חיפוש / SEARCH
בלתי מוגה
מוגה
English
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת קידושין - ביאור בהחילוק בין המשנה והברייתא בדברי ר' נהוראי - "מניח אני כל אומנות בשעולם… כו'". (ס"א)
מבט של הרבי פועל בחסיד בכל מעמד ומצב שהוא, ונותן לא כח לפעול על הזולת. (ס"ח)
בעת התחלת הלימוד צ"ל כוונה לשמה, ע"ד גט וספר תורה שענינם - סור מרע ועשה טוב; צריכים ללמוד חסידות בעיון, אך צריך גם לדעת הסיפורים והשיחות, והעיקר שיהי' ענין הבא ע"י יגיעה. (ס"י)
טעם למנהג חב"ד תחנון ביום פטירת צדיק. (סי"ב)
המשך (מס"א) ה"הדרן" - ביאור הקשר בין סיומו של מסכת קידושין להתחלתו. (סי"ג)
הדרן על מסכות קידושין
שיטות הלימוד השונות: הליטאי, הפולני, והדיוק בלשון. כמה קושיות ודיוקים. פסק אדמו״ר הזקן שתחלת הלמוד אסור שיהי׳ כדי להתפרנס מזה, אבל כשכבר למד ואינו מוצא להתפרנס אלא על ידי התורה — מותר. שני אופנים בהסברת דין זה. דברי רבי שמעון שיעסוק בתורה ומלאכתו נעשית על ידי אחרים. מבאר לפי זה כל הקושיות והדיוקים. הביאור בפנימיות הענינים.
שיטות הלימוד השונות: הליטאי, הפולני, והדיוק בלשון. כמה קושיות ודיוקים. פסק אדמו״ר הזקן שתחלת הלמוד אסור שיהי׳ כדי להתפרנס מזה, אבל כשכבר למד ואינו מוצא להתפרנס אלא על ידי התורה — מותר. שני אופנים בהסברת דין זה. דברי רבי שמעון שיעסוק בתורה ומלאכתו נעשית על ידי אחרים. מבאר לפי זה כל הקושיות והדיוקים. הביאור בפנימיות הענינים.
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת תענית - ההבדלים בין הבבלי והירושלמי בתו של כהן גדול ממי תשאול את הבגדים (בט"ו באב), אם מבת מלך או מבת סגן כהן גדול: להבבלי - מבת סגן, ולהירושלמי - מבת מלך; הביאור בזה וכמה דוגמאות בניגון. (ס"א)
ביאור המחלוקת מי הקריב בכ' אב בני דוד בן יהודה או בני יואב בן צרוי' על יסוד החילוק בין בבלי לירושלמי, והביאור במעלת קרבן העצים בכ' אב. (סי"א)
סוכה פועלת אחדות, ולכן ג"כ מערבת אפילו כששכח לערב. (סכ"ד)
סיפור אודות פעולות התלמידים הנוסעים לשליחות שאע"פ שהם לא יודעים מה הם פועלים מ"מ ודאי שפועלים וביאור בכמה אופנים איך מצליחים בהפעולה אע"פ שלא רואים; ההבדל בין "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד" בלשון ארמי לבין הלשון "גם זו לטובה" בלשון הקודש. (סל"א)
* * *
הדרן על מסכת תענית
מחלוקת הבבלי והירושלמי בסדר שאלת בגדי הלבן. שיטות הבבלי והירושלמי מה מכריע, ההוה או העתיד. ביאור שורש המחלוקת בפנימיות הענינים.
מחלוקת הבבלי והירושלמי בסדר שאלת בגדי הלבן. שיטות הבבלי והירושלמי מה מכריע, ההוה או העתיד. ביאור שורש המחלוקת בפנימיות הענינים.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת ראש השנה - שייכות ברכת הכהנים לתפלה, ולתחיית המתים. (ס"א)
החילוק בין "זכו" ל"אחישנה", ובעבודה. (ס"ג)
שייכות העם למלך ע"י קבלת עול. (ס"ט)
סיפור פסק הרה"ג הרה"ח ר' לוי יצחק עירוב בסוכה, והענין בעבודה. (סי"ג)
החילוק בין "מנחם" ל"מנחם אב" אתכפיא ואתהפכא. (סי"ז)
עוד
כשהכניסו לקט שיחות ומכתבים בעניני נישואין, בקשר ליובל שנים לחתונת כ"ק אד"ש, כ"ק אד"ש השמיט שיחה זו כולה. צילום ההגהה.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
מעלת מסירות נפש אפילו על הוראת הלכה לרבים, מעלת הרוגי לוד; הביאור בזה דכו"כ אנשים כלליים נפטרו קודם זמנם (מסירות נפש) וההוראה; אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע השיב לאחד ששאלו שתי שאלות רק בנוגע לעבודה - ענין האתכפיא והאתהפכא, מקור אדמו"ר הזקן להנ"ל מדברי הגמרא "רשע זורקן, צדיק קורבן, חסיד שורפן", ענין החסידות לשנות מדותיו הטבעים אתכפיא; בחירת העבודה שאין לו בה חיות, כוונת "דירה בתחתונים" - נתאווה להיות לו דירה ית'" למעלה משאלות וטעמים; צפי' למשיח מצד כוונת דירה בתחתונים. (ס"א)
פירוש בדברי הרמב"ם לא נתאוו החכמים לימות המשיח בשביל תענוגים אלא בשביל לימוד התורה במנוחה, הרמב"ם הי' מקובל אך מפני זמנו לא יכל לגלות. (ס"ז)
ההפרש בין תורת האבות ומשה רבינו לתורתו של משיח. (ס"ח)
ההתעסקות בחסידות גם בעניני אהבה ויראה הגם שעדיין לא מחזיק בזה, ביאור אדמו"ר הזקן בזה עה"פ הפסוק "והסירותי לב האבן" ופירושו הסחת הדעת מהמיצרים פרטיים ומשיח בא בהיסח הדעת. (ס"ט)
יציאה מהגבלות. (סי"א)
התוועדות של יהודים ההולכים בשיטת הבעש"ט מוציאה מההגבלות. (סי"ב)
חיים עשה הקב"ה, וצריך לקבל. (סי"ג)
יום שכולם שמחים - ירידת הגשמים ועד"ז יארצייט שחל בשבת. (סי"ד)
הסמ"ג מנה בספרו במנין הלאווין "השמר לך פן תשכח גו' ורם לבבך" - "עיקר הגדול"; אף שהרמב"ם לא מנאו כי כן נתגלה לו מן השמים; ביאור ע"פ מעשה עם למדן א' בימי הצמח צדק. (סט"ו)
ביאור בלשון הפסוק "ורם לבבך ושכחת" ע"פ סיפור הבעש"ט שהיו ששאלו להרמב"ם ע"ד מקור ענין תחיית המתים וענה להם שמאכלי סתם מטמטם המוח; מזה מוסן חסרון השכחה והקשר לגאוה. (סט"ז)
חומר ענין הגואה, אי הכללתו (להרמב"ם) במנין הלאווין מפני גודל חומרתו. (סי"ח)
"הדרן" על מסכת ראש השנה - ביאור בפלוגתת רבי עקיבא ורבי נחמי' "מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו" (דשירו של יום, של כל הימים ע"ש העבר, ושל שבת ע"ש העתיד). (סי"ט)
טעם איפור הכנסת והוצאה בשבת - ב' פירושים בלשון "שבת", התחלת הזמן דלעתיד לבא ע"ש לאחר חצות. (סכ"א)
מעלת העקב; אין העבודה נקראת אלא ע"ש גומרא. (סכ"ג)
ע"י לימוד החסידות "לא ירעו ולא ישחיתו". (סכ"ד)
בטחון בשליחות מביא פרנסה בריוח. (סכ"ה)
ב' פירושים בלשון "הסתלקות" וכפי שרוצים כך רואים. (סכ"ו)
הוצאות הישיבה צ"ל באופן ד"לוו עלי ואני פורע". (סכ"ז)
מי שהתקשרותו ע"י גשמיות צ"ל ההשפעה באופן זה. (סכ"ט)
מצד קבלת עול אין חילוק בין עבירות קלות וחמורות. (ס"ל)
הטעמים לקריאת "תלמידי חכמים" ולא חכמים לבד. (סל"א)
פירוש "ברוך הוא שהקב"ה חישב את הקץ לעשות" - שוויתר על תענוג ועבודת הבירורים שבזמן הגלות להוציא יהודים מהגלות. (סל"ג)
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת סוכה - ביאור בגדר "בר מצרא" שהיא רק פעולה חיצונית, משא"כ פעולת הצדיק גם בפנימיות, אע"פ שאינו רק "בר מצרא". (ס"א)
פעולת חודש אלול על חודש אב. (ס"י)
בנישואין נמשך כח האין סוף, ולכן מובן שצ"ל לפני זה בדוגמת "טוב לצדיק טוב לשכנו", ולכן אין לחתן להתערב בהכנות הגשמית של החתונה; ההכנה צ"ל גם בהורי החתן. (סי"ד)
מעלת העבודה בעקבתא דמשיחא. (סכ"ג)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת ביצה - בענין "אין משקין ושוחטים את המדבריות וכו'" (מקור איסור תחומין ביום טוב, ולמה לא הותר לצורך אוכל נפש); סדר המסכתות (ביצה לפני ראש השנה). (ס"א)
מחלוקת רבי ורבנן בבהמות בייתות בפני', רבנן אומרים שכאלו שנמצאים במקום ישוב רק פעם בשנה אי אפשר להקריבם, משא"כ רבי - נשיא הדור - אומר שאפשר להקריבם; ובית רבי (מקושרים לרבי) יכולים לקרב יהודי באיזה מצב שנמצא. (ס"ז)
ענין סירכא בעבודה. (סי"ב)
בשיעור היומי בחומש (טז, ו): "והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו וגו'", ולא כותב ירושלים, כי כל מקום שיהודי מתפלל בו, אותו בחר ה'. (סט"ו)
בשהיית זמן כדי מיל יכול לבוא משיח עם בית המקדש בנוי. (סי"ז)
מ' יום לפני ראש השנה הוא כ' אב, וקשר ראש השנה עם משיח. (סי"ח)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
ד"ה והי' עקב תשמעון (המשך: א)
תוכן ענינים
הידיעה אודות הגלות מביאה לגאולה, וזהו"ע שבעה דנחמתא; ענין "המדבר הגדול והנורא וגו'". (ס"א)
ביאור הפסוק (ח, ח) "ארץ חטה ושעורה וגו'"; השתדלות בחינוך הבנות. (ס"ז)
הנהגה בחינוך בלי פשרות. (סי"א)
הוראה מסיפור הרה"ג ר' לוי יצחק בהנהגה בלי הגבלות. (סי"ג)
הגהות
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך
תוכן ענינים
בשעת עליית הנשמה יש דין ומשפט אבל בשבת קודש אין דין ומשפט; יש מעלה ביארצייט שחל להיות בשבת, שאין מתענים בו, משא"כ ביארצייט שחל בחול - מתענים. (ס"א)
והי' עקב תשמעון, ענין המסירות נפש; ברא כרעא דאבוה, חינוך הבנים. (ס"ג)
עזיבה ושכחה "סור מרע ועשה טוב"; התורה תריס בפני פורענות, ענין "ג' תריסין" ברוחניות. (ס"ה)
* * *
הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)
הרמז בתוכן ב' הפרקים הנלמדים ביארצייט (שמסתבר ששייכים לזה גם בתוכנם, ולא רק בהרמז דר"ת נשמה וכו') - שבפ"ד דכלים נרמזת כללות העבודה בעוה"ז, ובפ"ז דמקואות נרמז העילוי שע"י העבודה (א-ב)
באור משנת "ג' תריסין" בעבודה: "תריסין" - תומ"צ המגינים על הנשמה; "תריס הכפוף" - עניני העולם תופסים מקום ("שוכבין עליו"), וצ"ל הגנה גדולה ("מג' רוחות"), ושייך גם טומרת מדרס; "שמשחקים בו בקונפון" - עניני העולם אינם תופסים מקום, והמלחמה אינה אלא "משחק", אלא שמ"מ נרגש מציאותו ושייך טומאת מת; "דיצת הערביין" - אינו נרגש כלל מציאותו אלא לעשות נח"ר להקב"ה. (ג-ו)
ביאור הענין ע"פ המבואר בדא"ח בענין הקניגיא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים, שיש בזה ג' אופנים - מלחמה ממש, משחק של מלחמה, ותענוג המלך (ז)
ג' ענינים אלו הם בהתאם לג' דרגות באלקות - ממלא כל עלמין ("תריס הכפוף"), סובב כל עלמין ("שמשחקין בו בקונפון") ומהותו ועצמותו ית' ("דיצת הערביין"); ועפ"ז מובן הצורך בג' אופני העבודה, כי הענין דדירה בתחתונים צ"ל גם מצד הגילויים (ח-ט)
בהתאם להנ"ל הם ג' עניני הטהרה שבמשנה האחרונה: "הטביל בו את המטה כו' בטיט העבה", מקוה כו' כובש כו' ויורד וטובל", "מחט כו' על מעלת המערה"; ובהמצב שלאחרי גמר העבודה - "שהמים מקדמין", "שיתפחו המים" ו"עבר עלי' הגל". (י-יא)
נוסף להאמור, כלולים במשנה האחרונה כל הענינים (העבודה והטהרה): הפעולה בהתחתון - "הטיל בו את המטה"; עבודת האדם - "מקוה שמימיו מרודדין", שחסר בקבלת עול, וע"י המדות ("עצים" ו"קנים", שכובש באבנים - קבלת עול), "יורד וטובל"; העילוי שעי"ז - "מחט" המחברת עליון ותחתון, ועומדת "על מעלת המערה" ע"י העבודה ד"מוליך ומביא", ולכן "טהורה". (יב-יד)
ג' ענינים הנ"ל בשייכות לענין המיתה - בגלל חטא ("טמא מדרס"), בעטיו של נחש ("טמא טמא מת"), "לא שלט בהן מלך המות" ("טהורה מכלום"); ועד"ז בטבילה בנהר דינור הנעשית ביום היארצייט (טו)
עוד
ה"הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)" הוגהה וי"ל בקו' כ"ב שבט תש"נ יחד עם מאמר ד"ה בחודש השלישי תשל"ד.
