סיפורים מאדמו"ר מהר"ש: א) לפני הסתלקותו רמז על כך; ב) הי' תמיד בשמחה, אף שהי' בעל יסורים; ג) הטיל אימה גם על אינם יהודים; ד) אדמו"ר מהר"ש בדוגמת רצון, ואדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בדוגמת תענוג. (ס"א)

ה) אחד שהתעשר בברכתו של הצ"צ, רצה ליתן לו מתנה, ואמר לו שיתן לאדמו"ר המהר"ש; אצל הצ"צ לא הי' רחבות בגשמיות. (ס"ב)

ו)הי' אומר חסידות בחיי אביו. (ס"ג)

ז) בהשבעה דיבר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע והרי"מ בחסידות, ספק באמיתית הסיפור. (ס"ד)

ח) כשדבורה לאה שמעה על הפטירה עמדה בפנים לקיר ג' מעת לעת; ט) הי' בעצמו כותב הרפואות (בלאטיניש) לבית מרקחת (אפטייק); י) חלה בחיי אביו, ואמר אביו שיחי' נ"ב שנה. יא) הפראפעסער אמר לו אידטזי (לך); יב) לא יגע בתורה, עד שאביו ביאר לו מעלת היגיעה. (ס"ה)

מעלת ד' הימים שבין יום הכיפורים לסוכות שהם כנגד ד' אותיות דשם הוי', על יום הכיפורים, "מעלין בקודש", והעילוי של י"ג תשרי שהוא כנגד אות וא"ו. (ס"א)

"לכתחילה אריבער" בקו התורה. (ס"ה)

הוראה מתשובת כ"ק אדמו"ר מהר"ש להצ"צ לענין יחידות וכתבים - שצריך לפעול עם הזולת בגשמיות ולא ע"י לימוד התורה בחדר סגור. (ס"א)

צריך להיות התכללות המדות, וכן בלימוד התורה ועבודה עם הזולת שצריכים להיות כלולים זה מזה; שיריים הוא ענין טפל - הוראה מסיפור כ"ק אדמו"ר מהר"ש לענין הפצת המייענות בלי להתפעל ממניעות. (ס"ב)

הביאור לזה שבי"ג תשרי תש"ה סיפר כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ סיפור מאביו נ"ע, ולא מבעל ההילולא די"ג תשרי (אדמו"ר מהר"ש); ביאור במה שאמר אז  שביום הכיפורים יש כ"ו שעות, וי"ג שעות בתור הכנה לפנ"ז - סך הכל: ל"ט שעות. (ס"א)

בענין אמירת קדיש אחרי הנשיא (אדמו"ר מהר"ש) ואחרי אמו (בתוך השבעה), שאפשר לכללם בקדיש אחד, ואין בזה פגיעה בכבוד. (ס"ב)

ביאור בהא דאיתא בגמרא פסחים (דף סח ע"א), עה"פ (פרשתנו לב, לט)  "מחצתי ואני ארפא - מכאן לתחית המתים מן התורה". (ס"ד)

ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, א) "האזינו השמים וגו'". (ס"א)

ביאור בפירוש רש"י עה"פ (לב, נב) "ושמה לא תבא". (ס"ה)

פרשת האזינו קוראים לפני יום הכיפורים ולפעמים לאחרי יום הכיפורים, דכל התשובות שייכים זה לזה; התשובה דלפני יום הכיפורים ודלאחר יום הכיפורים. (ס"א)

פירוש האריז"ל בדברי אלקנה "הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים", שקאי על עשר כוחות דקדושה. כמה קושיות ע"ז: שלכאורה סותר הפשטות? והביאור בזה; ביאור בשיטת ר' יהודה ור' נחמי', לשיטת ר' יהודה נוגע כללות הענין, משא"כ ר' נחמי' מדייק בהפרטים. (ס"ב)

שאלות בפירוש רש"י עה"פ (לב, ט) כי חלק הוי עמו; ביאור בסיום אגרת הקודש "ודעת לנבון נקל ומשכיל על דבר ימצא טוב" הדיוק בלשונות הנ"ל; הדיוק מדוע פותח אדמו"ר הזקן אגרת התשובה בלשון תניא. (ס"ג)

