אודיו

תוכן ענינים

פירוש הצמח צדק על מש"כ "גדול העושה מאהבה כו' זרע אברהם אוהבי" שאם אצל הזרע יש אהבה הרי זה הוכחה שגם אצל אברהם הי' אהבה (כל מציאותו), וההוראה מעבודה זו לכאו"א. (ס"א)

בענין ההסתלקות, והנפקא מינה בין הסתלקות משה (תענית) להסתלקות רשב"י (הילולא), ובענין הספיחים, ויש צדיקים - כרשב"י שפועלים הולדת נשמות חדשות, וכן צריך להיות הנהגת תלמידיו. (ס"ו)

כל סדר השתלשלות הוא "בית חומה גדול", ומ"מ עיקר המכוון הוא בנתינת התורה בעולם הזה דוקא, דכאן ניכר מעלת העבודה, וזו סיבת הגלות, וכמו"כ צריך לדאוג (בעיקר) לילדם שהם הכי נמוכים וקטנים (בדוגמת עולם הזה בכל סדר השתלשלות). (ס"י)

פירוט ההוראה ממה שאמר הצמח צדק להרבנית "בעסער עסן צוליב דאווענען ווי דאווענען צוליב עסן" ומדוע זה נמסר דוקא לאשה. (סי"ד)

"נערים פני זקנים ילבינו" למעליותא, דדוקא בנערים יכולים לפעול שאורח החיים יהי' כפי הרצוי, משא"כ זקנים לא "מוותרים" כ"כ על 60 שנות חיים באורח מסויים. (ס"כ)

ההוראה ממש"כ בשיעור היומי: א) מה תצעק אלי (שלילה). ב) דבר אל בני ישראל ויסעו (חיוב). בנוגע לשליחות! (סכ"א)

ע"ד מגבית עבור "קרן תורה". (סכ"ה)

צו השעה: "ופרצת" כל אחד בענינו, אצל תלמיד ישיבה - בתורה, ואצל בעל הבית - בצדקה; שטות דקדושה. (סכ"ו)

בגלות מצרים שנמשך 400 שנה נפעל עלי' גדולה בישראל (ע"י בירורים), ובגלות זה שנמשך יותר, יש עלי' גדולה ביותר, אבל צריך כבר להתחיל הרכוש גדול ברוחניות ובגשמיות ובהרחבה למטה מעשרה טפחים. (סכ"ח)

אודיו

תוכן ענינים

אדמו"ר מהוריי"צ מכונה נשיא ע"י כו"כ מישראל, וזו הוכחה שזהו ענין נצחי. (ס"א)

ענינו של נשיא הדור - שלא יתכן שיהי' מישהו מבני דורו שלא ישפיע עליו; שמו נקרא על כל עניני הדור, והשם קשור לעצמותו של הנשיא, ושייך לכאו"א מבני דורו, וזו נתינת כח לכאו"א ללכת באורחותיו, ועי"ז ממשיך הנשיא ברכה לכאו"א בכל המצטרך. (ס"ב)

בני המדינה שייכים למלך בכל מציאותם, ולכן מרידה בו נוגעת בעצם מציאותם. (ס"ז)

ביאור ע"פ הנ"ל בענין משיחת מלך בן מלך, שלאחרי שישב על כסאו אין שום ערעור מחליש את מלכותו ולכן אינו צריך משיחה; וכך בנוגע לאדמו"ר מהוריי"צ נשיא דורנו, שאין המניעות ובלבולים מצד השלטונות דמדינה ההיא מחלישים את נשיאותו. (ס"ט)

לידה של נשיא ישראל פועלת אפי' בדומם. (סי"א)

סיפור אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שנתן לבנו "א חסידישע קוש" - מאמר חסידות; ענין "מה רבו מעשיך" שמצד העצמיות שלו פועל במקום שבו יש ריבוי נבראים שבא מצד הריחוק; בעניני גשמיות צריך להיות שמח בחלקו. (סי"ב)

ההוראה מענין ארבע כתות שהיו בעם ישראל בעת מעמדם בפי החירות - שאין צריך לעבוד לפי מה שמובן בשכלו, כ"א לפי מה שאומר הקב"ה, שזה היפך טבעו וזה מביא לקריאת ים סוף, צ"ל "ויסעו" - להכין את העולם למתן תורה. (סט"ז)

מה שרוצה הרבי רואים בתלמידיו. סיפור מיהודי שהי' ברוסי' ודאג למקוואות במסירות נפש, למרות, שלו אין כל תועלת מזה; העבודה ששייכת לאדם במיוחד - זו שהיא היפך טבעו. כל העבודה צריכה להיות בשמחה למרות הקשיים, ובאופן ד"ופרצת". (סכ"ד)

הסדר דארבע כתות בסדר הלימוד דכאו"א מילדות לבגרות, עד שמגיעים לדרגא החמישית שהיא למלאות רצון הבורא, דרגא זו כותב הרמב"ם בהל' תשובה ולא בהל' תלמוד תורה כי בלימוד התורה יש מקום גם לארבע הכתות. (סכ"ה)

"הדרן" על מסכת קידושין - דיוקים במשנה וברייתא "אמר ר' נהוראי מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה וכו'". (סכ"ז)

הסדר בשליחות הוא שעם הזולת מתחילים באופן ד"תפסת מועט", אבל כדי להצליח בזה צריך לפעול בעצמו באופן ד"תפסת מרובה". (סכ"ח)

עיקר תפקיד החינוך מוטל על נשי ישראל שלהן השפעה במשפחה, הכניסה לארץ ישראל שזוהי הנהגת בית יהודי; ומתחילה מהתוקף ד"אנכי" דמתן תורה; ושניהם (מתן תורה והביאה לארץ) נעשו במיוחד ע"י נשי ישראל. (סכ"ט)

מגבית עבור "קרן תורה". (סל"א)

הביאור בדיוקים במשנה וברייתא הנ"ל (סכ"ז), המשנה מדברת בזמן של גילוי יותר, והברייתא - כשנתמעטו המוחות והלבבות. (סל"ב)

ביאור בפירוש רש"י עה"פ (תהלים צב, טו) "עוד ינובון וגו'", ע"י שמלמד את בנו אפי' ע"מ לקבל פרס - מביא את הגאולה העתידה. (סל"ה)

חת"ת, בשנה מעוברת את החסרון של שנים הקודמות וכך בענין התשובה. (סל"ו)

אודיו

תוכן ענינים

ביאור בענין ד"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" דיהודי בעל הבית גם העבר וכו', ודיוק הל' "זרעו" שמרומז בזה כמה ענינים. (ס"א)

הסך הכל מכל זה הוא להפיץ האור ולהמשיכו שיגדלו פירות, וללא הגבלות, וביאור דיוק הנקודה שאחרי תיבת "בחמלה" שבמודה אני. (ס"ג)

תורת הבעש"ט עה"פ "שויתי ה' לנגדי תמיד וגו'"; לפעמים צריך סיוע שהימין (היצר טוב) לא ימוט, והרמז לזה מנגלה. (ס"ה)