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת ברכות "כל היוצא מבית הכנסת וכו'" והשינויים מסיום מועד קטן; ע"ד דיוק ציוני אדמו"ר הזקן בפסק זה; ע"י תפלה (בית הכנסת) זכה לארון (בית המדרש) וב' בחינות בבנין הארון; ע"ד ופרצת ללא חשבונות בכל הענינים - מעלת הבשר על העור. (ס"א)
ביאור בפרטיות בסדר הציונים בשולחן ארוך אדמו"ר הזקן בהנ"ל, וההוראה שבכל תקופה "ילכו מחיל אל חיל". (ס"ט)
מ' יום קודם ראש השנה (יצירת הוולד) וההכנה בענין ופרצת כבר מעכשיו, להוסיף מוסדות חינוך וכו'. (סי"ג)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת גיטין - ביאור במחלוקת בית שמאי בית הלל ורבי עקיבא - מתי יכול אדם לגרש את אשתו, והקושיות עליהם, וביאור הנפקא מינא בין נישואין וגירושין בפנימיות הענינים בעבודת האדם, וביאור שיטת רבי עקיבא; וקשר הגט למזבח. (ס"א)
דיוק מט' השורות שצריך להיות בגט, וכמו"כ במזבח עד"ז; והקשר להתחלת המסכת "האשה שהלך בעלה וכו'". (ס"ד)
ע"פ הנ"ל מבאר מדוע הגט צ"ל בשטר, ובכמה ענינים אקרי ספר, וההוראה לתשי"ט בארצות הברית, מכל הנ"ל (ג' שיטות). (ס"ה)
ב' ההפכיים שרואים בענין הגט; ההוראה בנוגע לשליחות, שלילת הטענה "אני את נפשי הצלתי". (ס"ו)
מ"ש שלמה המלך שהעושר - דתורה - אינו נותן לבעליו לישן, וגודל החכמה שמונח בזה, שלכן אמרה שלמה דוקא. (ס"ז)
בהנפקא מינא בין עבודת צדיקים לבעלי תשובה, שענינם יציאה מההגבלות; "ופרצת" למעלה ממדידה והגבלה. (ס"ח)
מ' יום מכ' אב עד ראש השנה, צריך לנצלם כראוי. (ס"ט)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה לא היו יו"ט לישראל
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת תענית; חילוקי הגירסאות בין ש"ס ועין יעקב (אי המחול יהי' בגן עדן או בתחיית המתים) ומחלוקת רש"י ותוספות (אי רק מראה באצבעו או גם אומר); הקשר לתחלת המסכת. (ס"א)
ענין "ועמך כולם צדיקים", דאיתא בזהר "דקאי על מאן דנטר ברית" וביאור הלקוטי לוי יצחק בזה. (ס"ב)
נצחיות דעם ישראל - "חיים כולכם היום", והקשר ליארצייט. (ס"ג)
ביאור הטעמים שבגמרא (סוף תענית) ליום טוב דט"ו באב, דלכאורה הם הפכיים; ע"פ המבואר בחסידות שענינו יתרון האור מן החושך. (ס"ד)
מעלת לימוד התורה בפרט אחרי ט"ו באב גם בלילות, ושלילת הכמות חיצוניות. (ס"ה)
"והי' עקב תשמעון"; עיקר העבודה - קבלת עול. (ס"ו)
* * *
הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית
ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמס"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
מעלת כינוס של רבים, עשרה מישראל; ענין סיום מסכת ומעלתו - שלימות ד"אור העולם על כולנה", כמו "ברוך שאמר והי' העולם", וד' האותיות שבתיבת "ברוך"; הקשר דבעל ההילולא לענין דעירוב - קבלת סמיכה שלו מהג"ר חיים בריסקער ע"י פסק בהלכות עירובי חצירות. (ס"א)
"הדרן" על מסכת עירובין - "רבי שמעון אומר מקום שהתירו לך חכמים משלך נתנו לך, שלא התירה לך אלא משום שבות", והמשנה שלאחרי זה בענין המוצא שרץ במקדש ע"פ נגלה - נקודת השבת איסור הוצאה מרשות לרשות, על האדם להשתדל להיות בתחום שבת, ההוראה בעבודת האדם - ההתעסקות בעסק צריכה להיות רק עם כוחותיו החיצונים, אבל לסלק טומאה שחדרה למקדשו צריך עם כל כוחותיו וה"ה לבער את רוח הטומאה מן הארץ ע"י הפצת המעיינות. (ס"ב)
ההוראה. (ס"ג)
ענין איסור אכילת בשר תאווה במדבר והיתרו בכניסתם לארץ - בעבודת האדם. (ס"ד)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך (א)
ד"ה ויענך וירעיבך ויאכילך (ב)
תוכן ענינים
ענין ה"מן" המסופר בפרשתינו, קשור בתוכנו ליום השבת - "ברכו (ליום השבת) במן"; השפעת המן בימי השבוע נמשך מיום השבת, ותוכנו שייך גם עתה. (ס"א)
ביאור קטע בלקוטי לוי יצחק בהערות על הזהר בפרשת המן, וההוראה איך שצ"ל ההתעסקות (לא רק בעבודת המדות אלא) גם בעבודת המוחין. (ס"ב)
ביאור מש"כ גבי המן שהוא מאכל של רעבון - "ויענך וירעיבך ויאכילך את המן וגו'" - שהוא המשכה בלי גבול ואינה לפי כלי המקבל. (ס"ג)
איך יתכן לברך ברכת המזון על מן בזמן שאין זה משביעו? ומבאר שהמן הי' מתברך אח"כ במעיו, וההוראה באופן לימוד פנימיות התורה. (ס"ד)
כאו"א צריך להשתדל בעבודה ד"והעמידו תלמידים הרבה". (ס"ה)
ע"ד מש"כ על "נחשת" (שעשה משה במדבר - נחש הנחושת שהוא מצד עצמו קליפה) שהוא ראשי תיבות "נובלות חכמה שלמעלה תורה" - שמהפכים מקליפה לקדושה; כמו"כ הוא ב"ברזל" (המוזכר בפרשתינו - "ארץ אשר אבני' ברזל") שהראשי תיבות שלו הוא "בלהה רחל זלפה לאה" - שמראה על מצב בלתי רצוי, שהשפחה קודמת לגבירתה - הרי סו"ס מהפכים זאת לקדושה. (ס"ו)
ע"י "עקב תשמעון" - מצוות קלות, מקבל העילוי הכי גדול המרומז בהמשך הפסוק. (ס"ז)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת בבא קמא, כפי שאדמו"ר מהר"ש מקשר את מה שכתוב (בשיעור היומי בחומש) "פסל לך שני לוחות אבנים" לסיום המסכת; הביאור דסיום בדבר טוב, הקשר להתחלת המסכת וביאור בשם העיר "מתא מחסיא"; (בזה ג"כ רואים איך שתורת הנגלה ותורת החסידות משלימים זה את זה). (ס"א)
ביאור בהמשנה (בסוף יומא) "מה מקוה מטהר את הטמאים כך הקב"ה מטהר את ישראל", מה ההשוואה בין "מקוה" ל"הקב"ה". (ס"ג)
בשיעור היומי בחומש (פ' עקב, רביעי) מביא ש"בני ישראל נסעו… מוסרה" ומסמיך לזה הפסוק "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי וגו'", אע"פ שביניהם הי' הפסק של 39 שנה - כפי שמבאר רש"י שהפסוק רוצה להדגיש את מעלת שבט לוי שבשום מצב לא טעו ועמדו באמונתם, וההוראה בזמנינו על העמידה בתוקף בכל המצבים מבלי להתפעל מהגויישקייט. (ס"ד)
בישעור היומי בתניא (באגרת הקודש ס"ז) מדובר, שבנוסף לקיום כל המצוות צריך שיהי' לאדם מצוה שבה יהי' זהיר טפי, ובלקוטי לוי יצחק על תניא מדייק בלשונות "לא נצרכה להעדפה ולזהירות ולזריזות" ומבארו ע"פ קבלה, וענינם בעבודת ה'. (ס"ה)
ג' הלבושים דמחשבה דיבור ומעשה המרומזים בפסוק "והי' עקב תשמעון וגו'" - הן בעבודת האדם והן בהשכר שניתן על זה - וכל זה ממשיכים בעקב - מצב הכי תחתון. (ס"ו)
המצב ד"עקבתא דמשיחא" שהדור הצעיר אינו ממשיך בדרכי אבותיו וכו', נובע מזה שבבתי הספר שלומדים (גם) לאחרי חול, נותנים על לימודים אלו דגש מיוחד (יותר מלימודי קודש); הקמת קרן גמ"ח ע"ש בעל ההילולא, ומטרתו לעזור למלמדים דלימודי קודש להתקיים בפרנסתם. (ס"ז)
המשך (מס"א-ב) ה"הדרן" על מסכת בבא קמא- החילוק בין התוספתא לגמרא. (ס"ח)
ההכנה לראש השנה - מכ' מנחם אב. (ס"ט)
ברכה ליהודים הנמצאים באחורי מסך הברזל ובאי כחם בכפר חב"ד. (ס"י)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
