על הפסוק (ו' ט') "בדורותיו" מפרש רש"י שיש מרבותינו דורשים אותו לשבח וכו' ויש מרבותינו שדורשין אותו לגנאי. צריך להבין איך זה מתאים עם ההוראה ד"הוי דן את כל האדם לכף זכות"? ועוד, מדוע נאמר "בדורותיו" אם זהו רק כדי להודיע גנותו של נח?

והביאור: התורה רוצה להבהיר שלא נבוא לטעות ונחשוב שהנהגת נח היא בשלימות. זאת אומרת שאף שבשביל נח אין זה חיסרון, שהרי לא הי' בדורו של אברהם, מ"מ אנו - שאנו "דורשים" בנוגע להנהגתינו - צריכים לדעת שבעבורנו הנה הנהגת נח הוא גנאי.

והנה בזהר ישנה מחלוקת בין ר' יהודה - מדת החסד - שאומר שזה שנח לא התפלל עבור אנשי דורו ה"ז מצד שלא הי' לו זכות אבות במי לתלות את התפילה ע"ד שהי' למשה, ור' יצחק - מדת הגבורה - שאומר שאעפ"כ הי' לו להתפלל עבורם. וי"ל הביאור בזה כנ"ל, שכוונת ר' יצחק הוא שאנו צריכים להתפלל דלא כנח. וי"ל שזהו שבח לנח שעי"ז שכתוב "בדורותיו" שהו"ע של גנאי, ואחרים לומדים ממנו שצריך להתפלל על אנשי הדור, ה"ז שבח לנח.

והוראה: אף כשאדם השתדל לפעול על אנשי דורו בהשתדלות הראויה ע"פ תורה ולא הצליח, מ"מ אינו יכול לומר אני את נפשי הצלתי, אלא עליו מוטל החובה להתפלל על אנשי דורו.