ע"ד "קרן תורה" ושהצדקות לשאר הקרנות (בקשר לשנת הק"ן וכו') לא יפגעו ח"ו בקרן זה וכו'. (ס"ו)

מאמר אדמו"ר הזקן דעולם הבא הוא בחינת שם הוי', ומעשים טובים קשור בעצמות, וביאורו דדוקא מעשה קשור בעצמות. (ס"ז)

בזכות נשים צדקניות נגאלו כו', מעלת הנשים שדוקא הם נוטעים בהילדים הגישה הנכונה לתורה וכו'. (ס"ח)

"כל איש הישר בעיניו יעשה", ע"ד שהי' בקריאת התורה ביום זה; כ"ק אדמו"ר שליט"א הודיע שאין זה בידיעתו וההסכמתו. (ס"ט)

ע"ד אמירת לחיים ד"ראש השוחטים" דתל-אביב. (ס"י)

"אעלה את ירושלים" ובענינינו - ע"ד יהודי רוסי', וכן הרוסים הדרים בכפר חב"ד שיאמרו לחיים עבורם, שיהי' להם פרנסה וכו'. (סי"א)

חדוש המבוא בספר גירושין להרמ"ק - מיו"ד שבט, והשייך מזה עלינו. (סי"ב)

הכח לכל ימי שמחה הוא משמיני עצרת ושמחת תורה, שתוכנם "קשה עלי פרידתכם", וצ"ל כולנו כאחד ואז יהי' ברכנו אבינו. (סי"ג)

אודיו

תוכן ענינים

ישנו הוראה כללית מהמאמר שנתן ליום ההסתלקות והוא שעיקר שכינה בתחתונים היתה; שיהודי יכול לחשוב הרי אתם המעט מכל העמים וכו' והמצב שאותותינו לא ראינו כמו בזמן המקדש וכו'; וע"ז התירוץ שעיקר שכינה בתחתונים ואינו דבר נוסף על העולם אלא שזה גדרו דהעולם גופא רק צריך לגלות זאת, וכמובן שיש סיוע מהעולם גופא מכיון שזה הפנימיות דהעולם. (ס"א)

כמו במלחמה גשמית דרוש ענין השמחה והוא כתנאי לנצחון, כ"ה במלחמה הרוחניות ודרוש ענין הזריזות במיוחד, כמו שמובא בסוף המאמר דאין אדם יודע עתו וכו'. (ס"ב)

הגוף אעפ"י ש"עפר אתה ואל עפר תשוב" מ"מ אינו שינוי אמיתי, היות ונשאר בו העצם לוז שנשאר קיים במשך הזמן שהגוף אינו קיים. (ס"ג)

הסדר בעבודת האדם במשך היום כמו שבעת הצדיקים שהורידו השכינה מלמעלה למטה; בתחלה תפלה שזהו ענינו ואברהם הראשון שסילק העלם וההסתר של העולם, ואח"כ משה שהו"ע התורה; אודות חת"ת; ההכנה ליציאת מצרים והכניסה לארץ ישראל היתה ע"י מצות תפילין שהי' מהמצוות שניתנו במצרים, וכן בימינו צ"ל כן. (ס"ה)

שקו"ט במצות תפילין של יד ושל ראש האם הם ב' מצוות או מצוה אחת; וענינו בעבודה; בפשטות ענן ההילולא קשור עם דבר שאינו רצוי, וכמ"ש הרמב"ם שיפשפש במעשיו כו', מ"מ אצל חסידים הרי מקשרים זאת עם ענין של שמחה, והביאור בלשונות הרמב"ם יפחד, ידאג ויפשפש במעשיו וכו' ודוקא מתוך שמחה. (ס"ו)

הביאור מדוע אדמו"ר הזקן מביא שעזיבת החטא מספיק לענין תשובה - משולחן ערוך חושן משפט ולא ממקום אחר. (ס"ז)

מגבית יו"ד שבט (עבור "קרן תורה"). (ס"ט)

השירה דגאולת מצרים בלשון נקבה היות ויש אחרי' גלות משא"כ הגאולה העתידה דלעתיד לבוא אין אחרי' גלות ולכן זה בלשון זכר. (ס"י)

הקשר המיוחד של יו"ד שבט לנשי ובנות ישראל. (סי"א)

כל דבר כשקשור עם גשמיות נמשך ג"כ לאח"ז, וכ"ה בנוגע לכיבוש ארץ ישראל ע"י חסידות ותורת החסידות ע"י יסוד כפר חב"ד. (סי"ב)

אודיו

תוכן ענינים

מהתוועדות צ"ל ענין למעשה; ובקשר לההילולא - הרי"ז בתורתו של בעל ההילולא, המאמר שמסר ליום ההסתלקות, החל מתחלתו "באתי לגני": שלא כדעת הטועים שגשמיות והחושך דעולם הזה נראים כ"יער" ו"שדה" אלא (בעל ההילולא שנתייסר בכל מיני יסורים מודיע אשר) זהו "גן" של הקב"ה העושה פירות; לזכור שנמצאים בעולם יקר מאד ואזי "ילך לבטח דרכו". (ס"א)

ענין הנ"ל ניכר אצל הרמב"ם דאע"פ שהי' בעל היסורים וטרוד ביותר, מבאר (במורה נבוכים) עד כמה יש להביט על העולם בעין טובה, בתקוה ובבטחון, וכן בכללות עם ישראל שהם "דוויים ודחופים" ואעפ"כ מצווים "עבדו את ה' בשמחה"; הכח לזה הוא ע"י שקודם ל"גני" ישנו "באתי" שהקב"ה שוכן ב"גן" זה, וממילא כל ענינים הגשמיים אינם תופסים מקום כלל ואינו מתפעל מהעולם. (ס"ב)

מעלת גן ("באתי לגני") על דירה ("לעשות לו ית' דירה בתחתונים") - א) ענין הגידול והצמיחה, ובעבודה - העדר המנוחה ועלי' באופן דעושה פירות - התעסקות עם יהודי נוסף, כעבודתו של בעל ההילולא; ב) לעבוד גם כאשר הפירות יהיו רק לאחר זמן רב - "שלח לחמך… ברוב הימים תמצאנו". (ס"ג)

מעלת לימוד וסיום מסכת מדות. (ס"ה)

נת"ל שהעולם הזה, על אף שהרשעים גוברים בו כו', מ"מ הוא גן ופרדס. ואע"פ שישראל "דוויים ודחופים" צ"ל בשמחה. וזהו ע"י ההתבוננות בפנימיות הדברים. ודוקא ע"י יהודי, אבל גוי שבא להתגייר אומרים לו שידע את מצבם של ישראל בעולם, ולגבי הגוי כ"ה באמת ואם לא יתגייר כהלכה ישאר כך כי מציאותו לא תשתנה; אודות "מיהו יהודי". (ס"ו)

בהמשך להנ"ל - ע"ד החובה לקיים את פסק דין הרבנים ולצאת מן הממשלה. (ס"ז)

מגבית עבור "קרן תורה". (ס"ח)

סיוע להעולים שבאו לאחרונה ממדינה ההיא אשר למרות מצבם כו', למדו תורה והידרו במצוות וכו'. (ס"ט)