הביאור בפירוש רש"י. (ס"ד)

כמה דיוקים באגרת התשובה בהלשונות: א) הדיוק בלשון מצות התשובה מן התורה. ב) הראי' שמביא באגרת התשובה מסנהדרין דוקא ולא ממקום אחר, והביאור בזה. (ס"ה)

מאמר אדמו"ר מהר"ש "שצריכים להמשיך את הרבע שעה חסידות ביום לכל היום", כולל אף את זמן השינה; כל היום העבודה הוא בפני עצמו, ובלילה עולה כל עבודתו; בתו"מצ ישנם ב' ענינים, הפעולה בעולם ונעלית מזה לאין ערוך ההתקשרות לאלקות; וכמו"כ בלימוד החסידות; כ"ז שייך לכאו"א ע"פ מאמר אדמו"ר מהר"ש שפורסם לכל: שצריכים לילך "לכתחילה אריבער". (ס"א)

הקשר בין יום הכיפורים לסוכות הוא ענני הכבוד - ענין המקיף שנמשך מענן הקטורת; כמו"כ שניהם מבטאים את ענין האחדות, יום הכיפורים: עיקר ענינו הוא בשלילה - ה' עינויים, וכן בענין התשובה, סוכות: ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, וכן הד' מינים מבטאים במצוה א' את כל ישראל; כשהולכים באופן ד"לכתחילה אריבער" אין שום דרגות ושום חשבונות. (ס"ב)

קושיות ע"פ רש"י עה"פ (לב, י): "ימצאהו בארץ מדבר - אותם מצא לו נאמנים בארץ מדבר, שקבלו עליהם תורתו ומלכותו ועולו". (ס"ד)

בלקוטי לוי יצחק בהערות על הזהר עה"פ "יעקב חבל נחלתו" אומר שהשפעת עם ישראל בא ישר מהקב"ה ולא ע"י ממוצעים, ומבאר אאמו"ר פירוש הלשונות שבזהר, וצריך ביאור דמוסיף שם ענינים שאינם שייכים להמבואר בזהר? (ס"ה)

הביאור בפירוש רש"י: "ימצאהו בארץ מדבר" הולך דוקא על מתן תורה, כי מצרים אינה מדבר; ג' ענינים דתורתו מלכותו ועולו, ה"ה כנגד ג' זכויות דיעקב וג' קנינים שקנה הקב"ה את ישראל: תורתו, לימוד התורה בלבד, מלכותו, קבלת המלכות בלא שיעבוד, עולו, שכל כולו דורכגענומען באלקות; יעקב ענינו תורה, אברהם ענינו מלכות, ויצחק ענינו עול המלכות. (ס"ו)

הביאור בזהר: כישראל מתנהגים בעולם הזה (שרובו רע) באופן ד"ולא אחרא" - שאת ההשתדלות דטבע עושים רק משום ציווי הקב"ה, אף הקב"ה מתנהג עמם באופן זה שההשפעה באה ממנו בלבד ולהם לבדם. (ס"ז)

הגזירות הקשות ביותר לא היו לבטל המחיצות בין יהודי לאינו יהודי; באם יושיטו אפי' רק אצבע קטנה הקב"ה ישלח עזרתו מלמעלה. (ס"ז)

המשך הביאור בפירוש רש"י: השלילה דעשו וישמעאל בעת מתן תורה משום שהם לא רצו לקבל את התורה; מ"יינה של תורה" שבפירוש רש"י: מעלתם של ישראל היא שלא התחשבו במה שעשו וישמעאל לא רצו לקבלה, וישראל אמרו נעשה ונשמע; התורה מדברת בלשון נקי' ולכן לא שלל משה אותם רק כשלא היתה ברירה אחרת - לפני מותו. (ס"ט)

