בפרשתנו (יב, יד) נאמר "ואת בניו תקריב והלבשת אותם כתנות". ומפרש הרמב"ן שמשה הלבישם את כל הד' בגדים אך התורה קיצרה "כי כאן לא בא אלא לסדר לו שעת הלבישה כו' והזכיר הכתונת שבהם יתחיל הלבישה". אך צריך להבין מדוע אין רש"י מפרש מאומה - ובפרט שבפרשת תצוה נאמר גם על לבישת האבנט והמגבעת (ובפרט שלשיטת רש"י אי אפשר לומר שהתחיל את הלבישה בכתנות כי לשיטת רש"י הלבישם גם מכנסיים, ומסתבר שהמכנסיים קדמו לכתונת)?

והביאור: יש לומר שנזכר רק הכתונת כי ביום השמיני הלבישם משה רק כתנות, ושאר הג' בגדים לבשו בעצמם. והענין הוא, דבענין החינוך ישנם ב' ענינים. (א) חינוך כהכנה לחיוב (על דרך קטן לפני בר מצוה), וענין זה בחינוך הכהנים היה בשבעת ימי המילואים. (ב) וענין החינוך שהוא הפעם הראשונה שבו נתחייב (חינוך לשון התחלה, על דרך "חנוכת המזבח"), שענין זה היה ביום השמיני למילואים. ואם כן בשבעת ימי המילואים משה הלביש את בני אהרן את כל הבגדים כי הם עוד לא היו כהנים ואם כן העבודה היתה צריכה להיות על ידי משה. אך ביום השמיני - שכלשון רש"י - "בו הושוו כולם לכהונה", אזי יכלו ללבוש את הבגדים לבדם (ורק שמשה הלבישם את הכתנות, כי מפני שזה היה התחלת העבודה והכהונה בפועל לכן ההלבשה הראשונה לשם עבודה היתה על ידי משה, ואולי יש לומר שהכתונת הוא עיקר הבגדים שלהם). 

אך מכל מקום הלביש משה את אהרן את כל השמונה בגדים, כי השראת השכינה - ענין המשכן - נפעלה על ידי קרבנותיו ועבודתו של אהרן ביום השמיני, ואם כן כל ההכנה היתה צריכה להיות על ידי משה, כי משה הוא זה שעושה את המשכן.