מעלת הצדקה (ועוד) במספר עשר, שייכות להגאולה. (ס"י)

אודיו

תוכן ענינים

מטרת ההתאספות של כו"כ יהודים יחד הוא להביא - מתוך חיות - שלום אמיתי בעולם, שהרי "כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם", ואין זה סותר שסיבת ההתאספות פטירת צדיק מהעולם, דאדרבה ע"י ש"זרעו בחיים" אזי "הוא בחיים". (ס"א)

אין להסתפק בפעולות עם עצמו וצריך להשפיע גם על סביבתו. ומאחר ש"אדם לעמל יולד" צ"ל בזה "יגעתי" ואזי "ומצאת", ולא להתפעל משום מניעות ועיכובים; כשממלא תפקידו ד"ומלאו את הארץ" מתקיים בו "וכבשוה" המתבטא במלכות ונשיאות על כל הארץ; בתחלה האדם נשיא ומנהיג רק על עצמו ואח"כ על בני משפחתו, על קהילה שלמה ועד שכובש את כל העולם, ועד"ז ראינו בבעל ההילולא. (ס"ב)

"ודרשו את שלום העיר גו' והתפללו בשלומה" - הכרת תורה לממשלת ארצות הברית שעזרו לבעל ההילולא בשעתו ביציאתו מאחורי מסך הברזל וכו'; מדינה זו מבוססת על האמונה בבורא עולם ומנהיגו ובמילא אין שום יסוד להטוענים שעזרת ההממשלה לבתי ספר דתיים הוא בניגוד ל"חוקת היסוד"; להשתדל (מאחורי הפרגוד וכו') שהמדינה תאפשר ליהודים לצאת מרוסי'; להשתדל בהוספת עזרה לארץ ישראל; הנשק שארץ ישראל מקבלת אינה עבור מלחמה ח"ו; הכרת תורה לעיריית ניו יארק בעזרת לבעל ההילולא ושיצליחו בכל ענינים גם להבא. (ס"ג)

כדי להלחם במלך זקן וכסיל מקבל כל יהודי בירושה (כבנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב"ה) כח זה להיות "מלך"; שייכות הל' "ירושה" - בתורה, אר ישראל ומלך - ביחס להקב"ה; תוקף המלוכה של יהודי הוא מהתורה - "בי מלכים ימלכו". (ס"ד)

ענין המלוכה שבכללות המצוות ובמיוחד בהמבצעים. (ס"ה)

הטעם לסיים עתה מסכת "סנהדרין"; ביאור בסיום המסכת: "ת"ר רשע בא לעולם… רשע אבד מן העולם… צדיק נפטר מן העולם… צדיק בא לעולם…" (ס"ו)

אודות חת"ת; ומגבית. (ס"ח)

אודות "שירת הים" (שבפ' השבוע) והטעם שהוא מלובש באותיות ותיבות הגם ששירה הו"ע שלמעלה ממדידה והגבלה; לא להתפעל מהלוחמים עם הקב"ה ב"מיהו יהודי" ובההפרעות להמבצעים והוא יעשה בהם כטוב בעיניו, "השכם והערב עליהם והם כלים מעליהם". (ס"ט)

להכין א"ע מתוך שמחה וטוב לבב ל"יום שבת שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים". (ס"י)

אודיו

תוכן ענינים

ענין ההתוועדות להתעורר לפעול במעשה בפועל, הפצת לימוד התורה וקיום המצוות ובמסירת נפש, ועי"ז יצליח, ולא להתפעל מטענות היצר הרע (אף שבא ב"טענות יראת שמים"). (ס"א)

אע"פ שמדובר בהנהגת נשיא, מ"מ מכיון שהוא נשיא העם צריכים ללכת בדרכיו (ע"ד מה הוא רחום וכו'), ומכיון שהשתדל בפעולות ב"שער המלך" (בדוגמת מרדכי) וכידוע שנסע לעיר הבירה וכו', לכן אלו המסוגלים לזה שיתעסקו בזה, אבל בשעת מעשה צריך להיות מתנהג כהוראת התורה ומתגאה שהוא יהודי ועומד בתוקף. (ס"ג)

הוראה הנ"ל צ"ל לכל יהודי, והיא: "קדמו שקליהם לשקליך" - להתאסף ולפעול בענינים של תורה ומצוות, ולכן שהרבנים יפסקו עכשיו (בעת ההתוועדות) והראשי ישיבות ידברו דברי תורה, בנוגע לשלימות הארץ התורה והעם. (ס"ד)

חיזוק להפסק דין שלרועה אסור לעזוב את צאן מרעיתו מהנהגת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ; סיום מסכת כתובות. (ס"ה)

החובה בלימוד הלכות, והפצת התורה בכל האופנים (ראַדיו וכו'); אודות חת"ת. (ס"ו)

"משה שפיר קאמרת" קאי על כל תלמיד חכם, שלאחרי שמשה "פתח" ובירר את הענין, יכול כ"א להגיע לזה; ביאור בענין פתח, שבכדי לשומרו צריך מפתח וההוראה בעבודה; בענין אהבת ישראל, שההרגש של אהבת ישראל הוא "מפתח" לכל המתעסף (גמ"ח ביקור חולים וכו'). (ס"ח)

פעולות עם נשי ובנות ישראל, וחינוך ילדים, ושאר המבצעים; מגבית עבור לימוד התורה לשמה. (ס"י)

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א משנה לשנה מיתוסף בהילולא; וכן ברבי, ממלא מקום שלפניו וביחד עם זה מוסיף נקודה המיוחדת לו; ענינו של בעל ההילולא – שעשה במעשה בפועל ובעצמו ולא ע"י שליח, ע"ד ר' חייא; הוראה לכל אחד להתעסק בהפצה, וע"י הפצה מיתוסף אצלו.
שיחה ב אסור לחכות עד שיבקשו ממנו, אלא צריך לפעול מעצמו; עאכו"כ כשנוגע לפקו"נ; בפקו"נ הכרח לשאול את מומחי הצבא.
שיחה ג בהמשך להנ"ל, שליחת שלוחים ליהודה – ירושלים, וגליל – צפת.
שיחה ד סיום מסכת נזיר; השייכות ד"גדול העונה אמן יותר מן המברך" ל"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם; לזה מספיק תלמיד חכם ולא רק חכם, וע"כ אינו מסיים "אל תקרי כו'"; ענין נזיר – שיש רפיון ומחמיר על עצמו, "אמן" ות"ח פועלים "שלום" גם שם.
מאמר ד"ה באתי לגני
שיחה ה נחיצות ההשתדלות בענין חינוך בארה"ק.
שיחה ו מגבית "קרן תורה"; לפעול בנוגע שיעורי חת"ת.

