מפתח לתורת כ"ק אד"ש

לקוטי שיחות חכ"א ע' 146 (תרומה א)

קיצור

צריך להבין מדוע שם הפרשה הוא "תרומה" ולא "ויקחו"? ומדוע הציווי הראשון בפרשה הוא "ויקחו לי תרומה", ולא "ועשו לי מקדש" שהוא המטרה והעיקר?

והביאור: החידוש במשכן על "וירד ה' על הר סיני" שהיה במתן תורה הוא שבמתן תורה היתה השראת השכינה על ידי פעולת הקב"ה - מלמעלה למטה - שלכן היתה הפעולה בכל מקום בשוה ולא היה לזה קיום לאחר מתן תורה - "במשוך היובל המה יעלו בהר". משא"כ "ושכנתי בתוכם" שבמשכן נעשה על ידי "ועשו לי מקדש" - פעולת האדם. ומעלה זו מודגשת בתיבת "תרומה", שיש בה שני פירושים: (א) הפרשה (ב) והרמה. (א) דהפרשה מורה שמפריש רק חלק מנכסיו - שישנם חילוקים בדרגת הקדושה שבדברים גשמיים, (ב) והרמה מורה שהתחתון אינו מתבטל לגמרי, כמו שהיה במתן תורה - כי האדם אינו יכול לבטל את עצמו לגמרי.

וזהו הטעם שעניני המשכן נאמרו בתורה באריכות, אף שלכאורה המשכן הוא עראי – כמו שכתוב "כי לא באתם עד עתה גו'" - כי בזה ישנו הוראה שעיקר המקדש הוא בהיות האדם (לא בירושלים - המקום אשר בחר ה' - מקום של קדושה, אלא) במדבר העמים - בתחתונים - ושם עושה מקדש להקב"ה (שזהו הביאור בלשון הרמב"ם "כמקדש המדבר" - שעיקר ענין המקדש הוא בירור המדבר). 

וזהו הוראה שגם כשאדם נמצא במדבר "אשר לא ישב אדם שם", יכול לעשות מקדש להקב"ה, ועד שיהפוך את המדבר למדבר דקדושה - לדרגת "כי לא אדם הוא" שלמעלה ממדרגת אדם.

Heading