על הפסוק (כט, יד) "כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה עמנו היום" מפרש רש"י: "ואת אשר איננו פה: אף עם דורות העתידים לבוא". וצ"ל מהו החידוש בזה הרי לאחרי ש"אתם ניצבים כולכם" מוכרחים לומר ש"את אשר איננו פה היום" קאי "על דורות העתידים לבוא"?

ועוד, מדוע אין רש"י מפרש איך שייך כריתת ברית עם דורות העתידים לבוא, שאינם במציאות עתה? (שמפרשים מבארים שהכר"ב היא עם הנשמות, או ש"ברא כרעה דאבוה").

והביאור: שרש"י מפרש שהדגשת הכתוב הוא שהכר"ב הוא באופן שוה לאלו אשר "ישנו פה היום" ואלו "אשר איננו פה עמנו היום". (ולכן אינו מפרש ש"ברא כרעה דאבוה" כי לפי זה אין הכר"ב באותו האופן).

ולכן נוקט רש"י הלשון "דורות העתידים לבוא" (ולא "דורות הבאים" כבמדרש), שבזה מודגש שאין הם במציאות נמצא עתה ובמילא הכר"ב עימהם הוא באותו דהאופן כמו "אלו אשר ישנם פה היום". ולא שהם חלק – "כרעה" מאלו אשר ישנם פה היום.

וההוראה: כשבנ"י מחוברים בגלוי להקב"ה ע"י תומ"צ, אזי הם לאחדים כאחד עם כל בנ"י שבכל הדורות.