השבטים נקראים שבטים ומטות. והחילוק ביניהם הוא ששבטים הוא כשעדיין ישנה לחלוחית מהאילן בענף, (ומחובר להאילן), וכהענף שמתקשה מפני שנפרד ממקורו נקרא מטות.

ובכללות שבט קאי על הנשמה כמו שהיא למעלה שאז היא בבחי' שבט ובירידתה למטה נקראת מטה, שאין ניכר בה כל כך השייכות לאלוקות.

אך המטרה היא "מסעי" שעל ידי הירידה למטה תתעלה למעלה יותר מכמו שהיתה לפני הירידה. (זאת אומרת ש"מטות" מורה על הירידה ו"מסעי" על העליה).

אך בפרטיות גם ב"מטות" מרומז העליה. שכשהנשמה יורדת למטה שנעשית בבחינת "מטות", היא צריכה לתוקף מיוחד לעבוד עבודתה, שגם תוקף זה מרומז ב"מטות". ועל ידי זה נעשה עליה בנשמה שמתגלה בה השורש דנשמה בבחינת "איתן" - תוקף.

וב"מסעי" מרומז גם כן הירידה למטה, שהרי "מסעי" לשון רבים קאי גם על הירידה למטה.