רש"י אומר ש"החודש הזה לכם" הוא "מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל", ויש לומר שכוונתו הוא לא רק שהיא המצוה ראשונה בזמן, אלא שהיא המצוה הראשונה במעלה (בכמה ענינים), שבמצוה זו רואים איך שהתורה משפיעה על מציאות העולם (כמארז"ל על הפסוק "לאל גומר עלי"). ובמצוה זו מתבטא הכוונה דכל המצות, דענין המצות הוא להמשיך קדושה בדברים גשמיים, ובמצוה זו ממשיכים קדושה בכללות ענין הזמן שהיא הבריאה הראשונה. 

ויש להוסיף שהמצוה היא לא רק לקבוע יום אחד לראש חודש אלא לחשב חדשים ושנים, זאת אומרת שע"י החשבון דמהלך הלבנה והחמה כו' ממשיכים קדושה בכל המשך זמן לא רק בראש חודש. (ועפי"ז יש לבאר מה שאומר הרמב"ם ש"השנים שאנו מחשבין הם שני חמה", שכוונתו לבאר שהמשכת הקדושה שע"י מצות קידוש החודש הוא גם למהלך ושנת החמה). 

וזהו הקשר דמצוה זו ל"בראשית" (שהתחלת התורה ב"בראשית" הוא במקום "החודש הזה לכם"), כי התוכן ד"בראשית" הוא שהעולם נברא "בשביל התורה ובשביל ישראל", ואם כן מובן שבנ"י יכולים להמשיך קדושה בכל הבריאה (כולל הזמן). ועוד, שתוכן ד"בראשית" - ש"אם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם כו'" - הוא ענין כיבוש הגשמיות והפיכתו לארץ ישראל - לקדושה, וזהו התוכן ד"החודש גו'" - שבני ישראל ממשיכים קדושה בכל משך הזמן.