בתפילת הלילה ב' ענינים - א) ההדגשה ד"לילה הולך אחר היום" (כי ערבית נתקנה נגד הקרבת אברי היום (ולאידך -) ב) הדגשת השייכות ליום שלאחריו, כמו תפלות ש"ק וכיו"ב, ולפיכך, לילה זה ממוצע בין חג הסוכות (שמוכרח הכנה מעתה) זמן שמחתנו, ובפשטות - שכבר אסף תבואה לכל השנה, ובין ההילולא שפירושו שמחת נישואין; ענינו של בעל ההילולא "לכתחילה אריבער", שייך לימים אלו, ימי ההכנה לחג הסוכות שבו מתגלים עניני ראש השנה (שהיו "בכסה"): פעולת תקיעת שופר (המביאה אל המרחב ו"מתעשרת" בסופה) ניכרת בגלוי בנטילת ד' מינים - "אנן ניצוחיא" ובהכנה לזה החל מי"א תשרי; צ"ל מלכתחילה אריבער" בכל עניני תורה ומצוות. (ס"א)

הכח להליכה "לכתחילה אריבער" הוא מהתורה שקדמה לעולם, לכן חיוב לימוד התורה הוא בשוה תמיד (עניני קדשים בלילה ובגלות) ועד שגם בחג הסוכות (שנקרא ע"ש מצות סוכה דוקא) אם ילמד יותר טוב בבית, אינו חייב לשבת בסוכה. לפועל - צ"ל "לכתחילה אריבער" בלימוד התורה עד לפריצת כל הגדרים. (ס"ב)

חג הסוכות שבו מקריבים פרים כנגד ע' האומות והאומות יחגגהו לעתיד לבוא כו' עד שאם היו יודעים את פעולת בית המקדש עבורם היו מקיפים אותו בלגיונות כו' - מלמד שהדרך האמיתית לשלום בישראל ובעולם היא שאומות העולם ידעו שעליהם להגן על ישראל ולא ח"ו ע"י שבירת המחיצה שבין ישראל לעמים - ע"ד "גיור כהלכה". (ס"ד)

על אף המלחמה שבארץ הקודש - יש מקום ומוכרח לערוך התוועדות, כהנהגת בעל ההילולא "לכתחילה אריבער". (ס"א)

כפי שהאדם מראה פנים, כך מראים לו מלמעלה, ולכן מובן שעכשיו יש להיות בשמחה. (ס"ד)

ביום ההילולא הוא זמן מתאים לחזור מתורת בעל ההילולא. (ס"ו)

"ניבא ולא ידע מה ניבא", עכשיו מובן מדוע בקיץ עשיתי שטורעם בענין ד"מפי עוללים וכו'" וצדקה וכו'. (ס"ח)

למה עשה הוי' ככה (המלחמה)? מפני שהיו כאלו שרצו להחזיר השטחים, ולכן צריך להכריז ולפסוק שהם לא דיברו בשם כלל ישראל. (ס"ט)

עכשיו מובן הטעם לעריכת "הדרן" על מסכת חלה (בהתוועדות דיום ו' תשרי) ע"ד החילוק בין חלות אלכסנדריא ודמשק, שקשור למלחמה. (ס"י)

הוראה ע"ד תיקון חוק "מיהו יהודי". (סי"א)

הנקודה והסך הכל מההתוועדות: להוסיף בתורה וצדקה, ובפרט בערב חג הסוכות. (סי"ג)

המצוה היא לקחת את הד' מינים כפי שהם בעולם ולא להסתפק באחדות ד' המינים דישראל, כי רצון הקב"ה הוא "דירה בתחתונים" דוקא, וכמו שמודגש "במבצע צדקה" שצריך לקחת כסף גשמי ע"י עבודה בעניני רשות ועי"ז לקיים מצוה, וכמו"כ "מבצע נרות שבת קודש" ענינו למנוע תקלה בעץ ובאבן גשמיים; הנפקא מינה בין חינוך בנות להדלקת נרות: לחינוך קטנים בלבישת טלית גדול; ע"י מצות נרות שבת קודש תזכה הבת לשידוך טוב (ואבי' יזכה לחתן תלמיד חכם). (ס"ב)

מצוות שהזמן גרמא: "מבצע ד' מינים", "מבצע צדקה" דערב חג הסוכות, "מבצע נרות שבת קודש" בהוספת ברכת שהחיינו; פ' האזינו תוכנה עבודת התשובה "בחילא יתיר" ושייכותה לימים אלו שבין יום הכיפורים לסוכות; הכרזת "ויעקב הלך לדרכו". (ס"ג)

מוגה
ביטול אפשריות דפגיעה בשלימות הארץ ע"י הוספה בשמחה החג; נסיעה לערי השדה ע"י נציגים מהרבה מדינות.

