עה"פ (לא, ט) "ויכתוב משה את התורה ויתנה אל הכהנים בני לוי" מקשה הראגאטשאווער מהו הההוספה "בני לוי" (דבמקומות אחרים מפרש שזה לרבות בעלי מומין, אך פה פשוט שה"כהנים" כולל גם בעלי מומין כי אי"ז עבודה ומהיכי תיתי למעט בעלי מומים), ונשאר בצ"ע.

והנה, לפי רש"י בפשש"מ הדבר מבואר. דהנה, רש"י מפרש: "ויכתוב משה וגו' ויתנה: כשנגמרה כולה נתנה לבני שבטו". וצריך להבין מהו הכרחו של רש"י ש"הכהנים" קאי על כל בני שבטו – כל שבט לוי? והביאור: משה נתן ספר תורה לכל השבטים, כמ"ש "ואל כל זקני ישראל", וא"כ קשה מדוע לא נתן תורה לשבט לוי, ולכן מפרש רש"י שמשה נתן את התורה לכהנים, לא בתור כהנים בפני עצמם, אלא מפני שהם משבט לוי והם קיבלו את התורה עבור כל השבט (וקושית הראגאטשאווער מתורצת).

בפנימיות הענינים: אף שבכלל הכוהנים הם בהבדלה משבט לוי מ"מ ישנם ענינים שבהם הם נחשבים כחלק מהשבט, כבנדו"ד, ובדברי ה' לאהרן "שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות" – וזה הואיל לחלישות דעתו ע"ז שלא הי' עימהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, ובנוגע למטה אהרן שהי' עבור כל השבט. דהנה, הכוהנים צריכים להיות בהבדלה מטומאה, וברוחניות הענינים ה"ז ענין האתהפכא - שבה אין שייך רע, משא"כ הלוים שיכולים להתטמא בם בבחינת אתכפיא. וג' ענינים הנ"ל - (א) נתינת הס"ת (ב) הדלקת המנורה (ג) ומטה אהרן - הם ענינים דסור מרע. דנתינת התורה לא הי' עבור לימוד התורה בכלל אלא כדי להיזהר מענינים בלתי רצויים - שלכן נתן להם את התורה דוקא לאחר התוכחה וכריתת ברית דפרשת תבוא ופרשת ניצבים. וענין המנורה שהוא אורה יוצאת לכל העולם לדחות את החושך. ומטה אהרן הו"ע ביטול ותיקון מחלוקת קורח, ולכן שייכות הכהנים לג' ענינים אלו הוא גם עבור הלויים כי ענינים אלו הכהנים פועלים את פעולת הלויים - בחי' אתכפיא - ועי"ז ישנם ב' המעלות, שפועלים ומבררים את הרע - אתכפיא , והבירור הוא בשלימות - אתהפכא.