איתא במדרש שיצחק וישמעאל היו מדיינים, זה אומר אני חביב שנימלתי לי"ג וזה אומר אני חביב שנמלתי לשמונה ימים.

וצריך להבין מהו החביבות דמילה לח' ימים הרי לכאורה לא הי' ליצחק כל שייכות למילה ולא הי' יכול למחות?

והביאור: ענין הברית הוא שכששני אוהבים אינם רוצים שהאהבה תתבטל עושים ברית. אך מכל מקום ברית דבני אדם יכול להתבטל, כי בני אדם הם מוגבלים, ולכן גם הברית מוגבל. משא"כ הברית עם ה' הוא באופן דברית עולם שאין בו שינויים, כי הברית הוא בכח הבורא. וזהו המעלה בנימול לשמונה שרואים במוחש שהברית הוא בכח ה' ולא בכח האדם. (משא"כ בברית דאברהם וישמעאל נראה כאילו הברית בא ע"י ההכנה דעבודת האדם הקודמת).