איתא בגמרא שמשה נתקשה במחצית השקל ולכן הראה לו הקב"ה מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו. ותוספות ביארו שהקושי הוא איך יכול מחצית השקל לכפר על חטא עבודה זרה, ועל זה הראה לו הקב"ה מטבע של אש. והנה, ידוע המשל מתלמיד שלמד איך לצרף זהב, אך המלמד שכח לומר לו שצריך להדליק את האש, ולא נעשה דבר. והנמשל הוא שבאמת המעשה עצמו אינו הכפרה אלא האש דעצם הנשמה.

וענין זה מרומז במצות מחצית השקל שבה מודגש שהנתינה היא מחצית מעשרים גרה (ולא עשר גרה), דמחצית מורה שהאדם אינו מציאות לעצמו והוא בשלימות רק כאשר הוא באחדות עם הקב"ה (עשר גרה - י' ספירות שלמעלה), וענין זה הוא התיקון לעבודה זרה שענינה פירוד.

והחיבור דהקב"ה ובני ישראל אינו כמו שני דברים המתחברים אלא הם מציאות אחת - שזהו מצד עצם הנשמה.