בכ' אב ישנם כמה ענינים הקשורים בו: (א) הוא מ' יום לפני יצירת הלוד - אדם הראשון, בתחילת הבריאה, (ב) יום שהקריבו בו עצים למזבח בזמן בית המקדש, (ג) היארצייט של הר' לוי יצחק נ"ע; המשך (מה' מנ"א) הביאור בסיום הש"ס "תלמידי חכמים מרבים שלום וכו'" ביאור השינויים במאמר זה המובא במסכתות אחרים בש"ס. (ס"א)
(המשך ה)ביאור בלשון הש"ב "עולם הבא" ולא מפורש בכמה מקומות הכוונה או "עולם התחי'" או "גן עדן". (ס"ב)
ביאור בשיעור חומש הימי, שאמר הקב"ה למשה "פסל לך לוחות… כלוחות הראשונים… אשר שברת" הגם שאין מזכירים לבעלי תשובה את מעשיו הראשונים? אלא טמון עילוי ומעלה - "יישר כח ששברת" שעי"ז נתוסף ריבוי בתורה, וההוראה בעבודה. (ס"ג)
ביאור הפתגם של רבותינו נשיאנו "ס'איז נאך ניטא קיין גאנצערע זאך ווי א צובראכענע הארץ", כפי שהוא מרומז בהלכות קרבנות, בקרבן חטאת, שכדי שיהי' שלימות הכפרה וכו' צריך להיות "שב מידיעתו" - שברון הלב! ע"ד מש"כ "יישר כח ששברת" וכדלעיל, וקישור כל זה לסיום סדרי המשנות והמסכתות הנ"ל. (ס"ד)
רשימת הר' לוי יצחק נ"ע אודות פרטי מאסריו וביאורם; מציאותו של כל יהודי הוא תורה, וכמו בספר תורה כשרותא תלוי' בכל האותיות, כמו"כ בישראל שקשור עם כל יהודי, וביאורו. (ס"ה)
כל הששה סדרים רמוזים במשנה הראשונה של סדר זרעים "מאימתי קוראין וכו'"; פירוש ה"מלאך" לאדמו"ר הזקן בתיבת "מאימתי", מלשון אימה ופחד שזה ההקדמה לכל התורה. (ס"ו)
קרבן העצים דכ' אב בא מט"ו באב - יום האחרון לכריתת עצים - שאז (בט"ו באב) עדיין לא הקריב קרבן העצים, אלא רק הכינו אצלו ומ"מ כבר נפעל שמחה גדולה ביותר - "לא היו ימים טובים… כט"ו באב…" - ושמחה לדורות (שבהם בנות ישראל יוצאות וכו'"), וההוראה בעבודה. (ס"ז)
ג' דרגות בעצים של בית המקדש: א) לבנין בית המקדש, ב) לענינים אחרים שיהיו קרבנות, ג) הם עצמם קרבן; אפשר להשתמש ב"עץ" לב' הקצוות או "המן מן התורה מנין - המן העץ" או עצים ובית המקדש, והכל תלוי בעבודת האדם. (ס"ח)
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
הקב"ה מברך את ישראל ועושה שהתבואה תצמח, ובני ישראל מברכים את הקב"ה ועי"ז פועלים שיהי' דירה לו ית'. (ס"א)
שם הפרשה - עקב, כי הברכות ד"אכלת ושבעת" צריכים להגיע עד העקב. (ס"ב)
ביאור בלקוטי לוי יצחק על דברי הזוהר עה"פ "ואכלת ושבעת" - ג' הלשונות "לארקא לאמשכא ולאנהרא". (ס"ג)
ביאור בפסוק הנ"ל דוקא ע"פ פנימיות הענינים וכן בפסוק "לא יהי' בך עקר ועקרה". (ס"ד)
ביאור בפירוש רש"י עה"פ (יא, ו) "בקרב כל ישראל". (ס"ה)
בלתי מוגה
מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
יארצייט שחל בשבת - ישנם דברים הנוהגים גם אז וישנם דברים שנדחים לאחר השבת; כ' באב שחל בשבת מאחרים את קרבן העצים לאחר השבת, והטעם. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (ח, א) "כל המצוה", והביאור; וההוראה: מי שקיבל ברכה מכ"ק מו"ח אדמו"ר (מהוריי"צ) והברכה התקיימה, חייב הוא לעסוק בהפצת היהדות והמעיינות וכו'. (ס"ד)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה והי' אם שמע גו'
תוכן ענינים
ע"י שה"ימים האלו נזכרים" נפעל "ונעשים" על העבר גם כן, כללות ענין התשובה; ב' הדרגות: "אדם מטהר עצמו", ו"אדם מקדש עצמו"; עיקר התשובה שיבוא במעשה, "מקדשין אותו מלמעלה, גם מתבטא במעשה ע"י יסורים, גלות ומיתה; כמה דרגות בגלות, והקשר למסכת יומא. (ס"א)
בהמשך לרשימת בעל ההילולא בנוגע לשמו ובו' הקשור בגבורה יש לקשר עם כ' אב שענינו תשובה; ב' ענינים בתשובה, ביאור ר' לוי יצחק - בב' מקומות בתניא ע"ד תשובה. (ס"ב)
בשיעור חומש היומי בפירוש רש"י "קשה סילוקן של צדיקים כשבירת הלוחות", ביאור הדמיון שביניהם. (ס"ג)
ב' השיטות אם תלמוד גדול או מעשה גדול מתבטאים בב' הפרשיות דקריאת שמע, בראשונה - תלמוד ובשני' - מעשה. (ס"ד)
עושין רצונו של מקום מתבטא דוקא ע"י בכל מאדך (שבפרשה ראשונה); הביאור איך יתכן שפרשה שני' מדבר על לעתיד לבא (כנ"ל - מעשה גדול) ומ"מ אין מוזכר שם "בכל מאדך"; החיזוק בענין דתפילין בדק עצמו וזולתו. (ס"ה)
מצות תפילין ממוצע בין תורה למצוות, ע"י הנחת תפילין ביום אחד ניצול מג' מאות עונשים; להוסיף אומץ במבצע תפילין. (ס"ו)
החילוק (הנ"ל) בין פרשה ראשונה ושני' מתבטא במקומם בתורה בפרשת ואתחנן (פרשה ראשונה) ופרשת עקב (פרשה שני'); בענין "ולמדתם את בניכם לדבר" לימוד ותינוק כל בני ובנות ישראל, שש המצוות השוים בכל. (ס"ז)
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
"הדרן" על מסכת זבחים - הנפקא מינא בזמן הזה בידיעת דיני הקרבה בבמה אף דמשבאו לירושלים נאסרו הבמות. (ס"א)
לימוד הוראה מיארצייט - הנשמה עם היותה בג"ע - למעלה מהזמן קשורה היא עם הזמן - המטה, כל פעולה טובה שעושים בעולם הזה לזכותה מביאה עלי' לנשמה. (ס"ב)
ההוראה מדברי הזהר (ח"א ו, ע"ב) גבי משה שהי' איש מצרי - "תמן אתיליד תמן אתרבי תמן אסתליק לנהורא עלאה. (ס"ג)
בגדר קדושת ירושלים האם היא קדושה בפני עצמה או שהיא נמשכת מקדושת בית המקדש, בירושלים אין החומה סיבת הקדושה אלא היא היכר על מקום הקדושה, ואילו בשאר ערי חומה - החומה הינה סיבת הקדושה. (ס"ד)
קרבן העצים בעבודה יכול להיות באופן דבני פחת מואב - ביטול, והאופן בני עדין - עשירות, הסדר בזה, בתחלת צ"ל בני פחת מואב ואח"כ לבוא לשלימות דבני עדין, הקשר דבני פחת מואב ובני עדין עם החדשים מנחם אב ואלול. (ס"ה)
הכוונה אינה לישאר במדבר אלא לעשות "מארץ טובה ורחבה" מקום "אשר יבחר ה' לשכן שמו שם". (ס"ו)
מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם הקדושה שבבית המקדש חדרה גם במקום, ההוראה מזה בעבודה. (ס"ז)
כ' אב הינה זמן מסוגל להתעוררות בקשר לראש השנה, תחלת העבודה צ"ל בבחינת כה (כ"ה אלול) ועי"ז מגיע לבחי' זה (ראש השנה). (ס"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ארץ הרים ובקעות
בלתי מוגה - מהדורה חדשה
תו"מ התוועדויות/ תו"מ סה"מ
תוכן ענינים
בכל דבר הנמצא בעולם ישנו אלקות אך בהעלם, ובעניני תורה ומצוות האלקות בגילוי; ויש ללמוד הוראה מכל הענינים הכתובים בתורה. (ס"א)
ההוראה ממיתת אהרן הכהן שכתוב בתורה על זה בג' מקומות נפרדים. (ס"ב)
שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, ו-ז) "ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה וגו'". (ס"ד)
שאלות בלקוטי לוי יצחק לתניא (אגרת התשובה פ"ג) "ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל". (ס"ה)
הביאור בפירוש רש"י. (ס"ו)
הביאור באגרת התשובה. (ס"ז)
המשך הביאור בפירוש רש"י. (ס"ח)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
שאלות במאמר חז"ל במסכת תענית המבואר בתורת לוי יצחק על הש"ב (ע' א ואילך) "ר"נ ור"י הוו יתבי בסעודה א"ל ר"נ לר"י לימא מר מילתא א"ל כו' אין מסיחין בסעודה כו' יעקב אבינו לא מת א"ל וכי ספדו ספדניא וכו'".
