להבין ענין תחיית המתים, ואיתא בגמ' "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" דהיינו עולם התחי'. והנה גן עדן (שגם נקרא עוה"ב) בא לאדם רק בתנאים מסויימים, אך תחיית המתים הוא לכל ישראל.
וצריך להבין, הרי תחיית המתים הוא נעלה יותר מגן עדן, ואיך ייתכן שבכדי ליכנס לגן עדן יש כו"כ תנאים, ואילו תחה"מ הוא לכל ישראל?

ב. ומבואר בזה, שג"ע הוא שכר על לימוד התורה, משא"כ תחה"מ הוא שכר על קיום המצוות, ומכיון שכל ישראל מלאים מצוות כרמון, לכן כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב. אבל עדיין אינו מובן, כי ממשיך שם בגמ' "שנאמר... נצר מטעי מעשי ידי להתפאר" שמזה מובן שכל ישראל שייך לעולם הבא (לא רק מצד המצוות שקיים, אלא גם) מצד זה גופא שהוא מעשי ידי הקב"ה?

ג. אלא יש שני ענינים בעוה"ב: א) שכר על קיום המצוות, היינו שיתגלה המשכת האלקות שנמשכה בעולם ע"י מעשה המצוה, ב) הגילוי איך שישראל קשורים בעצם עם הקב"ה. והנה, ענין הא' יהי' כבר בימות המשיח (כמ"ש אדמה"ז בתניא), וגם יהי' בתחה"מ, אלא שיהי' באופן נעלה יותר. והענין העיקרי דתחה"מ הוא ענין הב'.
והנה, במקום שמבואר ענין שכר המצוות, מובא שבג"ע יהי' שכר על לימוד התורה - חכמתו ית' - דרגת ממלא, ואילו בתחה"מ יהי' שכר על קיום המצוות - רצונו ית' - דרגת סובב. וכ"ז הוא רק לגבי ענין שכר המצוות, אבל עיקר ענין תחה"מ הוא גילוי דמעלת ישראל עצמם שלמעלה משניהם.

ד. והנה כתיב, כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל עוה"ב (בחי' עדן) - אין לא ראתה כו'. ומכיון שגם בימות המשיח יהי' שכר המצוות, מובן שעיקר ענין תחה"מ (ש"אין לא ראתה") הוא למעלה משכר המצוות. ומבואר בכ"מ שתורה הוא מחכמתו ית', ומצוות הוא מרצונו ית' (שלמעלה מחכמתו). וזהו שבג"ע (שהוא הארה מבחי' עדן בלבד) יהי' השכר על לימוד התורה, ובעוה"ב יהי' גילוי בחי' עדן עצמו, שבכללות הו"ע שכר המצוות, ובפרטיות יותר, ענין השכר יהי' בימוה"מ ובתחילת תחה"מ, אך לאחר מכן יהי' גילוי נעלה יותר - התענוג העצמי בישראל.

ה. וביאור העילוי דימוה"מ לגבי ג"ע הוא: א) הגילוי דג"ע מוגבל, ואינו יכול לירד למטה, משא"כ תחה"מ אינו מוגבל ויכול לירד לנשמות בגופים, ב) בג"ע אין להם מנוחה, ותמיד עולים ממדריגה למדריגה ע"י ביטול (ע"י הנהר - שהוא ביטול שמצד הדרגה הקודמת, וע"י העמוד - שהוא מצד דרגה העליונה), והוא ע"ד העבודה למטה בזיכוך הגוף. משא"כ בימוה"מ אפשר להעלות למדריגה עליונה מבלי לצאת מהדרגה שנמצאים בה.

ו. והביאור בזה, ענין העליות הוא ע"ד השתלשלות העולמות - שהוא בדרך ירידה והתלבשות לתוך לבוש אחר לבוש, (ע"ד "שלשת אלפים משל"), ובכדי לעלות במדריגה - צריך להסיר את כל הלבושים האלו. ולכן גם האבות ומשה רבינו (שישבו בג"ע למעלה בג' אלפים שנה - דהיינו שעלו בג' עולמות בי"ע ולמעלה מזה) יחזרו בתחה"מ להיות נשמות בגופים דוקא, כי אז לא יצטרכו לצאת ולעלות מהדרגה הקודמת בכדי להגיע להדרגה העליונה.

ז. וכ"ז רק בימוה"מ - סובב - ששייך בו התחלקות, אבל הגילוי דתחמ"ה יהי' לכל ישראל בשוה, כי יתגלה בו (קודם הגילוי שנמשך ע"י המצוות, ואח"כ יתעלה ויתגלה) התענוג העצמי בישראל - שלמעלה מהתענוג במצוות.