א. השבטים נקראו ע"ש גאולתן של ישראל, ואשר נקרא על שם שישראל בחרו בהקב"ה, והקב"ה בחר בישראל; מקשה מהו השייכות לבחירת הקב"ה בישראל, ועוד איך שייך ענין הבחירה.

ב. מביא המשל מהפקח שאמר אנא נסיב מלכא, ומקשה מהי פקחותו של הפקח בזה. ומדוע צריך הטעם "דכולהו מתחלפין ומלכא לא מתחלף".

ג. בדורות הראשונים טעו האומות לומר שההשפעה בעולם הוא בבחירתם של הכו"מ, וזהו הפקחות של ישראל שמכירים שהכו"מ הם רק כגרזן ביד החוצב.

ד. אומה"ע מקבלים מהקליפות (בריבוי ובלי עבודה), כי העיקר הוא קבלת ההפשעה, וישראל מקבלים מקדושה, כי העיקר הוא עבודת המלך. ה. והטעם: "דכולהו מתחלפין" – ההשפעה מהקליפה אינה אמיתית, ואינה ברצון ובפנימיות, כ"א "כמאן דשדי בתר כתפוי".

ו. שכל בוחר מה טוב לו (שלכן אוה"ע בוחרים בהחיות מהקליפה), אך הנשמה בוחר באלקות, וזה פועל בהשכל שלהם; וזהו הפקחות.

ז. מביא המשך ממלך שעשה סעודה, וישנה ב' דרגות באלו שמקבלים מהשיריים מבחי' אחוריים: כלבים, עבדים ושפחות; וג' דרגות באלו שיושבים בשולחן המלך: עבדים החשובים, שרים ושרים גדולים, שהם בדוגמת הדוכסין וכו' (שבהמשל דלעיל); ומוסיף שהדוכסין וכו' הם עם המלך, דהיינו שהם בדוגמת המלאכים והספירות באצי'; ומ"מ הפקח בוחר בהמלך בעצמו, ולא בשאר הגילויים.

ח. וזהו האהבה ד"מי לי בשמים כו'", וכמו שהי' נשמע מאדמה"ז "...איך וויל מער ניט אז דיך אליין", שאינו רוצה בכל הגילויים, אלא בעצומ"ה לבד.

ט. השייכות בין פירוש זה ב"אנא נסיב מלכא" והפירוש הפשוט: מזה שבוחר בהגילויים – אמעיים ומחשיבם כעיקר, מזה נשתלשל לחשוב הכו"מ (אמצעי) כעיקר. יוד. וכמו"כ לחשוב את ההשפעה גשמית כעיקר; ולאידך, גם לחשוב את הגילויים לעיקר, שבאמת הם רק אמצעי שיהי' דירה לו ית' בתחתונים. מבאר ששרש אוה"ע הוא בחיצוניות הרצון, ולכן בוחרים באמצעיים, משא"כ ישראל מושרשים בפנימיות המקיף ולכן בוחרים בו ית'.

יא. וזהו שהנשמה שלמעלה משכל (מקיף) ממשיך בהשכל (פנימי), ועד למחדו"מ; כיון שישראל מושרשים בבחי' פנימיות.

יב. מביא מה שדוד ביקש "למנצח לדוד להזכיר", שמאחר והדיר בנוי והצאן מכונסות, מדוע אין הרועה נזכר; ביאור בקשתו הוא, שהרי הרועה משפיע פנימיות, דהיינו תורה; ובקשתו יתמלא בשלימות לע"ל.

יג. ועפ"ז יובן השייכות דבחירת הקב"ה בישראל, כיון שבחירת ישראל בהקב"ה מושרש בבחירת הקב"ה בישראל, ובזה שהם פנימיות רצונו ית'; ויש לנו את הנתינת כח לבטל את כל רצוננו, ולבחור בהקב"ה.