"הדרן" על מסכת חגיגה - סיום מסכת חגיגה במשנה "כל הכלים שהיו במקדש טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחושת שהן כקרקע דבירא, וחכמים אומרים מפני שהן מצופין"; שיטת הרמב"ם בזה; הקשר להתחלת מסכת חגיגה; לשיטתי' במחלוקת בית שמאי ובית הלל בכמה מקומות בש"ס; סיום מסכת חגיגה בגמרא "תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהן ק"ו מסלמנדרא וכו'". (ס"ב)
דובר בארוכה ע"ד גזירה האיומה ד"מיהו יהודי" ובין הדברים ע"ד: ישיבה שבה לומדים גויים; שלילת הטענה שרק אלו הגרים בארץ הקודש יכולים להביע דעה בנוגע ל"מיהו יהודי" וכיו"ב, ועוד. (סכ"ד)
להתחיל ההכנות לראש השנה; כ"ף מנחם אב ארבעים יום קודם ראש השנה, מנהג מקובלים בארץ הקודש ההנהגות הקשורות לראש השנה. (סל"ח)
ביאור במסכת תענית הנ"ל ס"א. (סמ"ב)
המשך הביאור במסכת תענית במאמר חז"ל "יעקב אבינו לא מת". (סמ"ד)
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
תלמידי חכמים אין להם מנוחה גם בעולם הזה ומזה - שהנשמה היא נצחית; הביאור במה שכתוב במ"ש האריז"ל ד"לפעלו" ו"עדי ערב" קאי על העבודה בעולם הזה ובעולם הבא; עניני הצדיק שייכים לכאו"א ובפרט ביום היארצייט. (ס"א)
כל ענין של זכרון קשור בתורה [וכן כל עניני העולם, כולל חכמות הטבע] ומלבד עצם הדבר יש בו הוספה הן ביחס לעצמו והן לגבי הקב"ה, כביכול - בדוגמת השבת שמלבד ענינה היא דבר חדש (והיום שלאחרי' אינו שמיני) וכן ביארצייט; שאלות במאמר רז"ל "קשה סילוקן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות" דמשמע שהוא ענין בלתי רצוי ומאידך הצדיקים יוצאים למלחמה עם שברי לוחות, ולכאורה הרי זה הזכרת חטא העגל, וההיפך מלימוד זכות? (ס"ב)
הביאור בהנ"ל - כיון שהלוחות היו "מעשה אלקים", הרי כשפרחו האותיות נעשו "כבדים" בידי משה, ועד"ז בסילוקן של צדיקים כיון שהבחירה בישראל היא בגוף הגשמי (ובזה - מעלה לגבי "בנים אתם להוי' אלקיכם") הרי בסילוק הנשמה להעדר קיום התורה ומצוות נפסקת מעלת הגוף; המשך הביאור - שייכות הנ"ל למלחמה והלימוד זכות שבשברי לוחות. (ס"ג)
"אותיות פורחות", אין הכוונה שהי' שינוי באבן הלוחות בגשמיות, אלא שחיותם נעלמה ולכן, כדי למחוק השטר (כפירוש רש"י) הי' צ"ל שבירת האבן; החוטאים בעגל היו שלשת אלפים ו"ביום פקדי" הוא על כלל ישראל - הביאור בזה; בענין המיתה והגלות, בעל היארצייט נסתלק בגלות - הענין בזה. (ס"ד)
"הדרן" על מסכת תענית; בענין קרבן העצים (השייך ליום כ' אב) ע"פ נגלה. (ס"ה)
המשך הביאור בענין הקרבת העצין ע"י "בני פתח מואב" הגרים; ע"ד "מיהו יהודי" וכו'. (ס"ו)
יצא לאור ספר מתורתו של בעל ההילולא - ביאור ענין א' - אודות החילוק בין קין ושת; מגבית לצדקה. (ס"ז)
הוראה מפרשת השבוע, פרשת ראה - בכחו של כאו"א להגיע לכך שעניני התורה יהיו אצלו בבחינת ראי'; שאלות בפירוש רש"י (יג, ז) "והי' כי יסיתך אחיך וגו'"; ע"ד הבאים לאחרונה מאחורי מסך הברזל - במקום החירות צריכים להוסיף עוד יותר בתורה ומצוות במסירות נפש. (ס"ח)
בלתי מוגה
מאמרים
תוכן ענינים
ביום ההילולא ישנה עלי' בנשמה (כי מתחדש ענין ההסתלקות - התקבצות כל עמלו) ומעלה בכך כשחל בשבת, ועילוי זה נמשך אל השייכים לבעל ההילולא ע"י לימוד תורתו שלמעלה מזמן ומקום כפי שראו ד"מקום הארון אינו מן המדה" (ביאור בזה); העלי' ביום היארצייט היא באין ערוך לגבי כל השנה. (ס"א)
שייכות היארצייט לפרשת השבוע: "עקב" לשון סוף ובבחינת הזמן - "אחרית הימים", הזמן דקבלת השכר שבא מיד לאחר העבודה (ע"ד מצוה גוררת מצוה) באופן ד"עולמך תראה בחייך" אלא שהוא בגדרי העולם והתכלית היא - למעלה מההגבלות, ועד"ז יארצייט - תכלית העילוי ללא הגבלות הגוף, כאשר "אל עפר תשוב" ובפרט אצל בעל היארצייט שקודם לזה הי' בגלות באופן ד"ונפשי כעפר לכל תהי'". (ס"ה)
"עקב": בזמן - אחרית הימים, באדם - עקב שברגל, ובמשפחה - בן ובת (ו"ה שבשם הוי') וההוראה - עד כמה צריך להתמסר לחינוך קטנים וקטני קטנים. (ס"ח)
שאלה בפשוטו של מקרא עה"פ (י, י) "ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום" ורש"י אינו מבאר; אודות מעלת לוחות השניות באופן ד"כפליים לתושי'" עבודת התשובה. (סי"ב)
הביאור בפשוטו של מקרא (ע"פ פירוש רש"י בכל מקום לפני זה), וההוראה ע"ד גודל מעלת התורה. (סט"ז)
בפרשת השבוע (י, יב) "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" - ע"ד הקדמת היראה לפני לימוד התורה ולפני פסק דין. (ס"כ)
בכ' אב - מ' יום קודם ראש השנה - התעוררות נוספת בענין החינוך. (סכ"ב)
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
בכל ענין - אפילו בענין פרטי, יארצייט וכיו"ב - יש למצוא את ענין השמחה. (ס"א)
"הדרן" על מסכת מכות - ביאור בענין ב' סיפורים מרבי עקיבא בסיום המסכת בענין ערי מקלט. (ס"א)
ביאור טענת המין לרבי עקיבא וחביריו כיצד הקב"ה מוריד גשמים בשבת הרי זה הוצאה מרשות לרשות, ומענה רבי עקיבא שלה' הארץ ומלאה; ע"ד מיהו יהודי. (ס"ג)
המשך ה"הדרן" הנ"ל. (ס"ד)
מגבית. (ס"ה)
ביאור הבקשה לבדוק מזוזות ותפלין בכל שנה, אף שאין חיוב בשולחן ערוך, שמא נפסלו המזוזות, ובפרט שבזמנינו מעבדים הקלף, וכן כותב ה"מטה אפרים" שראוי לבדוק בכל חודש אלול. (ס"ו)
הבטחון בהקב"ה בלי שום ספק, וגם בשכלו - מבטל הענינים הבלתי רצויים מלכתחילה. (ס"ז)
אחרי שלשים שנה (שלשים שינויים) מיום ההילולא - מגיעים לתכלית השלימות. (ס"ח)
בלתי מוגה
תוכן ענינים
בתורה ישנם ריבוי ציוויים והוראות, ויחד עם זה היא תורה אחת ותורת אמת, כמו"כ בישראל ישנם ריבוי נשמות ויחד עם זה "כולם מתאימות ואב אחד לכולנה", וע"י שישראל מתקשרים בתורת אמת הם נעשים עם נצחי. (ס"א)
מטרת המנהגים המיוחדים הקשורים לימי יארצייט - בכדי שבעל היארצייט ישפיע עליו כל טוב וכו', וכן בשביל שתהי' עלי' בנשמת בעל היארצייט; בכל יום מתעלית הנשמה ובהיארצייט העלי' היא באין ערוך; ההוראות שלמדים מיום היארצייט הם בהתאם לענינו המיוחד והעיקרי של בעל היארצייט, ובנוגע לעניננו - ישנה רשימה מבעל ההילולא שכתב על עצמו בביאור מספר הימים שישב במאסר, מקומות המאסר, זמן הפסק דין וכו' איך שזה מתאים עם סודות התורה, ומכאן הוראה נפלאה בהתייחסות לעניני העולם, שאין להתפעל כלל גם ממה שהגוי עושה וכו', כי כל דבר בהשגחה פרטית, וכל דבר קשור עם ענינים הכי נעלים - סודות התורה. (ס"ב)
כמו שהשכר הוא באופן ד"צדיקים אין להם מנוחה", כמו"כ צ"ל העבודה עתה באופן כזה, ללא מנוחה, וזה מתבטא בעיקר אצל חייל בצבא, שאפילו בעת השינה וכדו' אין זה הפסק או מנוחה מעבודתו אלא זה גופא חלק מתפקידו; הצלחת צבא אחד על זולתו אינו (רק) מצד ריבוי הכמות, אלא (בעיקר) מצד איכות וטיב הנשק וכו' - צריך לדאוג ש"והי' מחניך קדוש" ואז יהיו נצחונות גלויים. (ס"ג)
ביאור מדוע בעל ההילולא פתח את הרשימה הנ"ל בתיבת "אני", ע"ד מאמר הלל שהי' ענוותן ואמר "אם אני כאן הכל כאן"; ביאור המשנה :"אם אין אני לי מי לי וכו'". (ס"ד)
"הדרן" על מסכת ברכות - ביאור בענין "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא", ושינויי הלשונות במאמר זה כפי שמובא בסיום מסכת מועד קטן, והקשר לסיום מסכת תענית "הקב"ה עושה מחול לצדיקים". (ס"ה)
מסיפור ימי חייו של בעל ההילולא למדים באיזה אופן צ"ל ההתעסקות בהפצת היהדות והמעינות - עד למסירות נפש; צריך לדאוג ליהודים היוצאים מאחורי מסך הברזל בהסתדרות גשמית, ועידוד רוחני. (ס"ו)
מגבית לקרן הקשור להרבצת תורה. (ס"ז)
כ' אב הוא ארבעים יום קודם ראש השנה (וישנם קהילות הנוהגות להתיר נדרים ביום זה), וכן קביעותו תמיד באותו יום של ח"י אלול ויום הכיפורים, וזה צריך לעורר ולזרז בחינוך התורה והמצוות. (ס"ח)
* * *
הדרן על ברכות ומועד קטן (מוגה)
ביאור ב' הגירסאות בסיום מסכתות אלו במאמר ד״אין להם מנוחה כו״ — במי מדובר: ״ת״ח״ או ״צדיקים״. החילוק בין לימוד התורה לקיום המצות. הטעם שמבטלין ת״ת לקיום מצוה שאי אפשר לעשותה ע״י אחרים.
ב׳ ענינים ובחינות בקיום המצות — גבול ובלי גבול. ב' פירושים ב״עוה״ב״— גן עדן, עולם התחי׳, ב' תקופות בתחיית המתים. ביאור הטעם שהזמן דג״ע שאין בו קיום המצות — אינו נקרא הפסק בהעליות.
