השייכות בין י"ט כסלו לפרשת וישב - דלכאורה תוכנם הפכי, די"ט כסלו הו"ע הגאולה ותוכן פרשת וישב הוא ירידת יוסף למצרים - יובן על פי המבואר במדרש על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", שמבאר ש"הורד" הוא מלשון "וירד" - "כבשון", ואם כן יוצא שהירידה גופא הוא חלק מהעלי' והגאולה שלאחריה.  

והביאור בזה: ישנם ג' מדרגות בפדיה: (א) ע"י מלחמה, שזהו מדרגת השבטים שהיו מובדלים מהעולם כי אילו היו בעולם היה העולם מבלבלם מעבודתם והיו צריכים להילחם עם העולם. (ב) פדי' בשלום, שזהו מדרגת האבות שהיו למעלה מהעולם והעולם לא הסתיר. אך גם באופן זה הפדי' הוא מפני שהוא למעלה מהמנגד, אך אינו מהפך את המנגד גופא. (ג) שמתלבש בהמתברר, אך לא רק שאין העולם מבלבלו אלא אדרבא הוא מהפך את הלעומת זה ("פדה בשלום נפשי מקרב לי"), שזהו מדרגת יוסף, שגם בהיותו במצרים ובבית האסורים הי' הקב"ה עמו והי' איש מצליח, שגם בתוך הגלות הוא למעלה מהגלות. 

וזהו "ויוסף הורד מצרימה כבשון", שהירידה דיוסף למצרים פועל אתהפכא במצרים.  

ועל דרך זה הי' במאסר אדמו"ר הזקן, שההגבלה דהמאסר הי' ברצונו, ואם כן אין זה הגבלה אמיתית, ורצה לפעול באופן ששרי המלוכה גופא - בתוקף מציאותם - ישחררוהו באופן ד"פדה בשלום". 

והנה, יש לומר שהענין הנ"ל קשור עם ב' החידושים דשער היחוד והאמונה: (א) שדבר ה' הוא בהתלבשות בכל נברא, (ב) ושהצמצום אינו כפשוטו. דמצד זה שהדבר ה' הוא בהתלבשות הרי זה נותן מקום למציאות העולם, אך מצד זה שהצמצום הוא שלא כפשוטו - שהעצמות הוא בכל מקום - נרגש שמציאות העולם גופא הוא אלוקות (שהיש הנברא הוא היש האמיתי) - "אין עוד מלבדו".