ENGLISH

1-2. The need to learn a lesson from Yud Shvat

3. The meaning of Mamaalei Makom

4. The Frierdiker Rebbe — emphasis on action

5. Personal involvement of the Frierdiker Rebbe

6-9. Lesson from Rav Chiyah

10. Spiritual danger faces Jewish people today

11-13. Reward for those involved in the promotion of Yiddishkeit

14-15. Danger of reluctance to assist the promotion of Yiddishkeit

16-17. Obligation of the Sanhedrin to be personally involved in promoting Yiddishkeit

אודיו

תוכן ענינים

א) התכלית הוא מעשה בפועל; ב) הליכה בדרכי הנשיא; ג-ט) ההוראה מהתמסרות בעל ההילולא בעניני חינוך; ח-י) ענין החינוך קשור גם עם שיעור חומש היומי: זה א-לי ואנוהו; יא) בפסוק ועלו מושיעים גו' והיתה לה' המלוכה; יב-טו) תקנות חדשות והסיוע במדינה זו בענין החינוך; טז-כא) פעולות בענין החינוך בכל המדינות / אודות שבע מצות ב"נ; כב) ענין החינוך שייך גם בגדולים; כג) הפצת המעינות חוצה; כד-כה) לימוד תינוקות של בית רבן" "אל תגעו במשיחי"; כו) מאמר ד"ה באתי לגני; כז) אודות "קרן התורה" / לתמוך בלומדי תורה לשמה בלי תכליות ודאגות; כח-ל) איחוד חלק ההלכה וחלק האגדה שבתורה; לא-מח) הדרן על מסכת אבות: בן בג בג אומר הפך בה והפך בה כו', בן הא הא אומר לפום צערא אגרא כו', בן חמש שנים למקרא כו' / ביאור בהפטרת שבת ר"ח / שכר המצות ועבודת תומ"צ לשמה / גדרי הנותן וגדרי המקבל בתומ"צ / במעלת גר וביאור במדרש רות ע"פ "ישלם ה' פעלך אשר באת לחסות תחת כנפיו"; מט) בשם הסדרה "בשלח" / בסיום השירה: ה' ימלוך לעולם ועד; נ) להזכיר ע"ד עשרת המבצעים; נא) בסיום הרמב"ם "ישיגו דעת בוראם כו' כמים לים מכסים"; נב-נג) איחוד אשכנזים וספרדים / אודות הרמב"ם ואור החיים הקדוש.

ENGLISH

1. The lesson to be learned from Yud-Shvat: a lesson on education

2. President Carter’s State of the Union Address emphasizes importance of education

3. A suggestion for American foreign policy

4. Adult education

5. The prominence of the education of younger children

6. A request

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: פתיחת התורה באות בי"ת - בברכה - ובענין האור, וקבלת התורה היא לאחר "וישמע יתרו כו' עתה ידעתי" דעי"ז נפעל יתרון האור, והכוונה - "לעשות שלום בעולם"; פתיחת התוועדות יום ההילולא (שבו התגלות כל פעולות בעל ההילולא שנקודתם - הפצת היהדות) בברכת "ברוכים הבאים" למשתתפים שבאו כדי להוסיף בעניני תורה אור.

שיחה ב: מפתגמי בעל ההילולא "אַ יחיד איז אַ רבים" - דוגמאות לזה בהלכה, וההוראה - כאו"א יכול לפעול בכל העולם וא"צ להתפעל מכך שנמצא בגלות והוא יחיד כו' אלא ע"י פעולותיו מכריע את עצמו וכל העולם כולו כו'.

שיחה ג: הציווי "ואהבת לרעך כמוך" הוא מפני שכל ישראל הם גוף א' (כמ"ש בירושלמי) עד"ז צ"ל בעבודת כאו"א שכל עניניו - כולל מצוות לא תעשה והעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" (שהם בדוגמת "לילה") - יתאחדו לדבר אחד, "לשמש את קוני" (הערב והבוקר ביחד - יום אחד)

שיחה ד: "הדרן" על מסכת ברכות, יבמות, נזיר וכריתות - "וכל בניך למודי ה'… ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"; שייכותו לד' הכתות בקריעת ים סוף ("נפול לים, נעשה מלחמה, נחזור למצרים, נצווח") - בהתאם לתוכן ד' המסכתות; ההוראה - צ"ל "דבר אל בני ישראל ויסעו", פעולה בעולם.

שיחה ה: תכלית כל הדברים - "המעשה הוא העיקר" - התעוררות ע"ד המבצעים; לימוד מסברות כ"א מהד' כתות לגבי המצב באה"ק, ולפעול - לקיים ציווי שולחן ערוך ולעמוד בתוקף כו' "שלא תפתח הארץ לפניהם" ח"ו.

שיחה ו: ע"ד שיעורי חת"ת; הדגשה בכל עניני ההילולא בשנה זו - "ויהי בשלושים שנה"; מגבית עבור "קרן תורה" והקב"ה יברך בעשירות כמ"פ ככה.

* * *

הדרן על מסכתות בני"ך
דברי המהרש״א שיש טעם בדבר שד' מסכתות אלו מסתיימות במאמר ר׳ אלעזר בשם ר' חנינא: ת״ח מרבים שלום בעולם וכו׳, וביאורו בטעם הדבר. ביאורו של הערוך לנר. טעמו של הערוך לנר לפרש באופן אחר ממהרש״א. מקשה שגם ביאור זה אינו מספיק לגמרי. השייכות דהמאמר דאמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא להמאמר שלפניו ולתוכן המסכת — בכל אחת ממסכתות אלו.

ענין השלום — ״ביני (בין הקב״ה) ובין עולמי״, והוא נפעל ע״י התורה וישראל. בשלום זה ד' אופנים - דרגות, שנתבארו בד׳ המסכתות. ד׳ האופנים הנ״ל מתאימים לד׳ הכיתות שהיו בישראל כשהיו על הים. ד׳ אופנים אלו בנוגע לתורה, מצד הנותן, מצד המקבל (ובזה ב' אופנים), מצד הנותן והמקבל ביחד.

מס' ברכות — ק״ש, קבלת עול ומסירות נפש. הרמז בשם המסכת. ברכות שעל המזון. מס׳ יבמות — ביאור ענין החליצה והיבום ברוחניות. מפני מה אמרו (חכמים) דיני ממונות אין צריכין דרישה וחקירה כו'. דין תורה ותקנת חכמים ביבום וחליצה מי קודם. דרישה וחקירה בעדי נשים. מס' נזיר — נזירות ופרישות וכו'. גדול העונה אמן יותר מן המברך. מעלת השלום בעולם שבמס׳ נזיר לגבי מסכת ברכות. מס׳ כריתות — ביאור ענין הכרת, ועבודת התשובה. גדיא יאי ואימרי יאי.

סדר המסכתות כמו שהוא בש״ס — מצד התורה. הסדר ד״בני״ך״ — מצד עבודת בנ״י. ביאור ענין ״השלום בריבוי״ שבמאמר זה — ״מרבים שלום . . ורב שלום כו'״.

