לקוטי שיחות חכ"א ע' 190 (פ' זכור)
קיצור
צריך להבין מדוע קבעו קריאה מיוחדת דוקא למצוות זכירת עמלק ולא לזכירות אחרות (המג"א מתרץ שלשאר זכירות ישנו מצוה - לדוגמא: מצות שבת - אך לכאורה גם לזכירת עמלק ישנה מצוה - פורים)?
והביאור: ענין עמלק הוא "יודע את רבונו ומכוון למרוד בו". וענין זה הוא ענין עיקרי כי כל אחד צריך להיזהר מעמלק בדקות, שענינו הוא שההבנה והשגה - "יודע" - לא בא במדות שבלב ובמעשה (שזהו שעמלק מנגד לשם ו"ה - מדות ומעשה - אך לא לשם י"ה - חכמה ובינה).
וזהו שמלחמת עמלק הוא דוקא "בדרך בצאתכם ממצרים" - לפני מתן תורה, כי ענין מתן תורה הוא חיבור עליונים ותחתונים, שאז ישנו חיבור דשם י"ה ושם ו"ה - החיבור דשכל שהוא העליון שבאדם עם המעשה שהוא התחתון שבאדם.
והביאור: ענין עמלק הוא "יודע את רבונו ומכוון למרוד בו". וענין זה הוא ענין עיקרי כי כל אחד צריך להיזהר מעמלק בדקות, שענינו הוא שההבנה והשגה - "יודע" - לא בא במדות שבלב ובמעשה (שזהו שעמלק מנגד לשם ו"ה - מדות ומעשה - אך לא לשם י"ה - חכמה ובינה).
וזהו שמלחמת עמלק הוא דוקא "בדרך בצאתכם ממצרים" - לפני מתן תורה, כי ענין מתן תורה הוא חיבור עליונים ותחתונים, שאז ישנו חיבור דשם י"ה ושם ו"ה - החיבור דשכל שהוא העליון שבאדם עם המעשה שהוא התחתון שבאדם.