ז' מרחשון חל בשבוע שלאחר פרשת נח, וא"כ צריך לומר שישנו שייכות ביניהם. ויובן בהקדים שמפני ש"מעלים בקודש" צריך לומר שישנו מעלה בחזרת בנ"י למצב ד"איש תחת גפנו" על הזמן שעלו לרגל. והוא, שדוקא כשחזרו מהעליה לרגל עסקו בהעבודה דדירה בתחתונים, שאז מגיעים לתענוג הבורא שלמעלה מתענוג הנברא. 

והנה, אף שמעלה זו היה אצל רוב בנ"י גם לפני ז' חשון - שאז חזר האחרון שבישראל לביתו, הנה עיקר ענין הדירה בתחתונים הוא בתחתון שאין תחתון למטה ממנו, במקום המרוחק ביותר מירושלים. ונוסף לזה הנה הדירה במקום התחתון ביותר מוסיפה שלימות בכל שאר המקומות, ועד"מ מדירת האדם ששלימות הדירה היא דוקא כשישנו בעלות האדם על כל חלקי הדירה לא רק בהחדרים שבהם הוא עיקר דירת האדם אלא גם בחדרים הטפלים.

ועד"ז הוא בנוגע לכללות בנ"י, שהשלימות הוא כשכל אחד מבנ"י נמצא במקומו דוקא ועובד עבודתו הפרטית (ולא שכולם נמצאים בירושלים), ועד שזה נוגע להלכה, שישנם כמה וכמה מצות התלויות בארץ הנוהגות דוקא כש"כל יושביה עליה", ובאופן שאינן מעורבבים אלא שכל שבט נמצא במקומו. 

וזהו הקשר לסיום פרשת נח שבה מבואר שאנשי דור הפלגה רצו שכולם ידורו ביחד היפך הכוונה העליונה ד"מלאו את הארץ וכבשוה", ולכן "משם הפיצם ה'", כדי שע"י עבודתם בקיום ז' מצות בני נח יכשירו את העולם לעבודת בנ"י.