ENGLISH

1. “Open with Blessings”

2. “A single individual is a multitude”

3. The need for constant progress

4. The need to spread the Mivtzoyim

5. The importance of Chitas; The thirtieth anniversary of the Previous Rebbe’s Yahrzeit, a shepherd does not leave his flock

אודיו ווידיאו

תוכן ענינים

שיחה א: "הסתלקות" - עלי' ולא סילוק; נהוג להוסיף בתורה וצדקה, ואע"פ שזהו לאחר י"ב חודש, בכ"ז פועל על הנשמה, כי יש עלי' אחר עלי' כל יום, ובכללות - פעם בשנה; כ"ז משפיע על כל העולם כולו (וכהוראת התורה ע"ד ז' מצוות בני נח).

שיחה ב: עניני העלי' שבנשמה מודגשים יותר בנשיא בישראל; ענין מיוחד בבעל ההילולא: שעבודתו היתה הן בתורה והן בגמ"ח (בכל התקופות כו'); הדברים בהתוועדות כוללים הוראות שונות וכאו"א יכול למצוא השייך לעבודתו, ולא דוקא על אתר אלא ע"י התבוננות כו'; סיפור ביקורו של בעל ההילולא בפטרבורג, לשם השתדלות בצרכי ציבור, והי' לבשו ב"פוטיר מאַנטל" וההוראה - ע"ד הזמן הדרוש לעוסק בצרכי ציבור לבל ישקע בעניני העולם.

שיחה ג: מלבד העילוי באדם (מזמן לזמן כו') ישנם עליות בתפקיד - ועתה, בארצות הברית, עלי' בתפקיד הנשיא לאחר הבחירות; הכרת תודה לנשיא הפורש - שאין משמעה ח"ו חרטה מהמחאה כו' נגד חוזה "קעמפ דייוויד"; ע"ד הסיוע ועליו לדאוג לצרכיהם; ע"ד קיום ז' מצוות בני נח.

שיחה ד: "הדרן" על מסכת הוריות - ביאור החילוקים סיני ועוקר הרים, ובענין המינוי דמלך כו' - ביאור בענין המשיחה כו' ע"פ נגלה וכו' - בפנימיות הענינים.

שיחה ה: ביאור ההוראה משיעור היומי בחומש (חמישי דפ' בשלח) - "ויבואו אלימה כו'" הפיכת הצירוף ד"אלקים" (גבורה) לחסד, הפיכת החושך לאור; בענין ברכת המזון על (הלחם הרוחני -) תורה; הפרנסה היא באופן ד"לחם מן השמים" ואין לעסוק בתחבולת כו'; ע"ד שיעור חת"ת; מגבית לצדקה והתעוררות ע"ד המבצעים.

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: תפקידו של כל יהודי לפעול בכל הבריאה, ובפרט כאשר מתאחד עם יהודים רבים - מעלתה של "התוועדות"; התוועדות ביום ההילולא - תוספת שמחה וחיות בעבודת ה'. (ס"א)

שיחה ב: הבנת המושכל לאשורו - רק ע"י התבוננות בשורש ומקור הראשון, ואז נשללת סטי' מאמיתית הענין. (סי"ט)
ניצול מירבי של כח השכל, ולא להסתפק בידיעת המסקנא בפועל; החידוש דמ"ת ביחס להנהגה דמצרים - לימוד התורה בהבנה והשגה אצל כאו"א מישראל. (סי"ג)
החדרת תודעת האמונה בבורא עולם - יסוד החינוך לצדק ויושר; האיסור להזכיר אודות בורא העולם בכתלי בתי הספר ממשלתיים - שלילת חופש הדת, תוך כדי סילוף משמעותה של "חוקת היסוד". (סכ"ג)

שיחה ג: ביאור פתגם בעל ההילולא "אמריקה אינה שונה" - כאשר מתבוננים בעיקר ענינו של בעל ההילולא - ומשמעותו המעשית של פתגם זה. (סל"א)

שיחה ד: מגבית עבור "קרן תורה". (סמ"ג)
"הדרן" על מסכת עירובין - בירושלמי ובבבלי. (סמ"ד)

שיחה ה: שיעורי חת"ת ומבצעים. (סנ"ב)

ENGLISH

1. The mission of each individual to make the world a garden for G‑d.

2. An explosion of knowledge. The giving of the Torah allowed for each individual to appreciate the deepest Torah concepts.

3. Prayer in public schools, government aid for private schools.

4. America is no different.

5. The conclusion of the farbrengen.

תוכן ענינים

שיחה א: ס"א - התחלת ההתוועדות דיום ההילולא - בלימוד אגה"ק סי' ז"ך וכ"ח, מתוך ספר התניא שנדפס בערב יום ההילולא, במקומו של בעל ההילולא - שכונת "קראון הייטס"

שיחה ב: סט"ז - "קראון-הייטס" - כתר עליון, כלומר, ג' הכתרים כתר תורה (לימוד התורה), כתר כהונה (אהרן הכהן - אהבת ישראל ואחדות ישראל), וכתר מלכות (אמונה בביאת מלכא משיחא), ונוסף לזה - "כתר שם טוב עולה על גביהן"

שיחה ג: סכ"א - שיעור חומש היומי - שני המאורעות שהיו ב"רפידים": נסיון המים, ומלחמת עמלק; והפטרת שבת שירה - "ודבורה אשה נביאה גו' ותשר דבורה וגו'"

שיחה ד: ס"ל - א) שקו"ט אודות המנהג דסיום מסכת - ביום ההילולא שחל בשבת, וכדי לצאת י"ח מנהג זה - הביאור בסיום הירושלמי בדבר טוב

סל"ז - ב) שאלות בפרש"י (טו, יז) - "מקדש אדנ-י כוננו ידיך"

סל"ח - ג) שאלות בלקוטי לוי"צ (סוף פרשתנו) - שבת מיני מתברכין כולהו יומין

סל"ט - ד) הביאור בפרש"י עה"פ "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"

סמ"ה - ה) חלוקת בקבוקי משקה מהתוועדות זו - בקשר להתוועדות והוספה בהפצת היהדות, ע"י המבצעים הידועים

ENGLISH

1. Study of Tanya from edition printed close to Yud Shevat in Crown Heights; explanations of Epistles 27 and 28 ‑ the effect of the passing of a tzaddik

2. Lesson from “Crown Heights.”

3. Explanation of conclusion of tractate Niddah in Talmud Yerushalmi.

4. Explanation of Rashi on parshas Bo — ”Against the children of Israel a dog shall not sharpen its tongue.”

תוכן ענינים

שיחה א: ס"א - שיעור חומש דיום ההילולא (עמו צריכים לחיות - כמו אויר לנשימה) - "לחם מן השמים" לכאו"T מישראל (גדול שבגדולים וקטן שבקטנים) בשוה, הן בכמות - "עומר לגולגולת", והן באיכות - "כצפיחית בדבש". וההוראה - הפצת המעיינות (בשליחותו ובכחו של אתפשטותא דמשה, נשיא הדור) חוצא לכאו"א מישראל

שיחה ב: ס"ט - שמו לש בעל ההילולא - "יוסף יצחק"; "יוסף" - "יוסף ה' לי בן אחר", לעשות מ"אחר" "בן". "יצחק" - "כל השומע יצחק לי", לשמח יהודים

שיחה ג: סי"ז - שאלות בפרש"י (טו, טו) - "אלופי אדום אלי מואב"

