"הדרן" על מסכת זבחים - הנפקא מינא בזמן הזה בידיעת דיני הקרבה בבמה אף דמשבאו לירושלים נאסרו הבמות. (ס"א)

לימוד הוראה מיארצייט - הנשמה עם היותה בג"ע - למעלה מהזמן קשורה היא עם הזמן - המטה, כל פעולה טובה שעושים בעולם הזה לזכותה מביאה עלי' לנשמה. (ס"ב)

ההוראה מדברי הזהר (ח"א ו, ע"ב) גבי משה שהי' איש מצרי - "תמן אתיליד תמן אתרבי תמן אסתליק לנהורא עלאה. (ס"ג)

בגדר קדושת ירושלים האם היא קדושה בפני עצמה או שהיא נמשכת מקדושת בית המקדש, בירושלים אין החומה סיבת הקדושה אלא היא היכר על מקום הקדושה, ואילו בשאר ערי חומה - החומה הינה סיבת הקדושה. (ס"ד)

קרבן העצים בעבודה יכול להיות באופן דבני פחת מואב - ביטול, והאופן בני עדין - עשירות, הסדר בזה, בתחלת צ"ל בני פחת מואב ואח"כ לבוא לשלימות דבני עדין, הקשר דבני פחת מואב ובני עדין עם החדשים מנחם אב ואלול. (ס"ה)

הכוונה אינה לישאר במדבר אלא לעשות "מארץ טובה ורחבה" מקום "אשר יבחר ה' לשכן שמו שם". (ס"ו)

מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האם הקדושה שבבית המקדש חדרה גם במקום, ההוראה מזה בעבודה. (ס"ז)

כ' אב הינה זמן מסוגל להתעוררות בקשר לראש השנה, תחלת העבודה צ"ל בבחינת כה (כ"ה אלול) ועי"ז מגיע לבחי' זה (ראש השנה). (ס"ח)