הרמב"ם מביא את הפסוק "וירא והנה ג' אנשים" לראיה ש"גדולה הכנסת אורחים", והוא שינוי מהגמרא שמביאה ראי' מהפסוק "ויאמר אל נא אדנ-י". וצריך להבין טעם השינוי.

ויובן בהקדים דברי הרמב"ם ש"הלויה גדולה מן הכל והוא החוק שחקקו אברהם וכו'". דהלויה - שאינה מצרכי האדם - מדגישה שאצל אברהם הי' ענין הגמ"ח לא רק החפצא שהמקבל יקבל, אלא ענין בהגברא שהאדם רוצה לעשות חסד, וענין זה מודגש בלויה.

וזה מודגש בפסוק "וירא" שזה שאברהם ראה את האורחים אף שעמד לפני ה' מדגישה שהיתה לו התעניינות בצרכי אחרים, ולכן מביא הרמב"ם את הפסוק ד"וירא והנה ג' אנשים".