפול הגורל. נמצא, שגורל הוא בבעל הרצון שלמעלה מרצון. וכמו"כ למעלה, הוא למעלה גם הקוצו של יו"ד (דשם הוי'), והיינו שפורים ויוהכ"פ ממשיכים בעל הרצון.

ד. וזהו השייכות בין פירוש הפשוט דיום הכיפורים - מלשון כפרה, והפירוש שהוא כפורים, מפני שענין הכפרה הוא מבעל הרצון (שלמעלה מרצון למצוות). אלא שבזה גופא, יוהכ"פ הוא רק כפורים, שביוהכ"פ תשובה מכפר, ואילו בפורים - ימי הפורים עצמם מכפרים, אפילו בלא תשובה.

ה. וצלה"ב, אם הגורל הוא ענין נעלה, מה הייתה הקס"ד של המן? ועוד, מדוע נקרא "על שם הפור" (בה"א הידיעה) היינו הפור שהפיל המן הרשע שהוא ענין בלתי רצוי? ונקודת הביאור, ע"פ סדר השתלשלות, השכר מגיע לישראל דוקא, שהם המקיימים תומ"צ. והמן התכוון להמשיך מלמעלה מהתחלקות - איפה שטוב ורע אינם תופסים מקום, ובכן לקטרג על ישראל.

ו. ויש לקשר זה עם המבואר שאחשורוש הוא ענין חש (שתיקה) ורוש, דהיינו שתיקה שלמעלה מחכמה. וע"ד המבואר באחשורוש "שאחרית וראשית שלו", היינו למעלה מהתחלקות.
ויש להבין, איך זה מתאים עם המבואר ש"הושחרו פניהם של ישראל בימיו"? אלא היא הנותנת, שמפני דרגה גבוה כזה, איפה שאין התחלקות - יכול לירד בריבוי הצמצומים, ועד לקליפת נוגע (חש) ועד לג' קליפות הטמאות (ורוש).

ז. וזה שהמן רצה לעשות גורל (אע"פ שכבר הי' בימי אחשורוש - שלמעלה מהתחלקות), הוא מפני שגורל הוא למעלה מבחי' אחשורוש; כי בדרגת אחשורוש, אף שלגבי' אין התחלקות, מ"מ יש עדיין ענין אחרית וראשית. ולכן הי' אפשר להיות "הושחרו פניהם של ישראל", מפני שלא היתה התחלקות בין קדושה וקליפה. אך ע"י גורל - אין התחלקות בין קודשה ולעו"ז מעיקרא.

ח. והנה ענין הבחירה הוא גם למעלה משכל, כי בחירה הוא כשבוחרים בא' משני דברים שווים. אך המעלה בבחירה לגבי גורל הוא, שבגרול האדם מוגבל בזה שהם שוים, ואינו יכול לבחור בא' מהם, ואילו בבחירה, האדם יכול לעלות על גבי הדמיון שביניהם, ויכול לבחור בא' מהם.
ובענין הבחירה ב' ענינים: (א) כשאינו יכול לבחור - שהו"ע הגורל, וכשבוחר בא' מהם, וממשיך בחי' בחירה אל בחי' גורל. וזהו "אתה תומך גורלי" - שהקב"ה יבחור מה יהי' התוצאה של הגורל. וזהו "יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב" - שהבחירה הוא (שאפילו הגורל יפול) ביעקב.

ט. וזהו ע"כ קראו לימים האלה פורים, שהגורל נפל כפי בחירת הקב"ה, וזהו ע"י המס"נ של ישראל אז, שהיתה מצד הבחירה של ישראל בהקב"ה. ונמצא שכל הפור היתה מלכתחילה בכדי שיתגלה בחינה זו - בחירת הקב"ה בישראל.
וזהו גם מה שהמן בנה (לעצמו) עץ גבוה חמשים אמה, שהתכוון לעלות עד שער נו"ן, שלמעלה מהשתלשלות, ואפילו שם, הקב"ה בחר בישראל, ונתגלה איך שהמן בנה את העץ למפרע בשביל עצמו.
ובכל שנה ושנה, נמשך ונתגלה ענין זה - שהפור הוא כפי בחירת העצמות, ומה אמחה את זכר עמלק בגאולה השלימה בקרוב ממש.