בלתי מוגה
מוגה
English
תוכן ענינים
ענין יום ההילולא הוא ענין התשובה עד לדרגא הכי נעלית; בית המקדש הג' הוא "מקדש אדנ-י", וע"י לימוד ההלכות (בזמן הגלות) ישנו עשרה קבים (ולא רק תשעה) וכולם "שלו"; ביאור בהלכות בית הבחירה פ"א ה"ד: "בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים כו'; "הדרן" על מסכת חולין - ביאור בענין "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע וכו'" - שכר מצוות בעולם הזה. (ס"א)
מעלת ילדי ישראל שדוקא ע"י פועלים "להשבית אויב ומתנקם", ומפני זה "אין מבטלין תשב"ר אפילו לבנין בית המקדש"; חיוב אצל כאו"א להיות מחנך. (ס"ב)
הוספה במבצע מזוזה ובפרט שלאחרי האזהרה הראשונה (באנטבה) הי' עוד אזהרה (בקושטא); סיפור ע"ד אסון שארע לתלמיד ישיבה, וכשבדקו המזוזה שבחדרו היתה פסולה, והלואי שאביו הראש ישיבה "וועט זיך כאפן" ויעשה שטורעם מזה. (ס"ג)
המשך (מס"א) ה"הדרן" על מסכת חולין. (ס"ד)
מקור והסברה לאלו שטוענים איך יכולה מזוזה (דבר של קדושה) לשמור במקום מפתח וכמו"כ תפילין. (ס"ה)
המשך ביאור בענין שכר מצוה בהאי עלמא ליכא; השמטה להנדפס בלקוטי שיחות לפ' ואתחנן תשל"ו בענין חלוקת הכהנים. (ס"ו)
ביאור בשיעור היומי בחומש, עה"פ (ראה יב, יא) והי' המקום אשר יבחר ה' אליכם לשכן שמו שם וגו'". (ס"ז)
כ"ף אב, ח"י אלול ויום הכיפורים הם באותו קביעות בימי השבוע, ולכן צריכים להתחילת בעבודת ח"י אלול כבר מכ"ף אב - והיינו להוסיף בתלמוד תורה באופן של לומד ומלמד לאחרים. (ס"ח)
מחאה נגד אלו האומרים שב"אנטבה" לא הי' נס; מגבית לקרן תורה; דובר אודות המצב בארץ הקודש בנוגע להחזרת השטחים ובהמשך להמאורע הנ"ל. (ס"ט)
השתדלות להוציא לאור קובץ שיודפסו בו על הענינים הקשורים בחלק הנגלה דאדמו"ר הזקן ונשיאים שלאחרייו (לוח התיקון, מראי מקומות, שאלות ותשובות, מכתבים שלהם בנגלה). (ס"י)
הגהות
עוד
בהתוועדות זו - (יום ב' פ' ראה, כ"ף מנ"א), ביאר כ"ק אדמו"ר שליט"א את הליקוט שי"ל לקראת פ' ואתחנן. הביאור נדפס בשעתו כהשמטה להליקוט דפ' שופטים, ונתוסף אח"כ להליקוט דפ' ואתחנן בשולי הגליונות, (ונדפס בחי"ט ע' 55, שיחה ג).
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
תוכן ענינים
שיחה א: ענין מיתת צדיקים מכפר כ"פרה אדומה". (ס"א)
שיחה ב: דמיון הצדיקים למרים דוקא, שעבודתה - מסירות נפש על חינוך הילדים. (ס"י)
שיחה ג: הנהגת ילדי ישראל משפיעה על מצב בני ישראל בכל העולם ובארץ הקודש. (סי"ז)
שיחה ד: הסברה לילדים ע"ד התעוררות בלימוד התורה. (סכ"ה)
שיחה ה: "הדרן" על סדר קדשים - מסכת קנים, ביאור בענין כבש כשהוא חי כו'. (סכ"ח)
שיחה ו: דובר ע"ד: המבצעים; הכנות לראש השנה; מגבית כ' אב. (סנ"ט)
שיחה ז: מעלת "ארץ אשר אבני' ברזל" - תוקף דברזל בעבודת ה' והפצת היהדות וכו'. (סס"ה)
הגהות
מוגה
English
תוכן ענינים
הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית
ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמס"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.
ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמס"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.
ENGLISH
1. The significance of the 20th of Av.
2. The eternality of the soul.
3-4. Some lessons to learn from the 20th of Av.
5. To encourage the secular society to bolster education.
6. 20th of Av and Parshas Eikev.
7-8. Talmudic dissertation on the end of the Tractate of Taanis.
9. The Jewish People are the rightful owners of the Land of Israel.
מוגה
ליקוט:
English
תוכן ענינים
א-ו) ענין "יום הילולא" עליית הנשמה לעולם נעלה יותר / עליית כ"א לדרגא נעלית יותר / ענין השמחה בעת הילולא; ז-ח) עריכת "סיום" ביום ההילולא; ט־י) בשיעור חומש היומי: והי' המקום אשר יבחר גו' שמה תביאו גו' ושמחתם לפני ה' אלקיכם אתם ובניכם ובנותיכם גו'; יא-יג) מפי עוללים ויונקים יסדת עוז גו' / אמירת הי"ב פסוקים ומאמרי רז"ל; יד־יט) במארז"ל: אין מבטלין תינוקות של בית רבן אפילו לבנין ביהמ"ק / ביטול הגזירות על חינוך הכשר מן ה"אוחזין בתי כנסיות ובתי מדרשות" כו'; נ-כג) מס"נ של בנ"י שנמצאים מאחורי מסך הברזל, וגם אלו שיצאו משם כו' / אמירתם לחיים; כד־לד) "הדרן" מס' תענית: עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן / ובמשנה שם: לא היו יו"ט לישראל כט"ו באב כו' / ובגמ' שם: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה כו' יום תבר מגל / אודות ג"ע ועולם התחי'; לה-מא) בטעמי הגמ' על ט"ו באב: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, יום שכלו בו מתי מדבר. יום שביטל יהושע בן אלה פרוסדיות כו', יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, יום שפסקו מלכרות עצים למערכה / שייכות ט"ו באב לאהבת ישראל / חידוש הרגצ'ובי בדין קרבן פר העלם דבר אם שחט קרבן שבט זה לשם שבט אחר; מב־מג) במאמר הגמ': מכאן ואילך דמוסיף יסף / אחדות שע"י לימוד התורה / במ"ש הרגצ'ובי שכל התורה נקודה אחת; מד־מו) קשר סיום המס' עם תחילת המס': מאימתי מזכירין גבורות גשמים כו'; מז-נא) במ"ש בגמ' על גבורות גשמים: מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים קבעוה בתחיית המתים; נב) קשר סיום מס' תענית לריש מס' מגילה: מגילה נקראת בי"א כו'; נג-נו) בהערות בעל ההילולא על זוהר בפסוק "ויקרא לה נובח בשמו" ובענין "מרכא כפולה" / בענין "מרגלים אין להם חלק לעוה"ב"; נז) לימוד מהנהגת בעל ההילולא שנשאר על משרתו ולא עזב את צאן מרעיתו; נח-סא) אודות המצב באה"ק פעולת השוחד על אלו שצריכים לפסוק ע"פ השו"ע / טעם הצעקה והמחאות / בענין פקו"נ אין להתפעל מהיפך הכבוד; סא) המס"נ ועמידה בתוקף של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ; סב-סה) הוראה מבעל ההילולא לענין "הוי גולה למקום תורה"; סו-סז) מכאן ואילך מאן דמוסיף יסף - הוספה בלימוד התורה / פתיחת בתי כנסיות ובתי מדרשות בלילה; סח) עשרת המבצעים; סט) קרן צדקה על שם בעל ההילולא.
* * *
הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית
ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמס"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.
* * *
הדרן על הרמב"ם ומסכת תענית
ב' אופנים בידיעת אלקות, בחיוב ובשלילה, וחילוקי הדרגות בחיוב ושלילה בעילוי אחר עילוי עד אין־סוף - בסיום הרמס"ם ובסיום מסכת תענית, והחילוק שבין ב' הסיומים זה לגבי זה באופן של חיוב ושלילה.
ENGLISH
1. The need to learn a lesson from the present occasion
2. The importance of the study of younger children
3. The Jews of Russia — paradigms of Mesirus Nefesh (total self-sacrifice)
4. A Siyum (concluding discourse) on the tractate of Ta’anis
5. The Rebbe Shlita’s connection to his father
6. Rav Levi Yitzchok as an example of Mesirus Nefesh: The Rebbe’s feelings about the present situation in Israel
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
מוגה
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".
בלתי מוגה
שיחה א: לשבט לוי לא הי' נחלה כי "הבדיל ה'" אותו לעבודה נעלית יותר וכן ביצחק - שקרא עליו ה' את שמו בחייו כי הי' נעלה מן העולם, ועד"ז כל ישראל בשבת ובשמיטה וגן אז לא חסר בעבודה, ועד"ז במי שהוגלה ממקומו, ובכללות הגלות, שזהו מפני שצריך עבודה נעלית יותר ואעפ"כ לא חסר ב"דירה בתחתונים", כפי שבעל ההילולא המשיך בפעולותיו גם בגלות וכן צ"ל בעבודת כאו"א - אם הוצרך לעזוב מקומו אל יפול ברוחו, ואדרבא - ימשיך עוד יותר בעבודתו. (ס"א)
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".
