א. כל הסיפורים בתורה, ובפרט הסיפורים על יעקב ששופריה מעין שופריה דאדם הראשון, הם הוראה. וההוראה מ"ויצא יעקב גו'" הוא שהתכלית הוא לצאת מארץ ישראל ולברר את הניצוצות בחרן. ודוקא על ידי זה מתעלים למדרגה נעלית יותר, דביציאתו מארץ ישראל איתא ש"ויפגע במקום" שיעקב היה צריך לחפש את הקדושה, משא"כ בחזירתו נאמר "ויפגעו בו מלאכי אלוקים" שהם באו איליו. 

ב. על הפסוק "וישכב במקום ההוא" אמרו חז"ל "כאן שכב" אך כ' שנה בבית לבן לא שכב. והנה מובן שזה שלא שכב היה לא רק מפני שהיה עסוק בשמירת צאן לבן – כי לא היה מוסר נפשו על זה – אלא בשביל חינוך ילדיו, שלא יפלו לידי לבן שטוען ש"הבנות בנותי גו' והצאן צאני" - שהילדים והדברים הגשמיים צריכים להיות כפי רצונו.

וזהו שאמרו חז"ל שהי' אומר ט"ו שיר המעלות, שבהם נתבאר שהכח להתגבר על לבן אינו מהאדם אלא "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" – שממשיכים את הקדושה גם בארץ. 

ג. והנה גם כשהולכים לחרן לברר בירורים צריך להיות הפסק ו"גל" בין יעקב לחרן, שעושה הפסק בינו ללבן. והכח לעשיית הגל, שגם כשעוסק בעבודת הבירורים הוא מובדל מהם בשעה זו גופא, הוא מלימוד פנימיות התורה שעל ידה נרגש ש"אין עוד מלבדו".