ברש"י (ה כח): "ונקתה: ממים המאררים, ולא עוד אלא ונזרעה זרע, אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים".

צריך להבין מדוע מביא רש"י רק ב' ענינים ב"ונזרעה זרע", הרי בגמרא ישנם עוד ענינים - "נקבות יולדת זכרים קצרים יולדת ארוכים". ומדוע אינו מפרש כפשוטו שתלד?

והביאור בזה: הקושי לרש"י הוא מדוע לא נאמר "ונזרעה זרע" בשבועת הכהן (כמו שאר כל הפרטים). ועל זה מפרש רש"י ש"ונזרעה זרע" הוא המשך ל"ונקתה ממים המאררים", שלא רק שהמים המאררים לא יזיקו לה אלא אדרבא "ונזרעה", ולכן מביא רק את הדוגמאות שהם היפך מפעולת המים המאררים, שכמו שהמים המאררים גורמים לא רק מיתה אלא מיתה מתוך צער, אם כן ההיפך מזה הוא ש"אם היתה יולדת בצער יולדת בריוח", ו"היתה יולדת שחורים תלד לבנים" - תמורת שחרות הפנים מחמת היסורים דהמים. ואם כן התוכן ד"ונזרעה זרע" נאמר בדברי הכהן שהרי הכהן אומר "הנקי מימי המרים המאררים" (שכנ"ל, זה כולל "ונזרעה זרע").

והביאור בפנימיות הענינים: בחינת סוטה הוא שהאדם מסתתר כביכול עם היצר הרע שלו מהקב"ה. ו"ונקתה ונזרעה זרע" הוא התשובה, שאז הזדונות נעשו לו כזכיות - שזהו שהמים המאררים גופא פועלים "ונזרעה זרע". אך ענין זה לא נאמר בגלוי בשבועת הכהן כי המעלה שזדונות נעשו לו כזכיות מתגלה רק לאחר עשיית תשובה.