בדין עדות החודש סובר רבי שמעון שקרובים כשרים לעדות. והטעם הוא שבעדות החודש סומכים לא רק על העדים אלא גם על החשבון. ועפי"ז צריך לומר שלחכמים החולקים על רבי שמעון - וההלכה כמותם - וסוברים שקרובים פסולים לעדות החודש, סוברים שהתורה רוצה לתת תוקף לראש חודש לא רק מצד הבירור של העדים אלא גם מצד דין עדות - שלכן קרובים פסולים לעדות החודש, כי צריכים "דין" עדות - לא רק הבירור דעדים. 

אך עפי"ז קשה לאידך גיסא, שאם סומכים על דין עדות, א"כ כשקדשו על פי הראיה מדוע היו בית דין צריכים לחשב אם תיראה הלבנה, ועד שאם על פי החשבון לא יראה אין מקבלים את העדות?    

והביאור: "החודש הזה לכם" הוא המצוה הראשונה שנצטוו בה מפני שבה מרומז תכלית התורה ומצוות - לפעול חידוש בעולם - הפיכת היש לאין. וכן מרומז בה פעולת וחידוש התורה על בני ישראל - שדומין ללבנה. ובפעולת התורה על בני ישראל ישנם ב' ענינים: הפעולה על הכוחות מקיפים - "דין" עדות, והפעולה על הכוחות פנימיים - שגם החשבון מסכים ל"דין".