בלתי מוגה
שיחה א: לשבט לוי לא הי' נחלה כי "הבדיל ה'" אותו לעבודה נעלית יותר וכן ביצחק - שקרא עליו ה' את שמו בחייו כי הי' נעלה מן העולם, ועד"ז כל ישראל בשבת ובשמיטה וגן אז לא חסר בעבודה, ועד"ז במי שהוגלה ממקומו, ובכללות הגלות, שזהו מפני שצריך עבודה נעלית יותר ואעפ"כ לא חסר ב"דירה בתחתונים", כפי שבעל ההילולא המשיך בפעולותיו גם בגלות וכן צ"ל בעבודת כאו"א - אם הוצרך לעזוב מקומו אל יפול ברוחו, ואדרבא - ימשיך עוד יותר בעבודתו. (ס"א)
הדגשת מעלת הבנין והבנות בפרשת השבוע ובהפטרה, וההוראה - חשיבות הפעולות עם ילדי ישראל, "והשיב לב אבות על בנים". (סכ"ד)
שיחה ג: בענין חלקם של הילדים בבנין הבית אע"פ ש"אין מבטלין תינוקות של בית רבן לבנין בית המקדש". (סל"ד)
לימוד הלכות בית הבחירה ב"בין המצרים"; ביאור בסיום הלכות בית הבחירה להרמב"ם (פ"ח - "בשחר… יבוא הממונה… חוץ מלילי שבת שאין בידם אור אלא בודקין בנרות הדולקין שם מערב שבת") ובתחלתן (הלכות בית הבחירה). (סל"ו)
שיחה ד: שאלות בפירוש רש"י עה"פ (י, יז) "ולא יקח שוחד" - "לפייסו בממון". (סנ"ב)
שאלות בלקוטי לוי יצחק (ע' תנח) - בענין ברוך דא רזא עילאה מכלא לארקא ולאמכא ולאנהרא כל בוצינין". (סנ"ג)
שאלות בפרקי אבות (פ"ה בסופו) - ""הוא הי' אומר בן חמש שנים למקרא… בן מאה כו'". (סנ"ד)
ה"בן חמש למקרא" ישפיע גם על "בן עשר" כו' עד ל"בן מאה" - "והשיב לב אבות גו'" אע"פ שעדיין לא הגיע ללימוד המשנה וכו'; אמירת "לחיים" ע"י ילדים. (סנ"ו)
שיחה ה: הביאור בפירוש רש"י. (סס"א)
המשך הביאור בפירוש רש"י (מש"פ דברים) עה"פ (א, ו) "רב לכם שבת בהר הזה". (סס"ד)
הביאור בלקוטי לוי יצחק (בחילוקי ג' הלשונות הנ"ל). (סס"ו)
מכך שמאמר נדפס פעמיים בטעות, יש ללמוד שעדיף ללמוד אותו דבר פעמיים, מאשר לא ללמוד כלל. (סע"א)
שיחה ו: הביאור בפרקי אבות ותיווכו עם מ"ש בזוהר "בן חמישים לזקנה ובן שישים לשיבה". (סע"ג)
אודות הפלוגתות שבזהר ובתלמוד ירושלמי. (סע"ו)
אודות ההוספות בלימוד התורה החל מט"ו באב - במיוחד לתינוקות של בית רבן, תלמוד הישיבות והסמוכים על שלחן אביהם; ייסוד "כוללים" לזקנים בשם "תפארת זקנים" וייסוד קרנות גמ"ח. (ספ"ו)
שיחה ז: מסירת המזונות מהתוועדות זו להתוועדות נוספת שתערך במוצאי ש"ק. (ספ"ו)
ENGLISH
1. Portion of Levi higher than his brethren, similarity to Yitzchok, Shemittah year, Shabbos, and Torah scholars; lower level included and elevated in the higher level, Shabbos provides inspiration for six weekdays of work, R. Levi Yitzchok’s work in exile; lesson from above
הגהות
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
תוכן ענינים
שיחה א: ה"ריבוי" בכל הבריאה וגם בהתוועדות זו: עיקרא לרגל יום ההילולא ו"גלגלין ליום זכאי", וגם א)התוועדות כו"כ מבני ישראל ביחד, ב) בשנת "הקהל", ג) סיום הספר תורה לזכותם של ילדי ישראל; שייכות כ"ז לענין האחדות. (ס"א)
שיחה ב: סיום על מס' ברכות, נזיר, יבמות, וכריתות, בכתוב "וכל בניך לימוד י ה' ורב שלום בניך" - השייך במיוחד ל(סיום הספר תורה ד)ילדי ישראל. (ס"י)
ביאור השייכות דהנ"ל לחינוך הילדים והוראה בדבר גודל הענין כו' וכן הוראה לכאו"א ללמוד מתכונות הילדים להיות בעל מרץ וכו' ולנצלן לתועלת החינוך. (סי"ד)
שיחה ג: תפקידו העיקרי של "צבאות ה'" - להביא את הגאולה ע"י ביטול סיבת הגלות: ביטול תורה ושנאת חינם, וללחום ביצר הרע ולהביא שלום בעולם ע"י האמת ואע"פ שמותר לשנות בשביל השלום - אסור לשקר. (ס"כ)
גם ההשפעה על אומות העולם היא רק ע"י דיבור בשם התורה, באמת ובתוקף כו'. התחלת כ"ז - ע"י החינוך כראוי. (סכ"ד)
שיחה ד: (בהמשך לסיום הנ"ל "אל תקרי בניך כו'" -) ביאור בדרך הלימוד ד"אל תקרי" הנמצא בתחלת התורה (א"ת בראשית אלא בראשית) ובסיומה (א"ת ישראל אלא ראה א-ל) והלימוד מזה בעבודת האדם: בתחלת העבודה - לא ישים לב לחיצוניות, ובסיומה - לבוא לבחי' ראי' ממש באלקות. (סכ"ו)
הוראה מהנ"ל - שלא להביט אל חיצוניות הדברים במיוחד - בחינוך בני ובנות ישראל, ומתוך שמחה. (סכ"ט)
שיחה ה: "הדרן" על מסכת תמורה - "כל הנקברים לא ישרפו ולא הנשרפין לא יקברו" וביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד בענין איסור הנאה דתרומת הדשן. (סל"ב)
הביאור בהנ"ל ע"ד האגדה והלימוד בעבודת האדם. (סל"ג)
הצטרפות לתענית שעות (ביום כ"ז מנ"א) שהוכרזה ע"י "אגודת הרבנים". (סל"ו)
שיחה ו: ההוראה בעבודת ה' מהכתוב "מה ה' אלקיך שואל מעמך גו'" ודרשה חז"ל "אל תקרי מה אלא מאה" כו' - בענין החינוך ובענין הצדקה. (סל"ח)
שיחה ז: התעוררות ע"ד הנתינת לצדקה כו' ובמיוחד בכ' מנ"א יום נדבת העצים. (סמ"א)
בלתי מוגה
English
תוכן ענינים
ENGLISH
1. Yahrzeit is occasion to increase in Torah and mitzvos — thereby helping the soul of the departed and oneself.
2. Lesson from Rabbi Levi Yitzchok — education with self-sacrifice; children should sing of wanting Moshiach.
3. Unity with Jewish children behind the Iron Curtain.
4. Bar Mitzvah celebration of war-orphans in Eretz Yisroel.
5. Distinction of Jewish women; convention of N’shei uBnos Chabad.
בלתי מוגה
מאמרים
ד"ה ואכלת ושבעת
English
תוכן ענינים
שיחה א: עשרים באב - נדבת וקרבן העצים דבני פחת מואב בן יהודה, בני דוד או בני יואב - עבודה דלימוד התורה ובירור העולם. (ס"א)
שיחה ב: "מחנה גן ישראל", ושייכותו ליום ההילולא. (ס"ח)
שיחה ג: ב' הפירושים ד"עקב", שייכותם זה לזה, וההוראה בעבודת האדם. (סט"ו)
גבולות ארץ ישראל בשיעור חומש דיום השבת, וההכנה לזה ע"י הפצת המעיינות בכל מקום ומקום. (סי"ט)
שיחה ד: קריאת המפטיר דפ' עקב - כל הפסוקים ד"שביעי", וההוראה - התוקף דתורה בתקנותיו של נשיא הדור. (ס"כ)
שיחה ה: שאלות בפרש"י (ט, יא) - בענין הלוחות. (סכ"ה)
שאלות בלקוטי לוי"צ (ע' תנח) - טוב ורזא. (סכ"ו)
שאלות בפרקי אבות (פ"ה מ"ה) - עשרה נסים נעשו לאבותינו בביהמ"ק. (סכ"ח)
כינוס השלוחים בירושלים עיה"ק. (סכ"ט)
שיחה ו: הביאור בפרש"י. (סל"ד)
הביאור בלקוטי לוי"צ. (סל"ז)
שיחה ז: הביאור בפרקי אבות. (סמ"א)
הדפסת התניא בערים נוספות בדרום אמריקה. (סמ"ד)
הזכות דשימוש בעל ההילולא. (סמ"ה)
שיחה ח: עשרים באב - התחלת ההכנה לר"ה. (סמ"ו)
ENGLISH
1. 20th of Av, donations of wood by descendants of King Dovid/Yoav. Serving G‑d through improving oneself (Torah) and elevating one’s surroundings (mitzvos).
2. From the negative summer policies of the yeshivos comes a positive result — camp. Significance of the words, “Camp,” “Gan,” “Yisrael.”
3. Lesson from a) parshas Eikev: Torah and mitzvos with the intention of uniting yourself with G‑d; b) the boundaries of Eretz Yisrael: spreading Torah and mitzvos to every possible location.
4. Lesson from the fact that maftir corresponds to the 7th aliyah: added enthusiasm in the mission of the Previous Rebbe.
5. a) Rashi, Devarim 9:11; b) Pirkei Avos, Chapter 5, Mishnah 5; c) Conference of Shluchim in Jerusalem.
6. Beginning to prepare for Rosh Hashanah.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
מאמרים
ד"ה ויאכילך את המן
English
תוכן ענינים
שיחה א: ס"א - סילוקן של צדיקים ושריפת בית אלקינו - הכוונה הפנימית שבדבר, וההמשכה בגילוי למטה - ע"י כלים מרובים
שיחה ב: ס"ז - יחסם של גדולי ישראל לילדים קטנים - "בנערינו (ואח"כ) בזקנינו"
שיחה ג: סי"ב - ארבעים שנה ליום ההילולא - קאי איניש אדעתי' דרבי'
שיחה ד: סי"ט - שאלות בפרש"י: (1) "התשמור מצוותיו", (2) מעלת ארבעים שנה
סכ"ג - שאלות בלקוטי לוי"צ (ע' תנח) - ג' מוחין וד' מוחין
סכ"ד - שאלות בפרקי אבות (ספ"ה) "בן ארבעים לבינה"
סכ"ה - שיעור היומי ברמב"ם (הל' נדרים פי"א) - נדרי מופלא הסמוך לאיש
שיחה ה: סכ"ז - הביאור בפרש"י
סכ"ט - הביאור בלקוטי לוי"צ
סל"ב - הביאור בפרקי אבות
סל"ג - הביאור בשיעור היומי ברמב"ם
סל"ו - כינוס השלוחים בארץ הקודש
שיחה ו: סל"ז - חלוקת משקה לאלו שזכו לשמש את בעל ההילולא
סל"ח - ה"מעיינות" שבלימוד הרמב"ם
ENGLISH
1. Reason for farbrengen on this Shabbos — yahrzeit of R. Levi Yitzchok; positive aspect to the passing of a tzaddik and the burning of the Beis HaMikdash.
2. Relationship of Torah greats to children.
3. Concept of “forty years”; meaning of verse, “For forty years I shall take hold of that generation.”
4. Analysis of Rashi’s interpretation of chapter 8, verse 2 of parshas Eikev — whether you would keep His commandments or not.”
