צריך להבין מדוע הביאו הנשיאים את קרבנם בצמצום "שש עגלות צב גו' עגלה לשני הנשיאים", דלכאורה הרי בני ישראל התנדבו למלאכת המשכן בהרחבה, ועד שנאמר "והמלאכה גו' והותר", ואם כן מדוע הנשיאים - שהתנדבו כדי לתקן זה שבמלאכת המשכן לא התנדבו עד שנשלמה כל המלאכה - התנדבו בצמצום? 

והביאור: במשכן לא היה דבר מיותר, והעגלות היו חלק ממלאכת המשכן, וכדאיתא במדרש ששבט יששכר אמר להם "משכן שעשיתם פורח הוא באויר אלא התנדבו עגלות שתהיו נושאין אותו בהם", שהעגלות הם חלק מהמשכן דבלעדיהם המשכן "פורח הוא באויר" (ואינו כדבעי). ומפני שהעגלות הם חלק מהמשכן אם כן התנדבו רק הצריך ולא יותר. 

ויש להוסיף בזה, העגלות היו רק להקל ממשאם, אך עבודת המשא הוא עדיין עבודת בני מררי וגרשון, ואם כן על ידי זה שהיו רק שש עגלות, ורק ארבעה למשא הקרשים, הוצרך בן לוי ללכת אחורי העגלה ולתקן "את הסדר זו על גבי זו שלא תפול העליונה וכל הדרך הוא מהלך אחורי העגלה כו'", ואם כן זה נחשב עדיין לעבודת בני לוי, כי הלוי היה צריך להשתתף עם העגלות (משא"כ באם היו יותר משש עגלות). 

וההוראה: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה, ואם כן האדם צריך לנצל את כל כוחותיו לקדושה, ועד"ז צריך לנצל את כל זמנו לעבודת ה', שגם אם מילא כ"ג שעות ונ"ט דקות מהמעת לעת עדיין צריך לנצל את הדקה האחרונה לעבודת ה'.