בלתי מוגה
הוראה מזה שאכלו ושתו ביום הכיפורים כשחנכו את הבית הראשון - הכח שיש ליהודי "אופטאן" עם ענין גשמי כי גם זה מדרכי ה' הוא. (ס"ב)

כל ענין בחודש תשרי הוא ענין כללי - ומכיון שיהודים עזרו לאומות העולם נגד שלימות התורה והארץ, צריכים שבהמבצע לשמח יהודים, ישתתפו ינציגים מהרבה מדינות ויחדיו יביאו שמחה, שזה מראה על בעל הבית'שקייט שיש לו בכל מקום. (ס"ח)

דיבור אודות יהודי רוסי' וצרפת. (סי"ג)

בראש השנה ויום הכיפורים העבודה הוא מלמטה למעלה ואילו בסוכות העבודה היא מלמעלה למטה; צריכים להשתדל שלכל אחד תהי' האפשרות לישב בסוכה ולקיים מצות ד' מינים: בערב סוכות ובחול המועד מצוה להרבות בצדקה; ביאור מעלת קביעת מזוזה. (ס"ב)

בחול המועד רצוי לבקר בעיירות הסמוכות כדי לשמחם בשמחת החג, בכל קבוצה צריכים להצטרף אורח מארץ הקודש וממדינה אחרת, בעת הביקור צריכים לעורר שבכל בית הכנסת ומוסד חינוך יהיו הג' קווין דתורה עבודה וגמ"ח; סוכות פועל אף על הגויים, לכן האורחים מארץ ישראל וממדינות אחרות יאמרו לחיים ויכריזו שארץ ישראל כולה שייכת לבני ישראל, ובכך יסירו הקטרוגים. (ס"ג)

הוראה מהמאורעות האחרונות בירושלים העתיקה ובחברון היא שצריכים לכתוב ולהודיע שבני ישראל הינם הבעלים על מקומות אלו; כמו"כ מודגש במאורעות אלו גודל ענין החינוך על טהרת הקודש. (ס"ד)

מגבית עבור "קרן חנה", ו"קרן השנה". (ס"ה)

אודות מבצע סוכה וד' מינים ובמיוחד לחיילי הצבא. (ס"ו)

א) ההוראה מיום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש; ב) נשיא ישראל הוא "ראש לכובשים" / הוראותיו שייכים לכל ישראל; ג-ז) הנהגת "לכתחילה אריבער" / מאמרי חסידות של אדמו"ר מהר"ש בהרחבה באיכות ועד"ז הנהגתו בגשמיות; ח־י) שייכות "לכתחילה אריבער" למוצאי שבת ולערב סוכות; יא-יד) עבודת הבירורים ועבודת הנסיונות; טו) בפסוק הללו את ה' כל גוים גו'; טז) מבצע ד' מינים ומבצע סוכה; יז) מאמר ד"ה ולקחתם לכם; יח-יט) ביאור בפירש"י ע"פ שאל אביך ויגדך גו'; כ) בלקוטי לוי יצחק על זוהר במאמר רשב"י בי' אחידא כו'; כא) אודות המצב באה"ק; כב) המשך הביאור בלקוטי לוי"צ / בנין המלכות וחזרת הדברים לקדמותם בר"ה; כג־כח) המשך הביאור בפירש"י ע"פ שאל אביך, ובפירש"י ע"פ זכור ימות עולם גו'; כט) במצות "ולמדתם אותם את בניכם" / סיפור מאדה"ז בעת מינויו מלמד לבנו; ל) בפסוק: האזינו השמים גו' / וכפר אדמתו עמו; לא) אודות המצב באה"ק; לב) יציאה מגלות הפנימי וגלות הכללי; לג) נסיעה לערי השדה לשמח בנ"י בשמחת החג.