סי"ט - לקוטי לוי"צ (ע' סא) - הצורך לכלול את עצמו עם הציבור

סכ"א - שיעור היומי ברמב"ם - "כל דבר שזה נהנה בו ואיןל חבירו מפסיד ואין חסר כלום, כופין עליו"; ההשתדלות בעשיית טובה ליהודי, ענין הצדקה - גשמית ורוחנית, ובאופן שדואגים לכאו"א מישראל, כדברי הזהר שצריך לכלול את עצמו עם כלל ישראל

סכ"ג - החיבור ד"יוסף יצחק": העבודה ד"יוסף" באופן ד"יצחק" - מתוך חיות, ובדרכי נועם. והעבודה ד"יצחק" באופן ד"יוסף" - שמלבד השמחה לפ"ע מצבו בהוה, פועל בו העילוי ד"יוסף", ואז השמחה ("יצחק") באופן נעלה יותר

שיחה ד: סכ"ו - התחלת שנת הל"ו ליום ההילולא - שלימות העבודה, בתכלית התוקף והגילוי

סכ"ט - המשך ה"הנחה" במחירי ספרי קה"ת - עד ט"ו בשבט

ס"ל - השתתפות בסכום סמלי לכל א' מהשלוחים, וחלוקת בקבוקי משקה

שיחה ה: סל"ג - חלוקת משקה עבור ה"מלוה מלכה", הקשורה עם נשי ובנות ישראל, וה"מלוה מלכה" של ה"וועדה לדוברי עברית"

שיחה ו: סל"ח - הביאור בפרש"י

ENGLISH

1. The previous Rebbe often quoted the aphorism, “to live with the times,” the weekly Torah portion. To ‘live’ means to appreciate the vital importance of Torah daily.

2. A remarkable aspect of the Manna -everyone received the exact same amount and it tasted like ‘dough with honey.’ The Nassi of our generation has given spiritual nourishment to all.

3. The previous Rebbe had two names: Yosef and Yitzchok. Yosef — to add another son, and Yitzchok — to make Jews happy.

4. Attracting another son to G‑d, must be done with joy. While making Jews happy seek means of uplifting them.

5. Why were Edom and Moav panic-stricken, while the other nations were angry. Jealousy brings panic, intolerance — anger.

6. Machon L’Yahadus trains young Jewish women to assume their traditional role as ‘foundations’ of the Jewish home.

7. This year is the 36th year since the passing of the previous Rebbe, including: revelation, fullness and perfection.

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: ס"א - ההוראה שיש לקחת מההתוועדות דיום ההילולא - בהתחלת המאמר דיום ההילולא: "לגני לגנוני . . עיקר שכינה בתחתונים היתה" - לפעול שהעולם יהי' במצבו האמיתי, "דירה" ו"גן" לקב"ה

שיחה ב: ס"ז - הוראה נוספת - מסיום וחותם המאמר: "מי הוא היודע עתו וזמנו", "לכל אדם . . זמן קבוע דימים יוצרו", ולכן, יש להתחיל במעשה בפועל תיכף ומיד

סי"א - עשיית העולם "דירה" ו"גן" להקב"ה - גם בתקופתנו זו, כאשר העולם כולו נמצא במצב של מהומה, ניגוד והתנגשות של שני גושים, שכן, דוקא בתקופתנו זה נתגלה החידוש, שע"י כמות הכי קטנה ("אטום") ניתן לפעול שינוי עיקרי בעולם כולו, ע"י פעולה של אדם אחד, שמתבטאת בלחיצת כפתור בלבד - תוכן פס"ד הרמב"ם ש"כל אדם", ע"י "מצוה אחת", ביכלתו להכריע את העולם כולו לכף זכות, ולפעול "תשועה והצלה"

שיחה ג: סט"ז - הוראה מסיפור פרשת השבוע, פ' בשלח: בזמן הכי קטן, "כהרף עין", נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה - ממצב של גלות, למצב של גאולה, "ביד רמה", ובאופן ד"בשלח פרעה את העם". וכמו כן בימינו אלו - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"

שיחה ד: סי"ט - "הדרן" על מסכת ראש השנה: החילוק בין "בכח" ו"בפועל" בהתחלת המסכת - פלוגתת ב"ש וב"ה בנוגע ל"ראש השנה לאילן", אי אזלינן בתר בכח או בתר בפועל; ובסיום המסכת - מלכיות וזכרונות, בכח, ושופרות, בפועל

שיחה ה: סל"א - תקנותיו של בעל ההילולא - שיעורי חת"ת, וכללות העבודה דהפצת המעיינות חוצה, בתוככי הפצת התורה והיהדות, ובמיוחד - בנוגע לזקנים, "צבאות השם", ו"בתי חב"ד

סל"ב-ו - מגבית צדקה

סל"ד - לייסד קרן גמילות חסדים בכל "בתי חב"ד

שיחה ו: סל"ח - שיעור היומי ברמב"ם - "הכספים והדינרין אין להם שמירה אלא בקרקע"

סל"ט - סיום ההתוועדות - בניגוני שמחה

ENGLISH

1. We gather on the Yahrzeit of the Previous Rebbe because his driving force was to spread Torah. The world was G‑d’s delight and we have the ability to return it to its original preciousness by spreading Torah and mitzvos.

2. In a mixed up, war-mongering world how can we realize G‑d’s will to make earth a Garden of G‑d? The answer is to “push the right button” — action based on Torah and mitzvos — without delay!

3. Beshallach also shows us that despite all the adversity, when the moment comes our greatest enemies will help and assist us to leave the galus.

4. The classic debate between Beis Shammai and Beis Hillel concerning potential and kinetic will also apply to the question of when to celebrate the New Year for Trees. When the shofar is blown on Rosh Hashanah — it combines the potential with the actual.

אודיו

תוכן ענינים

שיחה א: התחלת ההתוועדות בברכה (גם) מל' המשכה, שתהא פעולה נמשכת, אע"פ שיום ההילולא קשור בהסתלקות שהיא, לכאורה, היפך הברכה - בפנימיות זהו דבר טוב וברכה, ובפרט בהילולא דצדיקים
שיחה ב: א) הוראה מפ' השבוע - "ויהי בשלח פרעה את העם" מפני ציוי הקב"ה - אודות ההשפעה על אוה"ע לקיים ז' מצוות בני נח
ב) הוראה מהמשך הכתוב - "לא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים וגו' כי אמר אלקים פן ינחם העם וגו'" - בענין "איני מבקש כו' אלא לפי כחן"
שיחה ג: א) הצורך לפעול על אוה"ע שיהיו במצב ד"לשבת יצרה" אע"פ שמסימני הגאולה הוא ד"מלכיות מתגרות זו בזו"
ב) התעוררות ע"ד בתי תורה, תפלה וצדקה וע"ד "עשה לך רב"
שיחה ד: התעוררות ע"ד שיעורי חת"ת ומגבית לצדקה

* * *

סיום הרמב"ם - הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א
ביאור דברי הרמב"ם בנוגע לביאת אליהו הנביא קודם ביאת המשיח (שבודאי אין זו פלוגתא במציאות) - איזה ענינים נכללים בהגדר דביאת אליהו הנביא כחלק ושלב בהגאולה: "אינו בא לא למטא הטהור ולא להכשיר כו' אלא לשום שלום בעולם" - שגם אם בפועל יטמא ויטהר יפסול ויכשיר, גדר ביאתו "לשום שלום בעולם"; "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת משיח יבוא אליהו" - בגדר ביאתו רק לבשר ביאת המשיח.

