הירידה לגלות מצרים וגם היציאה מהגלות היו על ידי יוסף, שהרי יוסף נתן לבני ישראל את הסימן ד"פקוד יפקוד אלוקים אתכם". ויובן בהקדים מעלת יוסף על שאר השבטים והאבות, ששורש יוסף הוא למעלה מהם, ולכן דוקא הוא הי' יכול להמשיך את בחי' האבות לעולמות בי"ע, ועד למצרים ערות הארץ.

וזהו שמבואר בזהר שיוסף הוא בחי' שמיני עצרת, שמצד אחד הוא "רגל בפני עצמו", אך מצד שני הוא שמיני - ששייך לשבעה ימים שקדמו. כי שמיני הוא בחי' שלמעלה מהשתלשלות, ודוקא ממקום שלמעלה מהשתלשלות יכולים להמשיך ולחבר את בחי' המקיף - סוכה - בפנימי. וזהו בחינת יוסף שלמעלה מהשתלשות, ולכן דוקא יוסף נותן לבני ישראל את הכח לבוא למצרים ולברר בירורים ולהוציא את הרכוש גדול.

והנה, כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שבסוכות ישנם אושפיזין חסידיים - נשיאי החסידות, ומזה מובן בפשטות ששמיני עצרת הוא האושפיזא דכ"ק מו"ח אדמו"ר ששמו הראשון הוא יוסף, שהנהגתו הי' עד"ז, שהתעסק בגילוי ענינים עמוקים בחסידות וביחד עם זה התעסק עם הפצת היהדות באופן פשוט - לימוד אלף בית לילדים וכו', ע"ד הנהגת יוסף שהתעסק בענינים פשוטים ובה בשעה הי' בדביקות באלוקות.

והנה, מפני שבחי' יוסף הוא למעלה מהשתלשלות לכן היתה הנהגה עמו באופן שלמעלה מן הטבע (שלכן נענש על שעשה כלי בדרך הטבע כשביקש משר המשקים להזכירו אל פרעה), ועד"ז היתה ההנהגה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר שבאופן ניסי התגבר על כל המניעות ועיכובים.