א) בפסוק: שאל אביך ויגדך גו' / תושב"כ ותושבע"פ "תורה אחת"; ב) ד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות כולם עסוקין במצות; ג) בדין השו"ע או"ח סשכ"ט שבעיר הסמוכה לספר יוצאים עליהם בכלי זין כו'; ד־ו) שלילת שיטת "אתחלתא דגאולה" / ברמב"ם: יעמוד מלך מבית דוד כו'; ז) הסכמי "קעמפ דייוויד" סכנה גלוי' לעניני פקו"נ; ח) שלילת הטענה אשר מצד פקו"נ צריך להחזיר שטחים; ט) ע"פ ההלכה צריך לדון בחשבון צבאי ולא בחשבון מדיני; י) טעות במלחמת יוהכ"פ שלא פעלו לפי חשבון הצבאי; יא) בעניני פקו"נ צריך לברר אצל מומחי הצבא; יב־יג) טעויות הוויתורים בהסכמי "קעמפ דייויד";;ד) עדיין יש האפשריות לעמוד בתוקף ולחזור מהסכמי הוויתורים על חלקים מאה"ק; טו) שתיקה בהמצב הוא בגדר "לא תעמוד על דם רעך"; טז-יז) בהסכמי "אוטונומי"' ומסירת נשק לידם הם ישתמשו בזה נגד בנ"י ח"ו; יח) הרמז בשם "מחנה דוד"; יט) לימוד מפסוק האזינו השמים גו'; כ) צ"ל הנהגה ע"פ פס"ד השו"ע ודבר אלקינו יקום לעולם

שיחה א: החיבור ד"תמידין" (גבול) ו"מוספין" (בל"ג) - בחודש תשרי; בימים שבין יוהכ"פ לסוכות; ביום הילולא של צדיק; ובמיוחד - אדמו"ר מהר"ש, שענינו - "לכתחילה אריבער". וההוראה: גם בענינים פשוטים - יש להמשיך תנועה של בל"ג, וגם ענינים רוחניים ומופשטים - יש להמשיכם במדידה והגבלה
 שיחה ב: א) ההוראה ד"לכתחילה אריבער" - בפרשת האזינו: (1) חיבורכ שמים (בל"ג) וארץ (גבול) באופן ד"קרוב לשמים ורחוק מן הארץ". (2) בשיעור חומש דיום השבת - עלי' ל"הר נבו", שער הנו"ן, לאחרי שלימות העבודה ד"היום מלאו ימי ושנותי"
 ב) תשוקתם של בנ"י שמשה רבינו יכנס עמהם לארץ ישראל - מצד גודל ההתקשרות לנשיא הדור. וההוראה בנוגע להתקשרות לנשיא דורנו. לרצות להכנס עמו לארץ ישראל - בגאולה העתידה, כאשר "הקיצו ורננו שוכני עפר"
 ג) התשוקה והצפי' לגאולה - ממהרת את הגאולה בפועל ממש
 שיחה ג: א) שאלות בפרש"י (לב, יג) - "ירכיבהו על במתי ארץ" (לכתחילה אריבער), "כל המקרא כתרגומו"
 ג) שיעור היומי ברמב"ם - סוף הל' מעילה והתחלת הל' פסח, והקשר עם "לכתחילה אריבער"
 ב) לקוטי לוי"צ (ריש פרשתנו) - ל"ג בעומר נקרא "ההוא יומא" והקשר עם "לכתחילה אריבער"
 ד) החידוש ד"המשכים" בתורתו של אדמו"ר מהר"ש, וההוראה - חידוש בתורה באופן של "המשך" לגבי החידוש הקודם
 ה) כינוס של צעירי אגודת חב"ד
 שיחה ד: א) הביאור בפרש"י
 ב) הביאור בלקוטי לוי"צ - "יומא", אור וגילוי, והמשכתו גם במקום ההעלם "ההוא", מצד התנועה ד"לכתחילה אריבער"
 ג) שיעור היומי ברמב"ם: (1) סוף הל' מעילה - מצוות ד"חוקים", "אין לך רשות להרהר בהן" - באופן ד"אריבער", ובאופן כזה גם קיום ה"משפטים" "לכתחילה אריבער". (2) הלכות פסח - קפיצה ודילוג, "לכתחילה אריבער

