התורה מבארת בארוכה את פרטי חלומות פרעה, כדי ללמדנו שמפני שיוסף היה "צדיק יסוד עולם",  ונודע לו על העתיד ע"י החלום, הנה מזה נשתלשל לכל העולם שה' מודיע גם לפרעה על העתיד ע"י חלום. ומזה ישנה הוראה שכל הענינים בעולם משתלשלים מבני ישראל, ואם ישנה בעולם הנחה וכו' המבלבל את האדם מעבודתו, הרי זה מפני שבאדם עצמו ישנו הנחה זו. ואם יבטל האדם הנחה זו אצלו אזי תתבטל המניעה. 

וגם אם אין לו הנחה זו גם בדקות, הנה תכליתה של המניעה הוא בשביל ישראל, וא"כ כאשר תתגבר עליה מיד תתבטל.    

והנה, החילוק בין חלומות פרעה לחלומות יוסף הוא שחלום פרעה הוא "פוחת והולך" ואין בה עבודה, משא"כ חלומות יוסף הוא ענין של קדושה, שבה ישנה עבודה כי בה דוקא ישנה שלימות הטוב - שלילת נהמא דכיסופא. ובקדושה אין שינויים כי השינוי היחידי הוא "מעלין בקודש", כי גם כשישנו ירידה הרי זה צורך עליה. משא"כ בקליפה ההשפעות באים שלא על ידי עבודה, כי אין בה שלימות הטוב, ומפני שתכלית הקליפה היא רק כדי שהאדם יתגבר בעבודתו, א"כ ככל שהאדם עומד בנסיון אזי הקליפה "פוחת והולך" כי אין צורך בה יותר.