5. Analysis of Rambam, Laws of Vows, chapter 11.
בלתי מוגה
מוגה
English
תוכן ענינים
שיחה א: גלות - הן הפנימי והן החיצוני - אינו מקומו (מצבו) האמיתי של יהודי, כי אם, ירידה צורך עלי', ודוגמתו בענין ההסתלקות - שעי"ז נעשה תכלית העילוי
שיחה ב: מעלת ההסתלקות - מחד גיסא, ולאידך גיסא - מעלת העבודה בעלמא דין; החילוק בין המס"נ דאברהם אבינו למס"נ דר"ע
שיחה ג: ענין החיים - צמיחה וגידול, ובמיוחד - אצל ילדים קטנים, ביחס לענין החינוך
שיחה ד: "הדרן" על מסכת תענית ומסכת מו"ק - הקשר והשייכות ביניהם
שיחה ה: א) קרבן העצים דעשרים באב - הדגשת הענין דאהבת ישראל
ב) שיעור היומי ברמב"ם: (1) תרומה מן היפה ומן המתקיים - בעבודת ה', (2) בענין השליחות, והקשר עם אהבת ישראל
ג) ע"ד המבצעים
שיחה ו: יום ההתוועדות - בצדקה וניגוני שמחה
שיחה ז: הוצאה חדשה דהערות על הזהר לבעל יום ההילולא
שיחה ב: מעלת ההסתלקות - מחד גיסא, ולאידך גיסא - מעלת העבודה בעלמא דין; החילוק בין המס"נ דאברהם אבינו למס"נ דר"ע
שיחה ג: ענין החיים - צמיחה וגידול, ובמיוחד - אצל ילדים קטנים, ביחס לענין החינוך
שיחה ד: "הדרן" על מסכת תענית ומסכת מו"ק - הקשר והשייכות ביניהם
שיחה ה: א) קרבן העצים דעשרים באב - הדגשת הענין דאהבת ישראל
ב) שיעור היומי ברמב"ם: (1) תרומה מן היפה ומן המתקיים - בעבודת ה', (2) בענין השליחות, והקשר עם אהבת ישראל
ג) ע"ד המבצעים
שיחה ו: יום ההתוועדות - בצדקה וניגוני שמחה
שיחה ז: הוצאה חדשה דהערות על הזהר לבעל יום ההילולא
ENGLISH
1. The passing of a tzaddik brings a higher level that could not be reached otherwise. The premature death of R. Levi Yitzchok Schneerson.
2. Despite the high level reached through death, a Jew’s mission is achieved through service with the body. Even seemingly negative situations are also for the good. How the above relates to even gentiles.
3. Growth most apparent in primary years. While adults seek rest at times, children are always active. Using out the summer months by sending children to Torah oriented camps.
הגהות
בלתי מוגה
English
תוכן ענינים
שיחה א: ס"א - ב' הפכים ביום ההסתלקות: "שריפת בית אלקינו", ו"פועל ישועות בקרב הארץ", כלומר, המשכת הברכה למטה מטה, עד למקום דהיפך הברכה, שעי"ז מהפכים את היפך הברכה לברכה. והקשר לסיום (גמר ושלימות) מסכת (ענין ה)ברכות (ע"י הפיכת היפך הברכה), וכן סיום הש"ס (במשנה וגמרא) - שבהם מודגש ענין הברכה, עד לשלימות הברכה, ע"י הפיכת היפך הברכה לברכה
שיחה ב: סי"א - א) ביאור העילוי דיום המיתה באופן המובן ושייך גם לבני-נח - ירידה צורך עלי'
סט"ו - ב) ירידה צורך עלי' גם בנוגע למצב העולם בתקופה האחרונה, ולפעמים גם אצל יהודים שמתנהגים באופן דהיפך אהבת ישראל כו' - מסימני הגאולה, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים", טובה גם עבורם, שלא יהי' מקום לטעות בגודל הירידה שלהם, ועי"ז יחזרו בתשובה
סי"ט - ג) הדגשת הענין דאהבת ישראל, לברך את כאו"א מישראל בטוב הנראה והנגלה - בסמיכות לחודש אלול
שיחה ג: סכ"ג - ענין הברכה בכללות חיי האדם (הוספה לגבי התחלת הבריאה) - תינוק שהולך וגדל, ובפרט תשב"ר, שבשביל הבל פיהם העולם מתקיים, ועד שנקראים "משיחי". הקשר להתחלת מסכת ברכות - "מאימתי קורין את שמע בערבית" - ענין האמונה והתפלה (ק"ש) מתחיל בגיל הילדות ("בערבית"), "חנוך לנער גו' גם כי יזקין לא יסור ממנה". פעולת החינוך - גם אצל בני-נח, והצורך להנהיג "רגע של תשיקה" בבתי-הספר העממיים
שיחה ד: סל"ב - א) פרשת השבוע - "ראה" - קיום התומ"צ באופן של ראי'. ושיעור חומש היומי: "והי' המקום אשר יבחר גו'", "ירחיב ה' אלקיך את גבולך" - "עי"ז ש"תעשה הטוב והישר בעיני ה' אלקיך"
סל"ד - ב) ב' הקצוות ב"כי ירחיב ה"א את גבולך" - התעסקות בעניני הארץ, עד לירידה דאכילת בשר כו', ומצב זה דוקא הו"ע של הרחבה - ע"ד ב' ההפכים שביום ההסתלקות
סל"ו - שיעור היומי ברמב"ם - עירוב חטאת העוף עם עולת העוף: חטאת העוף למטה - בעבודת האדם. והעירוב דחטאת עם עולה - בדוגמת חיבור ב' ההפכים שביום ההילולא
שיחה ה: סל"ט - א) שיעור תהלים דכ"ף מנ"א - "תגל הארץ", "בכל מקומות ממשלתו" - ע"ד חיבור הפכים שביום ההסתלקות
סמ"ב - ב) תורתו של בעל ההילולא - בענין הברכות
סמ"ג-ה - ג) סיום ההתוועדות - בצדקה (גם מגבית צדקה), וניגוני שמחה
סמ"ו - ד) סיום ס"ת לילדי ישראל ע"י ה"כותל המערבי"
ENGLISH
1. The yahrzeit of a tzaddik is a tragic day and at the same time it effects salvation in the world. It is also a time of farbrengen. By making a siyum we incorporate the joy of completion of a section of Torah. The tractate Berachos ends with the theme of blessings, the last mishnah in the Talmud speaks of blessing and peace. The final dictum of the Gemara deals with changing a negative subject to an optimistic subject. May the new year be blessed with all the blessings of the alphabet.
2. The phenomenon of death is universal, and as it pertains to “habitation” on the earth the Noachite inhabitants of the world also seek the explanation of death. When one fulfills his mission in life he is worthy of reward which will be received only after the soul leaves the body and takes on its spiritual existence. Wild behavior is a harbinger of the pre-Messianic period when all confusion will be cleared up and the wicked will recognize their evil.
3. The additional benevolence of blessings is more evident in a growing child. Children must be educated to have faith in G‑d and pray to G‑d. Non-Jewish children must be given the opportunity of a “Moment of Silence” in public schools. They should think about the Creator.
4. If we do not “see” G‑d’s miracles how can we “see” the revelation at Sinai? Through our good actions we bring the revelation of G‑dliness. All children should have a letter in the communal Sefer Torah.
בלתי מוגה
מוגה
ליקוט:
הנחה:
מאמרים
ד"ה ארץ הרים ובקעות
תוכן ענינים
שיחה א וד: הקשר דחמשה עשר באב ועשרים באב - התיקון דתשעה באב והפיכתו לששון ולשמחה, ההוספה בתורה, בצדקה ובאהבת ישראל בשייכות לעשרים באב; הוראות המשנה בפרק דשבת זה: "ארבע מדות בנותני צדקה", "ארבע מדות בהולכי בית המדרש" - הוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.
שיחה ב: הוספה בשמחה דההתוועדות - בקשר עם השתתפותם של ילדי "גן ישראל"
שיחה ג: הוספה בשמחה דההתוועדות - בקשר עם האורחים; הוראה משיט באני' - קיום התומ"צ הו"ע הקשור עם עצם הקיום והחיות של יהודי
שיחה ה: א) שאלות בפרש"י (יא, יג) - "והי' אם שמוע תשמעו גו' ולעבדו בכל לבבכם"
ב) לקוטי לוי"צ (ע' תנח) - פרטי הרמזים ד"ברוך"
ג) שיעור היומי ברמב"ם - לימוד "תורת חטאת" באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר"
ד) חלוקת משקה
שיחה ו: א) הביאור בפרש"י
ב) הביאור בלקוטי לוי"צ, והשייכות לעשרים באב, וכן לט"ו באב - "דמוסיף יוסיף"
ג) הביאור בשיעור היומי ברמב"ם
שיחה ז: פירסום הוראת המשנה ע"ד ההוספה בתורה ובצדקה
שיחה ב: הוספה בשמחה דההתוועדות - בקשר עם השתתפותם של ילדי "גן ישראל"
שיחה ג: הוספה בשמחה דההתוועדות - בקשר עם האורחים; הוראה משיט באני' - קיום התומ"צ הו"ע הקשור עם עצם הקיום והחיות של יהודי
שיחה ה: א) שאלות בפרש"י (יא, יג) - "והי' אם שמוע תשמעו גו' ולעבדו בכל לבבכם"
ב) לקוטי לוי"צ (ע' תנח) - פרטי הרמזים ד"ברוך"
ג) שיעור היומי ברמב"ם - לימוד "תורת חטאת" באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר"
ד) חלוקת משקה
שיחה ו: א) הביאור בפרש"י
ב) הביאור בלקוטי לוי"צ, והשייכות לעשרים באב, וכן לט"ו באב - "דמוסיף יוסיף"
ג) הביאור בשיעור היומי ברמב"ם
שיחה ז: פירסום הוראת המשנה ע"ד ההוספה בתורה ובצדקה
ENGLISH
1. The 15th of Av and the 20th of Av reach a state of elevation on this Shabbos. The passing of a Tzaddik, like the communal tragedies of the Jewish people represent a descent which must lead to ascent. The wood donation of the 20th of Av had the strongest aspect of ahavas Yisrael and Jewish unity.
2. The presence of the children of Camp Gan Israel at the farbrengen intensifies the joy and thanks is extended to all who helped in arranging the visit.
3. When the Torah uses the term “if” it usually introduces two possibilities. In our portion we find a novel use of this form.
The true avodah in all places at all times is prayer — Daniel was the first to show this and Dovid made this idea universal.
4. A Chatas (sin) offering must be accompanied by general repentance and specific atonement. So, too, in a person’s Divine service there must be a general approach and specific attention to particulars.
