ידוע פירוש הרב מבארדיטשוב ששבת חזון הוא על שם שבו מראים לכל אחד המקדש דלעתיד. ומביא משל מאב שתפר בגד לבנו וקרעו כו' ובפעם הג' תפר בגד אך לא נתנו לבנו ורק שהראה לו את הבגד מפעם לפעם ואמר לו שכשיהי' ראוי יקבל את הבגד.

וצריך להבין מדוע המשל הוא מבגד ולא מבית, שהוא קבוע והוא על דרך בית המקדש?

והביאור: ישנה מעלה בבגד על בית, והוא שהבגד תפור לפי מדת האדם, ולכן שייך לאדם פרטי, דלא כבית שהוא מקיף הרחוק, ולכן מראיית הבית אי אפשר ללמוד על דבר צורת האדם הגר בו.    

והנה ישנם חילוקי מדרגות בקדושת בית המקדש, דבכל חלק יש בו קדושה פרטית המכוונת כנגד מדרגה מסויימת בבית המקדש של מעלה. ואם כן בענין זה בית המקדש הוא כמו בגד שיש בו שייכות פרטית להקדושה שישנה בה. וענין זה הוא במיוחד בבית שלישי, ומבית המקדש יפעול על כל העולם, שהרי לעתיד לבוא יקויים היעוד "וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר", דדיבור קאי על המאמר מעשרה המאמרות שבתוך כל נברא פרטי, ולעתיד לבוא יראו את הדיבור פרטי שבכל נברא.   

וענין הבגד שייך לעבודת האדם, שראיית הבגד פועלת "לילך בדרך הישר עד שיוודע בו שנעשה אצלו כמו טבע". דכשעבודת ה' היא כמו טבע אזי עובד את ה' בכל אופני העבודה (דבאם עובד רק בקו אחד אזי נמצא שעבודת ה' אינה הטבע שלו, ורק שעובד את ה' על ידי טבעו), ועובד את ה' בכל פרט שבנפשו, בדוגמת הבגד.