המשכן הוא התיקון דחטא העגל, דהנה השלילה דעבודה זרה בדקות הוא ההכרה ש"אין עוד מלבדו", שאין עוד מציאות חוץ מהקב"ה. והכרה זו פועלת באדם את התנועה של "כל מעשיך יהיו לשם שמים", כי העולם אינו מציאות בפני עצמו.

והנה אדמו"ר הזקן מוסיף על זה ש"אין עוד", שהעולם הוא אין ואפס ממש, ומצד זה בא העבודה ד"בכל דרכיך דעהו" - שדברי הרשות עצמם הם (לא רק לשם הקדושה אלא הם בעצמם עניני) קדושה.

והנה, ההכנה לב' עבודות אלו הוא על ידי שמכין את עצמו ואת כל כוחותיו לעבודת ה' באופנים הנ"ל, ולכן צריכה ההכנה להיות על ידי עצם הנשמה שלמטה (שבה שוים כולם), וההכנה צריכה להיות בכל הכוחות, שלכן צריכה להיעשות על ידי אלו שכל הכוחות שלהם הם בגילוי. וזהו שתרומת האדנים - היסוד וההכנה - היה דוקא על ידי בני ישראל הגדולים - שבהם כל הכוחות הם בשלימות - והתרומה היא שוה בכולם. ואחר כך יכול להיות תרומת המשכן שהיתה על ידי כל ישראל, וכל אחד הביא כפי נדבת ליבו.