הגהות
בלתי מוגה
תוכן ענינים
1. המנהג (וההשתדלות) לקשר ההתוועדות ד"יאר-צייט" עם סיום מסכת - שהו"ע של שמחה לכל הדעות, ובהדגשה יתירה בסמיכות לחמשה עשר באב דמיני' אזלינן; ההוראה מזה - הצורך להשתדל באחדותם של ישראל
2. שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
3. סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
4. ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו"
5. ההוראה מקביעות שנה זו - שעשרים באב חל ביום הרביעי דפ' עקב; ההוספה בנתינת שליחות-מצוה לצדקה
2. שייכות (תוכן) הסיום לחודש אב
3. סיום מס' תענית: "בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה", "תנא הן הן בני דוד בן יהודה, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר, הן הן בני יואב בן צרוי'" - היפך הכלל שאי-אפשר שתהי' פלוגתא במציאות?! והביאור בזה
4. ההוראה בעבודת האדם - "והחי יתן אל לבו"
5. ההוראה מקביעות שנה זו - שעשרים באב חל ביום הרביעי דפ' עקב; ההוספה בנתינת שליחות-מצוה לצדקה
בלתי מוגה
English
תוכן ענינים
השייכות המיוחדת של תשב"ר לבעל ההילולא, שמסר נפשו על ענין החינוך, והרמז לזה בשמותיו - "לוי", ע"ש "ילוה אישי" לפעול בכאו"א חיזוק הקשר עם הקב"ה, ו"יצחק" ע"ש "כל השומע יצחק לי", שמחה ותענוג
מעלה מיוחדת לילדי מחנה "גן ישראל" - שהפעולה ד"לוי" (חיבור עם הקב"ה) היא בדוגמת גן שבו צומחים פירות והוא מקום הנאה ותענוג
ביאור המשנה "מחט שהיא נתונה על מעלת המערה כו'" בכל פרטי', בעבודת ה'
סיום הכינוס בניגון שמחה ובצדקה
מעלה מיוחדת לילדי מחנה "גן ישראל" - שהפעולה ד"לוי" (חיבור עם הקב"ה) היא בדוגמת גן שבו צומחים פירות והוא מקום הנאה ותענוג
ביאור המשנה "מחט שהיא נתונה על מעלת המערה כו'" בכל פרטי', בעבודת ה'
סיום הכינוס בניגון שמחה ובצדקה
* * *
הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)
הרמז בתוכן ב' הפרקים הנלמדים ביארצייט (שמסתבר ששייכים לזה גם בתוכנם, ולא רק בהרמז דר"ת נשמה וכו') - שבפ"ד דכלים נרמזת כללות העבודה בעוה"ז, ובפ"ז דמקואות נרמז העילוי שע"י העבודה (א-ב)
באור משנת "ג' תריסין" בעבודה: "תריסין" - תומ"צ המגינים על הנשמה; "תריס הכפוף" - עניני העולם תופסים מקום ("שוכבין עליו"), וצ"ל הגנה גדולה ("מג' רוחות"), ושייך גם טומרת מדרס; "שמשחקים בו בקונפון" - עניני העולם אינם תופסים מקום, והמלחמה אינה אלא "משחק", אלא שמ"מ נרגש מציאותו ושייך טומאת מת; "דיצת הערביין" - אינו נרגש כלל מציאותו אלא לעשות נח"ר להקב"ה. (ג-ו)
ביאור הענין ע"פ המבואר בדא"ח בענין הקניגיא שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים, שיש בזה ג' אופנים - מלחמה ממש, משחק של מלחמה, ותענוג המלך (ז)
ג' ענינים אלו הם בהתאם לג' דרגות באלקות - ממלא כל עלמין ("תריס הכפוף"), סובב כל עלמין ("שמשחקין בו בקונפון") ומהותו ועצמותו ית' ("דיצת הערביין"); ועפ"ז מובן הצורך בג' אופני העבודה, כי הענין דדירה בתחתונים צ"ל גם מצד הגילויים (ח-ט)
בהתאם להנ"ל הם ג' עניני הטהרה שבמשנה האחרונה: "הטביל בו את המטה כו' בטיט העבה", מקוה כו' כובש כו' ויורד וטובל", "מחט כו' על מעלת המערה"; ובהמצב שלאחרי גמר העבודה - "שהמים מקדמין", "שיתפחו המים" ו"עבר עלי' הגל". (י-יא)
נוסף להאמור, כלולים במשנה האחרונה כל הענינים (העבודה והטהרה): הפעולה בהתחתון - "הטיל בו את המטה"; עבודת האדם - "מקוה שמימיו מרודדין", שחסר בקבלת עול, וע"י המדות ("עצים" ו"קנים", שכובש באבנים - קבלת עול), "יורד וטובל"; העילוי שעי"ז - "מחט" המחברת עליון ותחתון, ועומדת "על מעלת המערה" ע"י העבודה ד"מוליך ומביא", ולכן "טהורה". (יב-יד)
ג' ענינים הנ"ל בשייכות לענין המיתה - בגלל חטא ("טמא מדרס"), בעטיו של נחש ("טמא טמא מת"), "לא שלט בהן מלך המות" ("טהורה מכלום"); ועד"ז בטבילה בנהר דינור הנעשית ביום היארצייט (טו)
עוד
ה"הדרן על סדר הלימוד ליארצייט (פכ"ד דכלים ופ"ז דמקוואות)" הוגהה וי"ל בקו' כ"ב שבט תש"נ יחד עם מאמר ד"ה בחודש השלישי תשל"ד.
בלתי מוגה
מוגה
הנחה:
תוכן ענינים
ענינו של לוי - שמו הראשון של בעל ההילולא, שבשנה זו מלאו לו"י (מ"ו) שנים להסתלקותו - כמ"ש בפרשתנו "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי גו' לעמוד לפני ה' לשרתו", הבדלה, שתכליתה לפעול ולהעלות גם המטה
הדגשת כהנ"ל - בעבודתו של בעל ההילולא, ביום ההילולא, ובתאיך דיום ההילולא, עשרים באב
הקשר והשייכות לסיום פרשת השבוע - "מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון", ולפרק חמישי דפרקי אבות - "בעשרה מאמרות נברא העולם" ("בראשית נמי מאמר הוא")
העילוי והשלימות (ויכולו) דחמשה עשר באב - "דמוסיף יוסיף", "יוסיף חיים על חייו"
השלמות לשיחות דלעיל:
חלוקת משקה
הדגשת כהנ"ל - בעבודתו של בעל ההילולא, ביום ההילולא, ובתאיך דיום ההילולא, עשרים באב
הקשר והשייכות לסיום פרשת השבוע - "מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון", ולפרק חמישי דפרקי אבות - "בעשרה מאמרות נברא העולם" ("בראשית נמי מאמר הוא")
העילוי והשלימות (ויכולו) דחמשה עשר באב - "דמוסיף יוסיף", "יוסיף חיים על חייו"
השלמות לשיחות דלעיל:
חלוקת משקה
ENGLISH
1. The 46th anniversary of the yahrzeit of Rav Levi Yitzchok Schneerson, the father of the Rebbe Shlita, 46 is numerically equivalent to לוי, the service of the tribe of Levi.
2. The lessons to be derived from the present date, the 20th of Av; the elevation of the lowest levels.
3. An explanation of the first Mishnah of the fifth chapter of Pirkei Avos, “The world was created with ten utterances”.
4. Increasing Torah study, acknowledging the presence of the campers of Camp Gan Israel.
בלתי מוגה
English
תוכן ענינים
הוראה מסיום (בעמדנו בסיום היום) שיעור חומש היומי (רביעי - בדוגמת קו האמצעי) "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי גו'" (ענין שראו בפשטות בחיי בעל ההילולא, שפעל בהפצת התומ"צ מתוך מס"נ בפועל, כולל בהשתדלותו במס"נ לספק לבנ"י "קמחא דפסחא" בתכלית הכשרות; וזהו בדוגמת הענין ד"ויחי יעקב בארץ מצרים" - שדוקא במקום שהי' צורך לשלול שלא יעשוהו ע"ז הי' הענין ד"ויחי יעקב"): העסק בהפצת התומ"צ מתוך מס"נ
ההוראה האמורה שייכת במיוחד ל"טף" (שחינוכם צ"ל בהתאם לזה), כפי שהמנין דשבט לוי הי' "מבן חודש ומעלה"
הסיום בחלוקת שטרות לצדקה
ההוראה האמורה שייכת במיוחד ל"טף" (שחינוכם צ"ל בהתאם לזה), כפי שהמנין דשבט לוי הי' "מבן חודש ומעלה"
הסיום בחלוקת שטרות לצדקה
ENGLISH
The connection between the service of the Levites (which is mentioned in the Torah reading associated with the present day) and the service of the RebbeShlita’s father.
בלתי מוגה
מוגה
תוכן ענינים
מוגה
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".
בלתי מוגה
שיחה א: יום הבאת קרבן העצים הוא זכות למשפחה המביאה, וכאשר חל בש"ק ומאחרים ליום א' לא איבדו הזכות (שהרי בשנה הראשונה, כשנקבע היום, נגמרו עצים ובזכותם לא נפסקה הקרבת תמידים ומוספין); עד"ז ביארצייט שחל בש"ק - בכ' אב, א' מזמני קרבן העצים - ומה שאי אפשר לעשות בשבת מאחרין ליום א', ולכן נערכת התוועדות נוספת ובה - כל המעלות שביום היארצייט ונוסף ע"ז - המעלה דמוצאי ש"ק; וכל זה - הכנה קרובה לגאולה.
השתדלות עם זקנים וזקנות וייסוד כוללי "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים".
בלתי מוגה
שיחה א: יום הבאת קרבן העצים הוא זכות למשפחה המביאה, וכאשר חל בש"ק ומאחרים ליום א' לא איבדו הזכות (שהרי בשנה הראשונה, כשנקבע היום, נגמרו עצים ובזכותם לא נפסקה הקרבת תמידים ומוספין); עד"ז ביארצייט שחל בש"ק - בכ' אב, א' מזמני קרבן העצים - ומה שאי אפשר לעשות בשבת מאחרין ליום א', ולכן נערכת התוועדות נוספת ובה - כל המעלות שביום היארצייט ונוסף ע"ז - המעלה דמוצאי ש"ק; וכל זה - הכנה קרובה לגאולה.
שיחה ב: בסעודתא ד"דוד מלכא משיחא" - הדגשת הפעולות עם "(אל תגעו ב)משיחי" אלו תשב"ר; ולקשר עם דבר גשמי - אודות "לחיים" ע"י הילדים הנוכחים בהתוועדות.
שיחה ג: ההוספה בלימוד התורה החל מט"ו באב - ע"י ילדים וילדות (כנ"ל בהתוועדות ש"ק), ע"י בעלי עסק (ראב"ח מחייב עשירים) ועי"ז זקנים ובפרט שפנויים מפרנסה - מעלה בכ' מנחם אב בשייכות לאהבת ישראל, בקרבן העצים שהיא צדקה הכי נעלית; הענין דנדפס בעתון, המעלה בזה - ובפרטיות: הקדמת "כוללים" בהם ישלמו ללומדים, אחדות בשם הכללי "תפארת זקנים", לימוד ענין שוה בכולם, פ' השבוע, לפני, או לאחרי, הלימוד - תפלה וצדקה, יסוד קרן גמ"ח; לצרף גם שם בעל היארצייט "לוי יצחק" (ששייך במיוחד לתורה וכו'); מגבית ל"קרן לוי יצחק" והשתתפות (לאחר התחלת הלימוד) בכוללים בעלי שם זה.
שיחה ד: חשיבות הלימוד (בכוללים) בפ' השבוע; ביאור בתחלת פ' ראה (ע"פ הביאור בתורה אור), וההוראה: הפיכת עניני העולם (ואפילו ה"קללה") ל"אור" - רמזים לזה בהתחלת וסיום הש"ס ובסיום הלכות בית הבחירה; עי"ז - גם כאשר חושך הגלות "יכסה ארץ" באופן מבהיל, בכל זה "עליך יזרח ה'" ע"י לימוד התורה, עד לגאולה שלימה הכוללת ג' השלימיות, החל מעמל בתורה והקדמת הכוללים עוד בזמן הגלות
שיחה ה: מגבית ל"קרן לוי יצחק", במיוחד עבור הכוללים (הנ"ל) וחלוקת משקה למייסדי הכוללים.