ישנו חילוק בין הד' מינים והסוכה בענין "שלו", שאין יוצאים ידי חובה בד' מינים שאולים, אך יוצאים ידי חובה בסוכה שאולה. דהפסוק "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות", מלמד ש"כל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת", וא"כ סוכה שאולה היא "שלו ממש" (כלשון אדה"ז בשולחנו).

והביאור בפנימיות הענינים: כל הענינים דר"ה ויוהכ"פ באים בגילוי בסוכות. וא"כ כמו שנתבאר שבר"ה ויוה"כ ישנם ג' ענינים: (א) המצוה (ב) התשובה (ג) ועצם ענינים – בר"ה "תמליכוני עליכם" וביוהכ"פ "עיצומו של יום מכפר" - עד"ז הוא בסוכות. שישנו עצם החג והו"ע הישיבה בסוכה, והוא הגילוי דהעצם דר"ה דיוהכ"פ. והד' מינים מגלים את ענין התשובה דר"ה ויוהכ"פ. והשמחה דחה"ס הוא הגילוי דהקשר דבנ"י והקב"ה שנעשה ע"י קיום המצוות. 

ועפי"ז יובן שבנוגע לסוכה, שהוא הגילוי דהעצם שבו שווים כל ישראל, האחדות דכל ישראל הוא בגילוי יותר ולכן סוכה שאולה היא "שלו ממש". משא"כ בנוגע ללולב שבו ישנם חילוקים בין בני ישראל, ורק שהפרטים מתאחדים.