בפרשתנו מבואר ב' אופנים בהצלחת יוסף: (א) כשהיה בבית פוטיפר, ששם נאמר "ה' מצליח בידו", דהכוונה בזה הוא שההצלחה מתלבשת בפעולות האדם. והטעם להצלחה זו הי' משום שהיה עבד, וזה פעל עליו ביטול גם בעבודת ה', וביטול הוא הכלי להצלחה שבאה מה'. אך מ"מ עבד הוא מציאות, וא"כ אין הביטול בשלימות. (ב) ואופן נעלה יותר בהצלחת יוסף הי' כשהי' בבית האסורים (שבו אין נותנים לאדם לעבוד ולפעול בעצמו, וגם כשמכריחים את האסיר לעבוד אין זה נחשב לפעולה שלו כי הוכרח לעשותה), ששם נאמר "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח", שההצלחה הי' ללא קשר לפעולת יוסף, ולמעלה מהתלבשות בידיו, וטעם להצלחה נעלית זו הי' מפני שהביטול דבית האסורים הוא גדול יותר, דהאדם אינו מציאות לעצמו כלל. 

ועד"ז הי' בי"ט כסלו, דבתחילה ראו שרי המלוכה שאדמו"ר הזקן הוא "איש אלוקי" (עבד ה'), אך לאחר הגאולה - לאחר הביטול דכתישת הזית - הנה "ענו ואמרו כו' כי מאת ה' היתה זאת", שרואים בגילוי את יד ה' בדוגמת האופן הב' - "וכל אשר הוא עושה ה' מצליח".