איתא ברמב"ם: "ותשע פרות נעשו כו' והעשירית יעשה מלך המשיח מהרה יגלה אמן כן יהי רצון".

וצריך להבין מדוע מביא הרמב"ם בספרו הלכות הלכות ענין של סיפור, דלכאורה מאי דהוה הוה. ומדוע אומר ש"העשירי יעשה מלך המשיח" (דענין זה לא הובא במשנה - מקורו של הרמב"ם), וגם אם ישנו טעם צריך להבין מדוע מוסיף תפילה "מהרה יגלה כו'", ומדוע מביא את התפילה כאן ולא במקומו - בהלכות מלך המשיח?

והביאור בזה: בהקדים שהרמב"ם מביא זה "שתשע פרות נעשו כו'" בהמשך להדין שהיו צריכים להניח את אפר הפרה למשמרת, דלא כהמשנה ששם הובא ענין זה בהמשך לדין שהיו מזין על הכהן השורף את הפרה מאפר כל הפרות שנעשו. והוא מפני שלהרמב"ם הענין דתשע פרות קשור עם הדין שצריך להיות אפר פרה למשמרת בתדר (ולא רק כדי שיוכלו להזות מהאפר), ולכן מביא הרמב"ם איך שקיימו ענין זה שהיה אפר הפרה תמיד - "תשע פרות נעשו משנצטוו במצוה זו כו' עד שחרב הבית בשניה". ולכן ממשיך "והעשירית יעשה מלך המשיח", ומוסיף "מהרה יגלה אכי"ר", כי מצות פרה אדומה דורשת לעשות פרה עשירית במהרה כדי שיהיה פרה "למשמרת בתדר". 

ומוסיף "מהרה יגלה אכי"ר" בענין זה דוקא כי הרמב"ם פוסק שצריך לא רק להאמין בביאת המשיח אלא גם לחכות לביאתו, שמרגיש שחסר בלי ביאת המשיח, שלכן גם כשהמשיח נזכר בדרך אגב מתעורר בלבו רגש של ציפייה וממילא מיד מבקש "מהרה יגלה אכי"ר". וענין זה מודגש דוקא כשהתפילה באה שלא במקומה - כשהמשיח נזכר בדרך אגב. ולאחר שהרמב"ם מלמדנו ענין זה אינו צורך לומר זאת בשאר המקומות שבהם הוזכר המשיח (כי מביא רק ענינים של הלכה, וההלכה  שצריך לחכות לביאתו נאמרה כבר בענין הפרה).