על הפסוק "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ישנם ג' פירושים: (א) לפניהם ולא לפני עבודת כוכבים (גם אם הם דנים כדיני ישראל). (ב) שמשה יסביר להם את טעמי הדינים - "להראות לו פנים". (ג) "ולפניהם" פירושו לפנימיותם, שמשה יעורר את פנימיות נפש בני ישראל. וצריך להבין מהו השייכות דג' פירושים אלו זה לזה, ומדוע נאמרו ענינים אלו דוקא במשפטים.

והביאור: "ואלה" הוא המשך למתן תורה, שבמתן תורה נאמרו עשרת הדיברות שבהם ישנם גם ענינים פשוטים, כי התכלית דמתן תורה הוא חיבור עליונים ותחתונים, שגם המצוות המובנים על פי שכל יקיימו מצד ציווי הקב"ה. וזהו שייכות ג' פירושים הנ"ל, דאף שהם דינים שגם עכו"ם דנים כדיני ישראל, מ"מ "תשים לפניהם", כי רק לבני ישראל ישנו ציווי ה' (פירוש הא'). וכדי שיקיימו גם מצות אלו בקבלת עול הרי זה על ידי התעוררות עצם הנפש (פירוש הג'). אך מ"מ הרגש הקבלת עול צריך לבוא גם בכוחות הגלויים, שהאדם יקיים את המצוה בחיות כי נרגש בו המעלה דקבלת עול (פירוש הב'), שזה שקבלת עול נרגש בכוחות הגלויים הוא על ידי התעוררות וגילוי פנימיות הנשמה.