שיחה א: א) ביום ההילולא - "והימים האלה נזכרים ונעשים" - יש להתעורר בכל עניני בעל ההילולא, ובמיוחד - בקשר לפתגמו "מלכתחילה אריבער"
 ב) הקדמה למאמר
 שיחה ב: השייכות ד"הקהל" בזמן הזה והתעוררות לפעולות בזה
 שיחה ג: א) ביאור בשיעור היומי בחומש - "וליוסף אמר מבורכת גו' ממגד גו'" והשייכות ל"הקהל"
 ב) ביאור, בפנימיות הענינים, בשיעור היומי ברמב"ם (הל' מקואות) והשייכות ל"הקהל"
 שיחה ד: הצעות פרטיות לאופני הפעולה ב"הקהל"
 שיחה ה: פעולות "הקהל" בארגונים שונים, ובמיוחד - במוסדות חינוך, חשיבות הענין והצעות בנוגע לפועל

שיחה א: "לכתחילה אריבער" - בפרשת השבוע, "האזינו השמים ואדברכה", והשפעתה בנוגע לענינא דיומא, ההכנות לחג הסוכות: (א) בנין בתים, (ב) שמחה - באופן ד"לכתחילה אריבער"
 שיחה ב: א) ביאור בפרש"י - "יעקב חבל נחלתו".. כחבל הזה שהוא עשוי בג' גדילים", והביאור בפנימיות הענינים - ב' דרגות בישראל, כפי שבאים בבחי' התחלקות, ומעלתם העצמית, בחי' אחד, עד לבחי' יחיד
ב) לקוטי לוי"צ - השייכות דל"ג בעומר ל"עד", "אתם עדי"
שיחה ג: א) "עת לבנות" - בניית בנינים חדשים, ובמיוחד - בנוגע למוסדות ושלוחים
 ב) חלוקת משקה
 ג) ע"ד שלימות הארץ
 שיחה ד: ע"ד ההכנות לחג הסוכות - צרכי החג, ושמחת בית השואבה

ליל ומוצאי י"ג תשרי (משולב)
יום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש ויום ההילולא של הצ"צ - "אחד באחד יגשו", י"ג ניסן וי"ג תשרי; החילוק שביניהם - עבודת הצדיקים (ניסן) ועבודת הבעלי-תשובה (תשרי) בעבודתם ושמותיהם ותורתם, והשייכות שביניהם - שהעבודה בסדר והדרגה (צדיקים) חדורה בתנועה שלמעלה מסדר והדרגה (בעלי-תשובה)
עילוי מיוחד בשנה זו - ק"ז שנה ליום ההילולא של אדמו"ר מהר"ש, כמודגש במזמור ק"ז בתהלים - "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם", והשייכות להעילוי דמאתיים שנה להולדת הצ"צ
פרשת השבוע - "וזאת הברכה אשר ברך משה גו'", עד "ויעל משה גו' אל הר נבו", נו"ן בו, שער החמישים דבינה
הסיום בצדקה, והשייכותה לערב סוכות
ההכנות לסוכות, והשייכות להגאולה

 השייכות די"ג תשרי, יום ההילולא ש לאדמו"ר מהר"ש, בעל ההנהגה ד"לכתחילה אריבער" ליום השבת - התענוג שניתוסף ע"י עבודת האדם לגבי התענוג שמצד הבריאה, "אריבער" לגבי כל סדר השתלשלות, כולל גם הרצון והתענוג ד"כי חפץ חסד הוא"
 השייכות לפרשת השבוע, ולתורתו של בעל ההילולא במאמרו הראשון על פרשת השבוע
 הקשר המיוחד לשנה זו - התשנ"ב - הי' תהא שנת נפלאות בה, בכל מכל כל
 ההכנה לחג הסוכות (תוך ג' ימים) - בנוגע לצרכי החג, ד' מינים ושמחת בית השואבה בכל המקומות, כולל ובמיוחד - השמחה לקבלת פני משיח צדקנו
 חלוקת משקה