ENGLISH

1. The hidden good in a yahrzeit: teshuvah.

2. Pharaoh himself sent the Jews out of Egypt: spreading the 7 Noachide laws. Quarreling among the nations as a sign of Mashiach’s coming; but only as much as necessary.

3. Building houses of study, prayer, and good deeds. “Provide yourself a teacher.”

4. Siyum HaRambam: how the opinions regarding the time for Eliyahu’s arrival do not contradict each other.

5. Learning “Chitas.”

אודיו

תוכן ענינים

בעל ההילולא הי' נשיא כל הדור (ע"י שהי' נשיא חב"ד); שלושים שנות נשיאותו היו חדורים בהנקודה דמסירת נפש בפועל הן ברוסי', והן בארצות הברית (מצד בריאות גופו); הוראה לההולכים בעבוקתיו לגלות המסירות נפש בחב"ד - הבנה והשגה, ומתוך הרחבה ועושר בגשמיות וברוחניות. (ס"א)

הציווי על כתיבת הספר תורה לקבלת פני משיח (בנוסף לספר תורה שלו הפרטית) - הי' בשנת תש"ב "בהזמן דחבלי משיח הכי נוראים", ע"ד "געתה פרתו" מיד כשנחרב הבית; מסירת נפש לזכות את כלל ישראל בזה (אע"פ שידע לכתוב בעצמו סת"ם), ויכל לשלם לבדו את כל ההוצאות דהספר תורה; ביאור בהגדר דתורה שבעל פה "דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן בכתב". (ס"ב)

השליחות והתפקיד דכאו"א "מאך דא ארץ ישראל"; יסוד כפר חב"ד ונחלת הר חב"ד ע"י נשיא דורינו; הוראה מעזרא הסופר לכל מנהיג בישראל שקודם עליו לקיים שליחותו לעשות את "בבל כסולת נקי'" ואח"כ יכול לעלות לארץ ישראל; הוראה הנ"ל שייכת לכל מי שיש לו איזה השפעה במקומו ובעירו. (ס"ג)

הוראה מפרשת השבוע (יג, יד) בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", דאפילו כשמצרים היתה שליטה בכיפה וכ"ש עתה שהיא "אומה שפלה" דאין להחזיר לה חלקים מארץ ישראל, אלא "גרש יגרשם". (ס"ד)

בעל ההילולא "טוב עין" סלל לנו הדרך במסירות נפש ועכשיו, ומספיק רק "מסירת הרצון" (נפש); ביאור במאמר רז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" דה"תוך" של ה"שלא לשמה" הוא ה"לשמה". (ס"ה)

לאחר סיום התקופה ד"עשרים שנה שפט את ישראל" אי"ז נפסק ח"ו ואדרבה "מבן עשרים שנה ומעלה" עבודה דמאה (כתר) - ענין המסירות נפש - שהיא למעלה מעבודה דעשרים (מוחין). (ס"ו)

"הדרן" על מסכת מגילה "כל האוחז ספר תורה ערום כו'". (ס"ז)

תפקיד נשי ובנות ישראל להעמיד "צבאות ה'" לקראת הגאולה; אין בן דוד בא עד שיכלו כו' - שלילת "תכנון המשפחה" ר"ל. (ס"ח)

מגבית עבור "קרן תורה".

אודיו

תוכן ענינים

בכל התוועדות צ"ל החלטות טובות, ובפרט התוועדות שקשורה בבעל ההילולא שביקש שבהתוועדות יעשו החלטות טובות; ההחלטות צריכים להיות - בעניני בעל ההילולא: הפצת היהדות בכל מקום, ובפרט שזוהי עבודת דורינו. (ס"א)

שייכות הפצת היהדות לדורינו דוקא - (נוסף על הסימנים שבתורה ע"ז) מחמת גודל הרצון והתשוקה דבני ישראל (בדורינו) ללמוד תורה. (ס"ב)

ענין נוסף שבו עסק בעל ההילולא: שעזר וסייע ליהודי רוסי' בגשמיות ורוחניות. וההוראה שכך צריכה להיות ההנהגה עם היהודים שיוצאים עכשיו מרוסי' (ודלא כהמצב בארץ הקודש). (ס"ג)

כשם שיציאת מצרים היתה ב"יד רמה" כך יציאת מצרים בעבודה דכל יום ויום צריכה להיות בשמחה וב"יד רמה", וכן צ"ל בענין הנ"ל (העבודה עם יהודי רוסי'); צוה לנגן ניגון מרוסי'. (ס"ד)

ניגנו הניגון "סלושבא יעוורייסקאיא" (- עבודת היהודים), וביאר שייכות הניגון להמדובר לעיל (הפצת היהדות, עזר וסיוע ליהודי רוסי'); ע"ד המצב בארץ הקודש, שמבזבזים ממון רב, עבור ענינים שאין בהם כל תועלת - במקום לנצל הממון להקמת מוסדות תורה, ועזר וסיוע גשמי ורוחני, לעולים חדשים מרוסי' וכיו"ב. (ס"ה)

ע"ד "היתר" נישואי אח ואחות; ע"ד חוק "מיהו יהודי". (ס"ו)

המדובר לעיל (בס"ד), שיש ללמוד מיציאת מצרים, שהעבודה צ"ל בשמחה וב"יד רמה", שייך במיוחד לפרשתינו - בשלח: שמעלתה וחידושה על פרשיות דלפנ"ז - "יד רמה". (ס"ז)

ע"ד השלמת הקמת "ע"א מוסדות" עד י"א ניסן - שע"י ההחלטה בתוקף (להקים המוסדות), יבוא הדבר לפועל; בהמשך להמדובר לעיל אודות שמחה - יוציאו לאור תקליט נוסף דניגוני חב"ד (ניחו"ח); מגבית עבור קרן תורה. (ס"ט)

נתינת קנקן יי"ש, עבור האסיפה בקשר להקמת "ע"א מוסדות". (ס"י)

אודיו

תוכן ענינים

מעלת אסיפת יהודים בכלל, ובפרט שמדברים בדברי תורה, ובפרט בעת רצון: מוצאי שבת (הממשיך עניני שבת בחול), יום ההילולא. (ס"א)

טעם לעשיית שמחה ביום היארצייט - מפני שזה רצון בעל ההילולא (וזה נעלה יותר ע"ד העילוי ב"עשה" לגבי "לא תעשה"); הוראה מפרשת בשלח: שהעלו משם את כל הניצוצי קדושה (ולכן אסור לחזור לשם); אין להתפעל מ"שש מאות רכב בחור" - דפרעה, משום ש"בני ישראל יוצאים ביד רמה". (ס"ב)

"ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ולא העם (כמו ב"ויהי בשלח פרעה את העם") - כי יהודים התעלו בדרגא ולכן נקראים בני ישראל; חובת ההוספה בלימוד התורה לכל יהודי כהנהגת בעל ההילולא (ולמסירת נפש שגם קטנים ילמדו תורה). (ס"ג)

הטוב שבגלות לברר הניצוצות שבכל העולם, וזה עבודת השלוחים בכל קצווי תבל, וההוראה לפועל. (ס"ד)

חובת "הפצת המעינות חוצה" כפי שנהגו כבר כו"כ תנאים, ובפרט בדורינו "עקבתא דמשיחא", ומתוך דברים היוצאים מן הלב; סיום מסכת כתובות. (ס"ה)

לעורר שבכל בית יהי' קופת צדקה, סידור, חומש או תהלים ומזוזה; והטעמים שבזה; השתתפות בהוצאות עבור קנית המזוזות. (ס"ו)

ביאור ענין ה"מפתח" לבית וכיו"ב. (ס"ז)

לאחד את כל בני המשפחות, ועי"ז לא יהי' נפילת הנוער מתורה ומצוות, וההתחלה באחדות, לשבת יחדיו בשלוחן השבת; אחריות מיוחדת לזה לנשים המכניסות חום בבית, ולכן ח"ו להם לעסוק בענינים אחרים. (ס"ח)

מעלת הזהב; ע"ד הנעשה בארץ הקודש, שנתנים שוחד המעוור גם עיני חכמים, ועוברים על "דבר ה' זו הלכה". (ס"ט)

ג' תקופות בנשיאות בעל ההילולא: עשר שנים ראשונים - עבודה מתוך מסירת נפש (בעצמו, ויתירה מזו, שלח אחרים למסירות נפש). עשר שנים אמצעיות - הפצת התורה עם הקושי ד"ויקנאו בו אחיו". עשר שנים אחרונות - התחיל הפצת המעינות בחצי כדור התחתון; מגבית עבור לומדי תורה. (ס"י)

אודיו

תוכן ענינים

ענין היאָרצייט ("והחי יתן אל לבו") בתוקף יותר כאשר הוא חל באותו קביעות כבפעם הראשונה; ענינו המיוחד של בעל ההילולא מודגש במאמר "באתי לגני" שניתן ללמוד ביום פטירתו; שההתעסקות ב"דירה בתחתונים" צריכה להעשות מתוך זריזות; הכוונה ב"דירה בתחתונים"; א) הכוונה לא ע"מ לקבל פרס וכו' רק מצד ש"כך עלה ברצונו" - "וצונו", ב) עבודה באופן קבוע - דירה, ג) לימוד התורה אליבא דהלכתא (תחתונים שבתורה) וקיום מצוות בפועל - ולא "כאילו הקריב וכדו' - (תחתונים שבמצוות), ובמיוחד בדור זה צריך להיות לימוד שולחן ערוך למעשה. (ס"א)

כשם שיש "תחתונים" בתורה ( - לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא - ) כמו"כ יש "תחתונים" בישראל והם "שואב מימך" ביחס ל"ראשכים שבטיכם", וכמו"כ בכאו"א יש זמן שהוא "תחתונים" - כשהתינוק מתחיל לדבר"; ע"ד ההשתדלות שהעסקנים ימעטו בלימוד חול ויוסיפו בלימוד קודש. (סי"א)

במקום "הדרן" נדבר ענין בנגלה - החילוק בין הגמ' (מנחות לו, א) ובין המכילתא (עה"פ בא יג, ט) במקום הדין דקדימת הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש ואופן חליצתם. (סט"ז)

דיוק השם "משפיע", להדגיש את אופן ההשפעה (שיכולתה להיות בב' אופנים ע"ד העילוי ד"שפע" לגבי "אור"); והנקודה: שהמשפיע יצמצם עצמו לפי כלי המקבל עד שהמושפעים יהיו באופן ד"טופח ע"מ להטפיח"; בדורנו שייך גם אצל נשים ובנות למנות "משפיעה", נתינת עידוד וכח לכל משפיע ומשפיעה. (סכ"ד)

דובר לעיל (במאמר) שמשה רבינו המשיך את השכינה למטה, ע"י מתן תורה ענין זה ניתן בירושה לכאו"א רק שצריך לנצלו ולעשות מהעולם משכן לו ית'; במשכן היו היריעות - בחי' מקיף, והכלים - בחי' פנימי, ובעבודת האדם: תפלה ותורה - מקיף, ומצוות - פנימי. (סל"ה)

בעמדינו בזמן ש"הנה זה עומד אחר כותלנו" צריך להתעסק בבירור הפכים קטנים, ולבטל המנגדים ע"י ש"השכם והערב עליהם", ולא להתפעל מהם כלל, ובפרט בעמדינו במוצאי ש"ק שאז אומר הקב"ה "אל תירא עבדי יעקב"; צריך להתעסק בכללות התורה ומצוות ובמיוחד בהמבצעים. (סל"ח)

בכל מקום שמקיימים תורה ומצוות עושים ממנו ארץ ישראל, ולקשר זאת לארץ ישראל ע"י ענין גשמי יסעו מכאן 5 שלוחים לחזק הישוב דצפת. (סמ"א)

אודות מגבית ללומדי תורה לשמה. (סמ"ב)

הוראה מ"בשלח פרעה את העם" שעזר להם לצאת מארצו וכן צריך לפעול על עסקני ונהיגי (- עד למנהגי הכלל של -) המדינה שיעזרו בענינים המביאים את הגאולה. (סמ"ג)

אודות האמור (בכ' כסלו) שהרמ"א סבב בקראקא להזכיר אודות ברכה אחרונה - העירוני שזה הי' בנוגע לתפלת ערבית אבל מובן שלגופו של ענין אין נפקא מינה, ואדרבה. (סמ"ז)

ביאור (להשואלים) מדוע משתמשים בביטוי "וכו'", א) בפשטות: שרוצים לקצר, ב) "חייב אדם לומר בלשון רבו" - דאדמו"ר האמצעי השתמש ביותר בביטוי "וד"ל", מאמרי אדמו"ר הצמח צדק בלולים במקרא, משנה גמרא מדרש וזהר ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע השתמש ביותר בביטוי "וכו'" - והוא בדיוק. (סמ"ח)

ביאור להביטוי - השגור ביותר - "למטה מעשרה טפחים", כי בנוגע להגאולה צריך שהן מצד למעלה והן מצד למטה יהי' אפשרות לזה, ובזמנינו מצד למעלה אין שום עיכוב והעיכוב הוא מצד המטה, וזה רוצים להדגיש שיהי' גאולה גם "למטה מעשרה טפחים". (סמ"ט)

חיפוש / SEARCH

בלתי מוגה

מוגה

הנחה:

מאמרים

ד"ה באתי לגני (המשך: א)

English

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

עוד

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

עוד

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

עוד

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

הנחה:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

עוד

בלתי מוגה

מוגה

ליקוט:

מאמרים

ד"ה באתי לגני

תוכן ענינים

הגהות

בלתי מוגה

מוגה